צו כינוס נכסים ועיכוב יציאה מן הארץ

לאבחנה זו היתייחס בית המשפט העליון בע"א 92/5503 קירצמן נ' כונס הנכסים הרישמי, פ"ד מט(1) 749: "מאחר שמדובר בבקשה הבאה מטעם החייב, ואשר נועדה להעניק לו הגנה מסויימת, לא יינתן צו מקום בו אותו חייב חסר תום לב, ולו במעט, בין בשלב יצירת החובות, בין בשלב הליכי אכיפת החובות, ובין בעת פנייתו לבית המשפט למתן צו כנוס. אין לאפשר לחייב חסר תום לב להפיק תועלת מהליכי פשיטת הרגל". זאת ועוד; אחד ממעשי פשיטת הרגל שקבוע בסעיף 5(1)(א) לפקודה הוא מתן נכס במתנת מירמה.

צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא נגד החייבת מבוטל.

...

עוד מקובלת עלי עמדת המנהל המיוחד שלפיה האב שנפטר לפני כארבע שנים הותיר צוואה שלפיה הוריש את רכושו לאלמנתו, הצוואה קוימה אף היא לפני שנים ואין ראיות כדי להפריך את כל אלה.

לא מקובלת עלי טענתם שהם פנו למנהל המיוחד אך הלה נמנע מלנקוט בהליכים ולהשליך על כתפי המנהל המיוחד את האשם לאי הגשת הבקשות בעניין.

לאור כל האמור באתי לידי מסקנה שדין הבקשה להתקבל.

באותו מקרה בית המשפט קבע קווים מנחים לדיון בבקשה במלים אלו: "ראשית, על בית המשפט לבחון בדקדקנות את הנימוקים לבקשה. לפי הדין הנוהג – בררת המחדל, בכל הנוגע ליציאתו של חייב המצוי בעיצומו של הליך פשיטת רגל הנה כי לאחר שניתן לגבי החייב צו כנוס נכסים – יוצא לו צו עיכוב יציאה מן הארץ, וזה יעמוד בתוקפו בעקרון עד לסיום הליכי פשיטת הרגל... חריגה מכלל זה תתכן רק באם ובעת שמוצגים על ידי החייב נימוקים משכנעים המצדיקים כי באיזון בין הזכויות המתנגשות – זכותו לחופש תנועה ולאינטרסים אישיים אחרים שונים, תגבר, בנסיבות, על זכותם הקניינית של נושיו. טעמים אפשריים לאישור הבקשה יכולים להתבסס אפוא על: שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים, או עיסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל), וכן עבור הזמן, ובילבד שבמשך תקופה ממושכת היתנהל החייב כראוי...

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות.

על רקע על האמור ובשים לב להתנגדותו המנומקת של הנאמן, אני מורה על דחיית הבקשה.

ברע"א 3289/17 טאהא נ' כונס הנכסים הרישמי (30.04.2017) (להלן: "הילכת טאהא") נידרש בית המשפט העליון לסוגיית יציאת חייב המצוי בהליך פש"ר את הארץ למטרת נופש ו-"שינוי אווירה". באותה החלטה קבע בית המשפט העליון קווים מנחים לדיון בבקשה כגון דא וכך נקבע: "ראשית, על בית המשפט לבחון בדקדקנות את הנימוקים לבקשה. לפי הדין הנוהג – בררת המחדל, בכל הנוגע ליציאתו של חייב המצוי בעיצומו של הליך פשיטת רגל הנה כי לאחר שניתן לגבי החייב צו כנוס נכסים – יוצא לו צו עיכוב יציאה מן הארץ, וזה יעמוד בתוקפו בעקרון עד לסיום הליכי פשיטת הרגל (...) חריגה מכלל זה תתכן רק באם ובעת שמוצגים על ידי החייב נימוקים משכנעים המצדיקים כי באיזון בין הזכויות המתנגשות – זכותו לחופש תנועה ולאינטרסים אישיים אחרים שונים, תגבר, בנסיבות, על זכותם הקניינית של נושיו. טעמים אפשריים לאישור הבקשה יכולים להתבסס אפוא על: שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים, או עיסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל), וכן עבור הזמן, ובילבד שבמשך תקופה ממושכת היתנהל החייב כראוי....

...

