צו הריסה לבנייה ללא היתר בעיר העתיקה בירושלים

לנוכח נזקיהם הנטענים הגישו התובעים את תביעתם במקור לפיצויים כנגד המוכר, כנגד בנק לאומי למשכנתאות ממנו נטלו משכנתא בטענה שלא הבחין בליקויי הבניה ובצו ההריסה הקיים כנגד הבית שבנכס, כנגד ארז כהן שמאי הבנק, וזאת בשל רשלנות בבצוע מלאכתו השמאית, כנגד עריית ת"א יפו והועדה המקומית לתיכנון ובניה על שהתרשלו עת לא רשמו את צו ההריסה בלישכת רושם המקרקעין ונתנו אישור ערייה להעברת הנכס בלישכת רישום המקרקעין למרות קיומה של בניה בנגוד להיתר וצו הריסה למבנה שבנכס.

הנתבע מצידו סבר כאמור כי התובעים היו ערים ומודעים לחריגות הבניה ולצו ההריסה.

המסקנה הנה אם כן שהנתבע לא פעל באופן סביר עת לא פנה לבדיקת החריגות לגורמי ההנדסה המתאימים ברשות המקומית או לבעלי מיקצוע שיבחנו נושא זה עבורו ואף לא הפנה מיוזמתו את תשומת לבם של התובעים לכשלים הקיימים בממכר בהיבט חריגות הבניה ולא האיר את עיניהם בדבר הצורך לבחון את הכשלים לגופם באמצעות בעלי מיקצוע ובכך התרשל (ר' לעניין זה גם עדותו של השמאי סיידוף שנשאל לגבי אפשרויות הבניה וההריסה בנכס ומשיב "אני לא ניכנס לסוגיה זו. אני ציטטתי. כל אחד יבין ברמה המקצועית שלו. שכל אחד יבדוק לפני שהוא עושה משהו, ייקח אדריכל ומודד" עמ' 83 מול 22-23).

הקשר הסיבתי והנזק בעיניין לוטן מתייחס כב' הש' מלצר לקשר הסיבתי שבין הפרת החובה לנזק וקובע כך: "בעת בחינת קיומו של קשר סיבתי בין התרשלות לבין נזק, עלינו לבחון התקיימותם של קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי (עיינו: ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113, 148-144 (1982) (להלן: עניין ועקנין); וראו לאחרונה: רע"א 4394/09 לנדרמן נ' סגיב הנדסה ושות' (1993) בע"מ (30.12.2010) (להלן: עניין לנדרמן)). הקשר הסיבתי העובדתי נבחן בשאלה האם אלולא ההתרשלות היה הנזק נגרם. הקשר הסיבתי המשפטי נבחן בשאלה האם הקשר הסיבתי העובדתי לא נשלל בשל שיקולים של 'סיבתיות משפטית'. אחד ממבחני העזר המקובלים לבחינת הקשר הסיבתי המשפטי הוא מבחן הצפיות, שבא לבדוק האם אדם סביר יכול היה לצפות את הנזק שניגרם כתוצאה מהתרשלותו. יצוין עוד, כי התערבותו של גורם זר, בין אם מדובר בצד שלישי ... או הניזוק עצמו...– אין בה כשלעצמה כדי לנתק את הקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק, שכן גם אז יש לבחון האם ההתערבות היתה צפויה (ראו: ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה, פ"ד לח(3) 1, 8-7 (1984); עניין לנדרמן)." עוד ייאמר כי עיקרון יסוד בדיני הנזיקין הנו כי מטרתם הנה בין היתר להשיב את מצבו של הניזוק לקדמותו דהיינו למצב בו היה לולא בוצעה כלפיו העוולה (ר' הש' ריבלין בע"א 140/00 עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החברה לשקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד נח(4) 486 (2004) עמ' 510-511 לפסה"ד (להלן: "עניין אטינגר").

...

סוף דבר התובענה מתקבלת בחלקה.

הנתבע ישלם לתובעים 70% מהסך של 205,886 ₪ דהיינו 144,120 ₪ כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית חוקית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

עוד ישלם הנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 50,000 ₪.

ב-רע"פ 9432/08 האשם סלאימה נ' מדינת ישראל (22.12.2008) דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (ע"פ 2149/08) אשר דחה ערעור על גזר דין שהושת על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים בעיניין בינוי ללא היתר בשטח של 234 מ"ר אשר בוצע ברח' שער הפרחים בעיר העתיקה בירושלים.

ב-תו"ב (י-ם) 71708-11-16 מדינת ישראל נ' גוואד ג'אבר (21.11.2018) הורשע הנאשם בבצוע עבודות בניה ללא היתר בשכונה התיכונה בסילוואן בירושלים, בשטח כולל של כ-180 מ"ר. נקבע כי מיתחם הענישה הראוי לעבירת בניה רחבת הקף שאינה עסקית ובהנתן מצב כלכלי רע של הנאשם הוא: קנס בסך 300-600 למ"ר; התחייבות בסכום הקנס; צו הריסה דחוי ב-3-9 חודשים.

