צו לגילוי מסמכים בהליך משפטי מזורז

על מנת שלא לעכב את ההליכים בתיק יתר על המידה אנו קובעים לוח זמנים מזורז – ב"כ המייצגים יגישו לתיק הודעת פירסום לאישור בית הדין, וזאת תוך 14 יום ממועד קבלת החלטה זו; ככל שתאותר מבקשת ייצוגית חלופית ביחס לעילת התביעה השלישית וזאת תוך 30 יום ממועד הפירסום, תנתן על כך בקשת מינוי מפורטת בלווי תצהיר המבקשת החלופית וזאת תוך 7 ימים ממועד איתור המבקשת החלופית.

אמנם ככלל אין לחייב ב"כ לשאת בהוצאות הליך משפטי, אולם משמדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית ובשלב זה אין מבקשת ייצוגית חלופית בגין העילה השלישית, נראה כי אין מנוס משכך שב"כ המייצגים יישאו בהוצאות הפירסום.

ביחס לבקשה למתן צו למסירת פרטים נוספים בהחלטה מיום 20.6.2022 קבעה כב' השופטת עידית איצקוביץ כי "בהתאם להחלטת בית הדין הארצי לעבודה מיום 5.10.21 (בר"ע 14680-07-21), המבקשת תהיה רשאית להגיש בקשה מסודרת ומנומקת לגילוי מסמכים עד ליום 10.9.22". ביום 8.9.2022 הוגשה על ידי המבקשת הייצוגית בקשה למתן צו למסירת פרטים ולגילוי ועיון במסמכים.

. בהנתן האינטרסים השונים שתוארו, הלכה היא שכאשר עסקינן בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, הזכות לגילוי מסמכים מצומצמת יחסית בהשוואה להקף הזכות בהליכים אזרחיים אחרים" הינה כי כן, גם אם נניח לצורך ההכרעה בבקשה זו כי לכאורה קיימת תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הנדרשים לאישור התובענה הייצוגית (דבר שטרם הוברר לגופו של עניין), אין אנו סבורים כי המסמכים שגילויים נידרש נוגעים לשאלות הרלוואנטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית.

...

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, משהוגשה ביום 23.3.2023 בקשה לאישור מבקשת מייצגת חלופית (בצירוף תצהיר של אותה מבקשת - גב' בת דברת), וזאת לאחר שאושר זה מכבר בהחלטת בית הדין מיום 23.2.2023 לאתר מבקשת ייצוגית חלופית, ונוכח הוראת סעיף 16(ד)(1) לחוק, לפיה, יש להגיש "בקשה למינוי תובע מייצג..", אין צורך בהגשת "בקשה לתיקון בקשת האישור". עם זאת, כן נדרש להגיש בקשה מתוקנת לאישור תובענה ייצוגית שתכלול את פרטי המבקשת הייצוגית החדשה ביחס לעילות התביעה הראשונה והשנייה - גב' בת דברת (ולא די בהגשת הבקשה מיום 23.3.2023).

סוף דבר ב"כ המייצגים יגישו לתיק הודעת פרסום לאישור בית הדין, וזאת תוך 14 יום ממועד קבלת החלטה זו. ככל שתוך 30 יום ממועד הפרסום של ההודעה, תאותר מבקשת ייצוגית חלופית ביחס לעילה התביעה השלישית, תוגש בקשת מינוי מפורטת בעניין בליווי תצהיר לתמיכה בה, וזאת תוך 7 ימים ממועד איתור המבקשת הייצוגית החלופית.

הבקשה למתן צו למסירת פרטים נוספים וגילוי ועיון במסמכים – נדחית.

