השאלה העיקרית העומדת לפני בית המשפט בבואו להכריע האם להעתר לבקשת חייב ולהכריז עליו פושט רגל היא האם פעל בתום לב. על בית המשפט ליתן את הדעת להיתנהגות החייב ותום ליבו לפני ובמהלך הליכי פשיטת הרגל (ראה בספרו של ש. לוין ו- א. גרוניס, פשיטת רגל - מהדורה שנייה, עמ' 169).
יחד עם זאת, כבר נקבע כי "הפקודה אינה חוק סוצאלי, אלא מהוה מכשיר כלכלי המיועד להסדיר את פרעון חובותיו של חייב לנושיו תוך כנוס מלוא נכסיו תוך שמירה על כבודו" (פש"ר (מחוזי ירושלים) 977/04 שריקי נ' כונס הנכסים הרישמי )
עוד נקבע שם שהליך פשיטת הרגל הנו הליך יקר המגייס משאבים של נושים ושל המדינה וכי:
" בתוך אותו מיגרש, לא נידרש מהחייב לעשות הרבה. כל שעליו לעשות הוא לשלם תשלום חודשי אשר בדרך כלל מהוה אך טיפה בים הנשייה כלפיו, להגיש דוח כספי על הוצאותיו והכנסותיו פעם בחודשיים ולשתף פעולה עם הנאמן על נכסיו. בהניח שהחייב מיתנהל בתום לב, דרישות אלה צנועות ביותר. משכך, עמידה דבקנית מדויקת בדרישות תנאי צו הכנוס היא בבחינת תנאי בלעדיו אין לקיומו של ההליך ולקבלת הפטר בסיומו לפי סעיף 63(1) לפקודה הקובע מפורשות שאחת העובדות המסייגות מתן הפטר, היא שבמהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל".
כן ראה ע"א 3296/16 גרבש נ' עו"ד איתן ארז:
"אין הצדקה ליתן קרש הצלה לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין מקום לסייע לחייב שנהג שלא בתום לב".
מהמסמכים שצורפו ע"י המנהל המיוחד, עולה כי החייב לא מסר אמת בחקירתו בפני המנהל המיוחד.
...
השאלה העיקרית העומדת לפני בית המשפט בבואו להכריע האם להיעתר לבקשת חייב ולהכריז עליו פושט רגל היא האם פעל בתום לב. על בית המשפט ליתן את הדעת להתנהגות החייב ותום ליבו לפני ובמהלך הליכי פשיטת הרגל (ראה בספרו של ש. לוין ו- א. גרוניס, פשיטת רגל - מהדורה שנייה, עמ' 169).
אלא שהחייב לא הזכיר כלל טענה זו. שוכנעתי כי התנהלותו זו של החייב אשר לא מסר אמת אף בפני ביה"מ, עת טען בלהט כי שילם את צו התשלומים מידי חודש בחודשו, כאשר לבסוף הסתבר כי אין המדובר בפיגור אחד (ושוב, לגביו ניתן היה אולי להניח כי מדובר בשגגה),אלא ב-9 פיגורים (!),אף בהתנהלות זו ,יש להעיד על דרכו של החייב שלא לדווח אמת ולנסות להציג מצגים שאינם נכונים בפני בעלי התפקיד.
לאור כל האמור ,שוכנעתי כי הבקשה לא הוגשה בתום לב (עת החייב העלים את חובו לאילנה והעדיף אותה על יתר נושיו) וכי החייב התנהל בהליך בחוסר תום לב: השיב תשובות שאינן אמת למנהל המיוחד, נהג להעביר משכורתו לחשבון אילנה בעודו בהליך ולשלם לה חובות, טען בפני ביה"מ בתוקף טענה שהתבררה כלא נכונה אף היא, כאילו עמד בצו התשלומים.
כל התנהלותו זו של החייב מעידה כי הוא מבקש לנצל את ההליך לרעה ולפיכך, אין מנוס אלא להורות על ביטול ההליך וזאת לבקשת המנהל המיוחד והכנ"ר.
לפיכך אני מורה על מחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה.
