צו הריסה על מבנה מסוכן בפתח תקווה

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 36661-12-14 חגלי נ' בגיזדה לפני כבוד השופטת עדנה יוסף-קוזין תובע נאגד חגלי נתבע אליהו בגיזדה ב"כ התובע – עו"ד אבישי ריינמן ב"כ הנתבע – עו"ד יצחק סלע פסק דין

בהמשך סוכמה בין הצדדים תוספת עבודות בסך של 5,000 ש"ח. הנתבע שילם לתובע על חשבון העבודות סך של 40,000 בצרוף מע"מ. לאחר שהתובע ביצע חלק מהעבודות, ביום 15.7.2014, ניתן על ידי מהנדסת העיר פתח תקווה צו הפסקה מינהלי להפסקת עבודות הבנייה.

ביום 2.10.2015 כתב מהנדס מבנים מסוכנים מעריית פתח תקוה, אינג' נריי צ'ולפייב, כי המבנה אינו ראוי לשימוש ומהוה סכנה לציבור ודרש כי המבנה ייהרס.

יש לציין שמומחה הנתבע עצמו, מר אברהם אורלובסקי, לא טען בחוות דעתו, לא שהתובע ביצע קידוחים בנגוד למפה או תשריט, לא שהתובע חרג מחוץ לקירות המבנה הקיים ולא שבגלל חריגה מקוו ביניין הוצאו צוי הפסקה והריסה.

...

התנהלות זו תומכת במסקנה שעל מנת להתחמק מהתחייבויותיו כלפי התובע, הנתבע העלה טענות לא כנות.

לכן, דין הטענה להידחות מטעמי הרחבת חזית.

סוף דבר הנתבע ישלם לתובע את הסך של 83,740 ש"ח. בנוסף, הנתבע ישלם לתובע את הוצאות המשפט, לרבות אגרת בית המשפט והוצאות מומחים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד ההוצאה, ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 17,500 ש"ח. המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 23663-08-20 שמש נ' עריית פתח תקווה ואח' 30 אוגוסט 2020 בפני כבוד השופט צבי דותן המבקש דויד שמש ע"י ב"כ עו"ד אסף כהן המשיבים 1. עריית פתח תקווה ע"י ב"כ אבינועם פרץ ועו"ד יאיר ציטרון 2. ירון ארביב 3. רעות ישראלי 4. סמי אקסלרוד ע"י ב"כ עו"ד אייל אברמוב החלטה

לפניי בקשה למתן צו ביניים אשר ימנע מהמשיבה 1 (להלן: "הערייה") להרוס את מבנה בית הכנסת בגוש 6371 חלקה 956 מיגרש 6 ברחוב משה אויערבאך 1 בפתח תקוה.

שבוע לאחר מכן, ביום 1.7.20, הוציא מנהל מחלקת מבנים מסוכנים בערייה, מר בני טולדנו (שהוא הנדסאי תיכנון מבנים) "התראה על מבנה מסוכן לתיקון". ההתראה נשלחה אל "בעלי הנכס". בתאור המפגעים, אשר הופכים את המבנה למסוכן, תואר כך: "מבנה שנהרס בחלקו, יש מפגעים ברצפת המבנה ובתוך המבנה יש להרוס את המבנה או לחזק בהתאם לתוכנית מהדס מבנים". על סמך התראה זו, שנשלחה כאמור אל "בעלי הנכס" , הוציא ראש העיר, באותו יום, 1.7.20, "הודעה בדבר מבנה מסוכן לתיקון (30 יום)", ובה הכרזה כי המבנה הוא מבנה מסוכן, לפי חוק עזר לפתח תקוה (מבנים מסוכנים) התשנ"ה-1995, ודרישה לתקן את המבנה, ולהמציא דו"ח של מהנדס, כי העבודות בוצעו לשביעות רצונו.

...

אכן, בהחלט ייתכן שהעתירה תידחה בסופו של דבר, אך לצורך מתן הסעד הזמני, שתכליתו רק שימור המצב הקיים עד לדיון, ובהתחשב באמור לעיל על כך שהנסיבות בתיק זה אינן נסיבות רגילות, אסתפק במקרה זה בכך, שהמבקש הוא, עובדתית, המחזיק במבנה (לא אמרתי "הזכאי להחזיק", כי אם "המחזיק").

מכל מקום, ב"כ המבקש בדיון לפניי ציין (פרו', עמ' 1): "אני לא מבקש לבנות את המבנה מחדש, אני מבקש להשאירו כמו שהוא. לעשות בו שימוש כמו שהוא, אני לא צריך פעולות שדורשות שיפוצים, אני לא מבקש לשפץ את המבנה". סיכומו של דבר, אני נעתר לבקשה ונותן צו ביניים המונע מהעירייה להרוס את מבנה בית הכנסת בגוש 6371, חלקה 956, מגרש 6, ברחוב משה אויערבך 1, פתח תקוה, וזאת עד להכרעה בעתירה.

אני קובע העתירה לדיון ביום 22.10.20 בשעה 0915.