במסגרת התיקון הנ"ל הוספו תקנות 215ז. - 215יג. בדברי ההסבר לתיקון, שפורסמו גם כנספח ג' לדו"ח הוועדה לבחינת דרכי ייעול ההליכים המשפטיים, בראשות השופטת רות רונן, מחודש יוני 2008, נרשם: "... הצורך בתיקון זה נולד נוכח תופעה חברתית קלוקלת, אשר יש בה כדי לשדר חוסר אמון כלפי המערכת המשפטית, שלפיה שוכרי דירות, נמנעים מלפנות דירות במועד ומכתיבים לבעל הנכס את המועד, בו יתפנו מהנכס אם בכלל, תוך שהם מנצלים את הדין האוסר עשיית דין עצמית מטעם בעלי הנכסים ושתוצאתו המשך החזקתם בנכס והקפאת המצב העובדתי לנוחיותם. כאשר שוכר החזיק במושכר כדין מכח הסכם השכירות ומסרב לפנות את המושכר, למרות שאינו זכאי להמשיך ולהחזיק בו יותר לפי הסכם השכירות, כי אז על המשכיר להזקק לצוו של בית המשפט לפנוי הנכס, הכרוך בהליך משפטי מלא בבית המשפט... מוצע לקבוע הליך נפרד ומזורז של דיון בתביעות אלה, שבמסגרתן לא יכללו סעדים נוספים הטעונים זמן שפוטי ומשאבים נוספים והמאריכים את חיי התיק והתובע יהא רשאי לתבוע סעדים נוספים בהליך נפרד בלא צורך בקבלת רשות מאת בית המשפט...". (ההדגשה שלי – ס"י) תכליתם של סדרי הדין המיוחדים שנקבעו בהקשר זה, הנה לספק סעד מהיר לבעלי נכסי מקרקעין, אשר התקשרו עם גורם אחר בחוזה שכירות לתקופה מסויימת ביחס למקרקעין אשר בבעלותם, ואשר מתקשים לאכוף את החוזה אשר הופר בינם לבין המשכירים.

ניתן בזאת צו גילוי מסמכים הדדי, אשר יקוים תוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו. צד המבקש להפנות שאלון לבעל הדין שכנגד יעשה זאת תוך 60 ימים מהיום.

...

בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי דין התביעה כנגדה להידחות, שכן מהאמור בסעיף 14.2 להסכם, אין בינה לבין התובע יחסי שוכר-משכיר, כי אם הנתבעת מחזיקה במקרקעין ברשות, ולכן התובע מנוע מלנקוט כנגדה בהליך פינוי בסדר דין מיוחד לפי פרק טז4 לתקנות .

השיקולים המנויים בהוראת תקנה 214יב לעיל, ונסיבות העניין בכללותו, תומכים במסקנה, כי יש לסטות בענייננו מ"דרך המלך" שהותוותה בתקנות לעניין בירורה של תביעה לפינוי מושכר, ולהעביר את ההליך למסלול של סדר דין רגיל.

סבורני, כי נסיבות המקרה שלפני אינן זהות לנסיבות כפי שתוארו בדברי ההסבר במסגרת תיקון 3 לתקנות הנ"ל, ולכן התובענה איננה מתאימה להתברר כתובענה לפינוי מושכר.

לאור המקובץ, הנני מקבל את הבקשה ומורה על מחיקת הכותרת "תביעה לפינוי מושכר" והעברת התובענה למסלול בסדר דין רגיל, על כל המשתמע מכך .

לבית המשפט יש שיקול דעת רחב בכל הנוגע לקביעת הקף הליכי הגילוי המוקדם והרלוונטיות של המסמכים המבוקשים, תוך בחינת הבקשה לגילוי מסמכים, כלשון תקנה 120 (ב) לתקסד"א לאמור: "בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך בהוצאות..". הליך גילוי מסמכים מהוה אמצעי עזר על מנת להשיג מטרות דיוניות נוספות שחלקן נוגע לחסכון זמן שפוטי וחלקן נוגע לקבלת נתונים שיאפשרו לבסס את הוכחת התביעה או דחייתה.