...

בסופו של דבר, מצבו הכלכלי של הנאשם יובא בחשבון לצורך קביעת העונש, אולם תוך איזון עם מספר הנפשות הנהנות מן העבירה וצפוי שישתתפו (גם אם הנאשם לא יודה בכך ויטען היפוכם של דברים) בהוצאות.

התוצאה לאור כל האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 75,000 ₪ ב-60 תשלומים חודשיים שווים רצופים החל ביום 28.11.2019 ובכל 28 לחודש שלאחר מכן.

ב-רע"פ 9432/08 האשם סלאימה נ' מדינת ישראל (22.12.2008) דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (ע"פ 2149/08) אשר דחה ערעור על גזר דין שהושת על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים בעיניין בינוי ללא היתר בשטח של 234 מ"ר אשר בוצע ברח' שער הפרחים בעיר העתיקה בירושלים.

היה ולא יבצע הנאשם את צו ההתאמה אזי, ללא צורך בהחלטה נוספת, ייכנס לתוקפו ביום 6.5.2019 צו הריסה של הבינוי מושא כתב האישום אשר יבוצע על ידי הוועדה המקומית לתיכנון ובניה לא יאוחר מיום 5.11.2019, וזאת לאחר מתן הודעה בכתב של לפחות 21 יום מראש לנאשם (להלן - צו ההריסה).

...

בחקירת הסניגור טען הנאשם כי לפעמים כשאין מנוס הוא פונה לאביו ולאמו שיעזרו לו כלכלית.

מקובלת עליי הטענה כי במקביל לכניסת צו הריסה לתוקף יש להטיל צו איסור שימוש במבנה.

התוצאה לאור כל האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 75,300 ₪ ב-60 תשלומים חודשיים שווים רצופים החל ביום 10.3.2019 ובכל 10 לחודש שלאחר מכן.

הנכס המוגדר בעיסקה הוא ('הואיל' רביעי בהסכם נספח ב' לראיות התובעת): "נכס הממוקם בבאב חוטא שבעיר העתיקה בירושלים, הרשום בשטרי קניין מס' 4 ו-5 בכרך 8 דף מס' 69 (להלן: "הנכס"), שתאורו נמצא בנסח (תמצית רישום) של מירשם המקרקעין המצורף להסכם זה כנספח א' ומהוה חלק בלתי נפרד ממנו".

בניה ללא היתר המצדיקה צו הריסה העיר העתיקה היא אתר עתיקות מוכרז הכולל הגבלות בניה לרבות הגבלה על בניה סמוך לחומה.

...

סוף דבר ענייננו בתביעה למתן צו הריסה, פינוי וסילוק יד, כאשר הוכח שהנתבעים בנו ללא היתר בניה תוספות בניה וזאת הן על גג הבניין שלהם והן בצמוד לבניין תוך פלישה לחלקת התובעת.

בנסיבות אלו אני מורה לנתבעים כדלקמן: בחלקת התובעת כפי שסומנה במפות המדידה של המודד פוגל – על הנתבעים להסיר כל תוספת בניה וגדר שבנו בחלקת התובעת ולפנות את החלקה מכל אדם וחפץ וזאת תוך 45 יום מהיום.

הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ₪.

תו"ב (י-ם) 69654-06-17 מדינת ישראל נ' עבלה גווי [פורסם בנבו] (23.12.22) הורשעה הנאשמת בבצוע עבודות בניה ללא היתר ברובע המוסלמי שבעיר העתיקה בירושלים, בשטח כולל של כ-120 מ"ר. נקבע כי מיתחם הענישה הראוי לעבירת בניה רחבת הקף שאינה עסקית עומד על קנס בסך 300-700 ₪ למ"ר. על הנאשמת נגזרו העונשים הבאים: קנס כספי בסך 48,000 ₪, אגרת היתר בניה, צו התאמה וצו איסור שימוש דחויים ב- 3 חודשים והתחייבות על סך 24,000 ₪.

נוכח כל האמור מצאתי להעמיד את עונשו של הנאשם בתחתית המיתחם ולהטיל עליו קנס בסך של 100,000 ₪ בצרוף צו הריסה או התאמה לבניה האסורה.

...

עינינו הרואות כי הפערים בענישה כה משמעותיים עד כי סבורני שלא ניתן להימנע ממתן משקל לכך בקביעת מתחם הענישה ההולם וקביעות בית המשפט בעניין גרין נכונות לענייננו.

לאור האמור לעיל, אני קובעת כי מתחם הענישה ההולם בהליך שבפניי יועמד על 100,000 ₪ - 220,000 ₪.

נוכח כל האמור מצאתי להעמיד את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם ולהטיל עליו קנס בסך של 100,000 ₪ בצירוף צו הריסה או התאמה לבניה האסורה.