לחליפין, הנאמן סבור כי ככל שבית המשפט ימצא כי יש מקום להיעתר לבקשה, יש להורות על קביעת ערובה בנקאית בגובה יתרת התשלומים בתכנית הפירעון בתוספת20% (בסך 190,800 ₪) בנוסף לשני ערבים כנדרש, כתנאי לביטול צו העיכוב יציאה מהארץ.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה ובאיזון הראוי בין האינטרס של החייב לאינטרס של הנושים, לא מצאתי נימוקים משכנעים המצדיקים ביטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

בהתאם להלכה שנפסקה ברע"א 3289/17 טאהא נ' כונס הנכסים הרישמי (30.4.17) (להלן: "הילכת טאהא"), ביטול עיכוב יציאתו של יחיד המצוי בהליך חידלות פרעון יינתן במשורה ובכפוף להתקיימותם של שלושה תנאים עקריים: "ראשית, על בית המשפט לבחון בדקדקנות את הנימוקים לבקשה. לפי הדין הנוהג – בררת המחדל, בכל הנוגע ליציאתו של חייב המצוי בעיצומו של הליך פשיטת רגל הנה כי לאחר שניתן לגבי החייב צו כנוס נכסים – יוצא לו צו עיכוב יציאה מן הארץ, וזה יעמוד בתוקפו בעקרון עד לסיום הליכי פשיטת הרגל .....חריגה מכלל זה תתכן רק באם ובעת שמוצגים על ידי החייב נימוקים משכנעים המצדיקים כי באיזון בין הזכויות המתנגשות – זכותו לחופש תנועה ולאינטרסים אישיים אחרים שונים, תגבר, בנסיבות, על זכותם הקניינית של נושיו. טעמים אפשריים לאישור הבקשה יכולים להתבסס אפוא על: שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים, או עיסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל), וכן עבור הזמן, ובילבד שבמשך תקופה ממושכת היתנהל החייב כראוי. לא מדובר ברשימה סגורה, ולכן על בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו...

...

דיון והכרעה: לאחר ששמעתי טענות הצדדים ולאחר עיון בכלל כתבי הטענות, אני רואה לנכון לקבל את הערעור, בהתאם לנימוקים ובכפוף לתנאים שיפורטו להלן.

לאור כלל האמור, ומשהתמלאו מלוא התנאים הנדרשים בהתאם להלכת טאהא, אני מורה על ביטול ההגבלה על עיכוב יציאתו של היחיד מהארץ בין התאריכים 18-30/6/2023 וזאת בכפוף להמצאת ערבות בנקאית בגובה יתרת הסכום הנדרש לביצוע תוכנית השיקום.

"על בית המשפט לבחון בדקדקנות את הנימוקים לבקשה. לפי הדין הנוהג – בררת המחדל, בכל הנוגע ליציאתו של חייב המצוי בעיצומו של הליך פשיטת רגל הנה כי לאחר שניתן לגבי החייב צו כנוס נכסים – יוצא לו צו עיכוב יציאה מן הארץ, וזה יעמוד בתוקפו בעקרון עד לסיום הליכי פשיטת הרגל (ראו: סעיף 57 לפקודה; וכן את דברי ההסבר לתיקונו של הסעיף, עיינו: ה"ח התשמ"א מס' 1507, בעמ' 14507 (02.02.1981)). חריגה מכלל זה תתכן רק באם ובעת שמוצגים על ידי החייב נימוקים משכנעים המצדיקים כי באיזון בין הזכויות המתנגשות – זכותו לחופש תנועה ולאינטרסים אישיים אחרים שונים, תגבר, בנסיבות, על זכותם הקניינית של נושיו. טעמים אפשריים לאישור הבקשה יכולים להתבסס אפוא על: שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים, או עיסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל), וכן עבור הזמן, ובילבד שבמשך תקופה ממושכת היתנהל החייב כראוי. לא מדובר ברשימה סגורה, ולכן על בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו. ודוק, לא כל מקרה המאופיין בשיקולים הנ"ל יוביל בהכרח לביטולו הזמני של צו עיכוב היציאה מן הארץ, ומנגד לא כל מקרה שאיננו בא באחד התרחישים המנויים לעיל יוביל לדחייה אפריורית של הבקשה." (רע"א 3289/17 מוחמד טאהא נ' כונס הנכסים הרישמי [פורסם בנבו] 30.4.17, פסקה 19) לצד זאת יש לזכור כי המיגבלה מיועדת גם לוודא מראית עין של חיים בצניעות, כמצופה ממי שאיננו יכול לפרוע את חובותיו (פש"ר 35846-05-10 בוחבוט נ' כונס הנכסים הרישמי [פורסם בנבו] 27.5.14).

...

נוכח כל זאת, אני דוחה את הערעור.