כבר ביום 20.1.1986 הוציא ראש העיריה דאז הודעה, הקובעת כי הנכס הוא בבחינת "מבנה מסוכן" (נספח יד'1 לכתב התביעה): "ביום 14.1.86 נערכה ביקורת של מהנדס מטעם הערייה במנה הקיים בחלקה הנ"ל ונימצא כי הוא נתון במצב של סכנה תכופה למחזיקים בו ולציבור ויש להרסו מיד וללא כל דיחוי. מצורף למכתב זה העתק דו"ח המהנדס בקשר למבנה הנידון. מכוח הסמכות המוקנית לי בסעיף 4 מחוק העזר לפ"ת בדבר הריסת מבנים מסוכנים הריני דורש ממך בזה להרוס את המבנה בתוך 21 ימים מתאריך זה". יוער כי בכותרת ההודעה מופיע "רמב"ם מס' 59", ולא 55; ואולם פרטי הגוש והחלקה תואמים: גוש 6379 חלקה 138.

ביום 20.5.1986, מנהל אגף מנהלה ורשוי בעיריה הינחה לבצע צו הריסה: "רצ"ב צו מטעם סגן הממונה על המחוז להריסת מבנה מסוכן בגוש 6379 חלקה 138 רח' רמב"ם מס' 55... נא להורות למח' אחזקת מבנים על בצוע הצוו לאחר אתור המבנה באמצעות מפקח האיזור..." (נספח טו' לכתב התביעה).

יושם אל לב כי הנתבעת הודתה בהליך דנא שהדייר מר כץ ז"ל אכן עזב את הנכס בשנת 1985: "בשנת 1985 מחזיק הנכס ברחוב רמב"ם 55 בפתח תקווה, בשכירות מוגנת, מר כץ קמיל, נטש את הנכס ונפטר, ומשנה זו ואילך הועברו החיובים של נכס זה על שם בעל הנכס מר גרודניק אריה, אשר לא שילמם" (ס' 40 לסיכומיה בהליך דנא).

...

אשר על כן, אני מקבלת את תביעת התובע בראש זה (ר' סעד אופרטיבי – להלן).

ענינים נוספים הטענה לחוסר סמכות ענינית (חלק ראשון בסיכומי הנתבעת) – אין בידי לקבל טענה זו. הטעם לכך נעוץ בזה, שהתביעה דנא היא תביעה להשבת סכומי כסף שנגבו ע"י הנתבעת מהתובע שלא כדין.

סיכום התביעה מתקבלת.

בו ביום פנה המבקש (לטענתו בשמו ובשם המתפללים) לבית משפט השלום בפתח תקווה בבקשה בהולה לצוו מניעה; ובית המשפט אמנם נתן צו אירעי למניעת הריסת המבנה היביל עד להחלטה אחרת (ת"א 59408-06-20, השופטת מ' כפיר).

הערייה מוסיפה אגב כך, כי חוסר ניקיון כפיו של המבקש משליך אף על מאזן הנוחות, שכן לדבריה בכל מצב שבו המבנה היביל המסוכן יוסיף לעמוד במקרקעין – המבקש "יחפש וימצא דרכים חדשות ומגוונות להפר את הצוים השפוטיים, מה שיביא להחמרה של הסיכון הנובע מהמבנה, הן כלפי המבקש ומקורביו והן כלפי הציבור בכללותו". המשיבים 4-2, שמייצגים את עצמם ולדבריהם כ-200 מישפחות שמתגוררות באיזור המבנה היביל, מצטרפים לעמדת הערייה לעניין סכויי העירעור ומאזן הנוחות ועומדים על הריסת המבנה באופן מידי.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

די באמור כדי לבסס את המסקנה שבנסיבות העניין אין הצדקה להיעתר לבקשה לסעד זמני, ועל כן אינני רואה מקום להוסיף ולהידרש לסיכויי הערעור.

התוצאה היא שהבקשה נדחית, והצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 28.1.2021 מבוטל.

במסגרת הצוו, הורה על הריסתה וסילוקה של עבודה אסורה שבוצעה במקרקעין הממוקמים בג'בל מוכבר ושתוארה בצו כ"מבנה שלד ללא חלונות או דלתות עם מדרגות חיצוניות בשטח של כ-90 מ"ר" (להלן: העבודה האסורה).

בין היתר, הלה שב ועומד על טענותיו כי העבודה האסורה מושא צו ההריסה ניבנתה בהתאם לצוו מבנים מסוכנים, משכך, מדובר בעבודה שבוצעה כדין והנטל להוכיח אחרת רובץ על המשיבה; כי המפקחת החתומה על התצהיר שהוגש לנותן הצוו לא הייתה בקיאה בפרטים הרלוואנטיים למתן הצוו, לא ביקרה בשטח ולא הייתה מודעת לקיומו של צו מבנים מסוכנים; וכי עדותו של המפקח בבית המשפט אינה מרפאת את הפגם שבחוסר בקיאותה של המפקחת נותנת התצהיר ואף מחמירה אותו.

הלכה היא כי רשות ערעור "בגילגול שלישי" תנתן במקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת סוגיה משפטית רחבת הקף החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין או אי-צדק מהותי (רע"פ 722/23 פרץ נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה עריית פתח-תקווה, פסקה 6 (19.3.2023)).

...

לטענת המבקש, בצו ההריסה נפלו פגמים המוליכים למסקנה כי דינו להתבטל.

דין הבקשה להידחות.

על אותה הדרך, אף בטענות המבקש המופנות כלפי בקיאותה של המפקחת אני סבור שאין ממש.

סוף דבר: הבקשה נדחית; צו עיכוב הביצוע בטל.