עינינו הרואות, כי להבדיל מהליך של סדר דין רגיל בו ישנה הפרדה בין שלב הגילוי (תקנה 112, תוך הבחנה בין גילוי מסמכים כללי לבין גילוי מיסמך ספציפי לפי תקנה 113 או מסמכים שלא הוזכרו בתצהיר הצד שכנגד בהתאם לתקנה 117) לשלב העיון (תקנה 114), בסדר דין מהיר שמטרתו לנהל הליך מזורז ומבררים "במהירות" את העובדות ומשכך נכללו הוראות הקובעות לוחות זמנים קצרים להליך – הגילוי והעיון אחד הם (ראו והשוו: רע"א 3389/12 פלוני נ' בנק הפועלים בע"מ דלעיל).

על כן, ניתן לומר כי אין גילוי מסמכים רלוואנטיים במסגרת הליך גילוי מוקדם של מסמכים מצריך בקשה עצמאית לדרישת מסמכים נוספים תוך הפנייה למסמכים הנדרשים ומשכך מדובר במסמכים "ספציפיים" שאינם ברשימה הכללית אולם הדבר נכון מבחינה מילולית, להבדיל מן הבחינה המשפטית, עת בתקנות סדר הדין האזרחי ישנה תקנה ספציפית העוסקת בהמצאת מיסמך פלוני שלא נכלל ברשימת גילוי המסמכים (ולשני אלה ישנו הסדר ייחודי לשלב העיון – כל תקנה והייעוד שלה) וניתן לומר כי מדובר בהסדר שלילי עת הדבר לא הופיע במסגרת פרק ט"ו הדן בהליך של סדר דין מהיר ומדובר בתקנה שיש לה מעמד עצמאי והיא באה להוסיף על האמור בתקנה 112 לעניין גילוי המסמכים.

...

מכל מקום, גם לו מהות הבקשה היא גילוי מסמכים ספציפיים, אין מניעה במסגרת ההליך להיעתר לבקשה.

מדובר באמירה לקונית ולא שוכנעתי כי המסמכים אינם רלוונטיים לקו חקירת התביעה בדבר השבת סכומים עודפים ובשים לב לכך שטענות התביעה אינן מופרכות בנוגע לשלב השבת הכספים העודפים בשים לב לפרשנות המונח "מועד גמר הפרוייקט" להבדיל מהחזקת עודפים עבור תביעות עתידיות עבור ליקויי בנייה ובשים לב לסמכותו של הוועד להחזיק בכספים מקום בו יתברר כי אכן הסמכות פקעה.

והכיצד יוכל המבקש להיווכח שההוצאות מוצדקות, לכל הפחות לתקופה מעת הגשת התביעה עד הודעת המשיבים על "התפתחויות רלבנטיות" מבלי לחשוף את המסמכים הרלבנטיים? על כן, אני סבורה כי המסמכים רלוונטיים, והנתבעים יצרפו זאת עד ליום 1.9.20: אישור מס שבח על שם המבקש – גם לטענת הנתבעים, הם אינם מתנגדים לכך.

בסעיף 71 בתשובה טענה DHL כי נענתה להצעת ממן למתן שירותי מיון אוטומאטיים בפברואר 2020 על מנת לזרז את שירותי מסוף המטענים.

יש לדחות את בקשת הגילוי מאחר שהמסמכים המבוקשים אינם רלוואנטיים, בשלב זה של ההליך – הסוגיות הרלוואנטיות לענייניה של בקשת האישור בכל הנוגע לממן, הן שאלות משפטיות ולא עובדתיות: היריבות (המוכחשת) בין המבקשים לבין ממן, והטענה המשפטית האם המבקשים הם "לקוח" שלה.

בברע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג (נבו 1.11.2005) נידרש בית המשפט להקף חובת הגילוי, במסגרת הליכים מקדמיים בכלל, ותובענה ייצוגית בפרט וקבע: "בגדר הליך של גילוי מסמכים ניתן לחייב בעל דין לגלות מסמכים קיימים הנמצאים ברשותו או בשליטתו. במסגרת צו לגילוי מסמכים אין לחייב בעל דין להפיק או לייצר מסמכים. עם זאת, ייתכן שכאשר הפקת המסמכים טעונה השקעה של משאבים מעטים, יצווה בית המשפט על בעל דין להפיקם". ברע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' פרופ' זליכה (29.3.2016) (להלן: "עניין תנובה") עמד בית המשפט העליון על מקור הסמכות להורות על גילוי ועיון במסמכים בהליך לאישור תובענה ייצוגית - תקנה 4 בתקנות תובענות ייצוגיות.

...

אשר לדרישה לגילוי מסמכים ספציפי – הסכם ו/או הבנות ו/או מזכרים שנחתמו ו/או שהוסכם עליהם בין ממן לבין DHL לאספקת שירותי ניטול ו/או מיון חבילות ביבוא לתקופה הרלוונטית – אני מקבלת את טענת ב"כ המבקשים כי הסכם זה או הבנות או מזכרים כאמור הם בליבת המחלוקת של בקשת האישור.

אשר לשאלה 8 אני מורה למשיבה להשיב לשאלה 8 (ללא שאלות המשנה) בהיותה רלבנטית ולא מכבידה.

אשר לשאלה 10 כמו בעניין ממן אני סבורה כי השאלה אינה רלבנטית.

שאלה 11 רלבנטית ואני מורה ל – DHL להשיב עליה.

לטענת המבקשים, גם אם נפלה שגגה דיונית לעניין המועד בו הם ביקשו לצרף את המסמכים, אינטרס חקר האמת העומד ביסוד ההליך המשפטי גובר.

טענות רמ"י ביחס לבקשה 97, טוענת רמ"י כי לפי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן צו בתי המשפט) לא ניתן לבקש רשות ערעור על החלטה בעיניין תיקון או השלמת תצהיר גילוי מסמכים.

לפז יש אינטרס עליון להאיץ את הדיון בהליך ולהביא לסיומו בהקדם האפשרי, וכל ניסיון מצד המבקשים לעכבו הוא פסול ונובע מהתועלת הכספית שהמבקשים מפיקים מהתמשכות ההליך העקרי.

בהקשר זה קבע השופט עמית ברע"א 2124/13 רבינוביץ נ' הפטריארך היווני האורתודוקסי, בפיסקה 9 (21.7.2013): "איני סבור כי ניתן לעקוף את המועדים ואת הליכי גילוי המסמכים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי (התקנות הישנות ר.ר), בדרך של הזמנת עדים מטעמו של בעל הדין שכנגד, על מנת שאלה יציגו מסמכים שניתן היה לקבלם בדרך המלך במסגרת הליכי גילוי מסמכים. זאת, להבדיל ממסמכים הנמצאים ברשותו של צד שלישי, שאז הדרך הדיונית הרגילה להמצאת המסמכים והצגתם כראיה במשפט היא באמצעות זמונו של הצד השלישי לפי תקנה 178(א) לתקנות סדר הדין האזרחי". באשר לבקשה 97 – עניינה של הבקשה כאמור בתיקון תצהיר גילוי המסמכים מטעם המבקשים.

...

אני סבורה כי מדובר בבקשה לפי פרק ט' (וראו תקנה 112 לתקנות הישנות; ותקנות 57-58 לתקנות החדשות), עליהן כידוע לא ניתן לבקש רשות ערעור לפי הוראת סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן הצו) הקובע כי: לא תינתן רשות ערעור על החלטה מן הסוגים המפורטים להלן: (10) החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון.

אינני מקבלת את טענת המבקשים לפיה החלטת בית משפט קמא ביחס לבקשה 97 הינה החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני.

לכן, לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.