כאמור, סעיף 236 לחוק המפורט מעלה, קובע כי לבית המשפט שיקול הדעת באם להעתר לבקשה או לדחותה, כך כלשונו "רשאי להורות על צו" מכאן שעל בית המשפט להכריע ותוך הישענותו על "ראיות לכאורה" לבצוע השמוש האסור ובעניינינו עולים קשיים רבים אשר מונעים ממני ליתן צו הפסקה שפוטי ובכלל זה המחלוקת הבסיסית בדבר הבעלות על המקרקעין, קיומו של רישיון העסק, התוכנית הרלוואנטית החלה על המקרקעין ועוד המיועדות לבירור עובדתי/משפטי מעמיק.
...
ביום 24.1.23, התקיים דיון נוסף בבקשה, בה העלו הצדדים טענות נוספות, בין היתר בעניין סמכויות הרשות לאכיפת דיני המקרקעין, הפקעת הקרקע ע"י עיריית אור יהודה, ייעוד הקרקע ועוד, וכן סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.
לטענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה למתן צו הפסקה שיפוטי על הסף לנוכח אכיפה בררנית כנגדם וכן בשל ניצול לרעה של ההליך השיפוטי.
כאמור, סעיף 236 לחוק המפורט מעלה, קובע כי לבית המשפט שיקול הדעת באם להיעתר לבקשה או לדחותה, כך כלשונו "רשאי להורות על צו" מכאן שעל בית המשפט להכריע ותוך הישענותו על "ראיות לכאורה" לביצוע השימוש האסור ובענייננו עולים קשיים רבים אשר מונעים ממני ליתן צו הפסקה שיפוטי ובכלל זה המחלוקת הבסיסית בדבר הבעלות על המקרקעין, קיומו של רישיון העסק, התוכנית הרלוונטית החלה על המקרקעין ועוד המיועדות לבירור עובדתי/משפטי מעמיק.
לעניין זה יפים דבריו של כבוד השופט שלמה איזקסון בהחלטתו בעניין רשות השידור (ראו בב"נ (שלום ת"א) 2406-06-19 וועדה מקומית לתכנון ובניה-גבעתיים נ' ניצני הפסגה בע"מ (16.6.22)):
"הגשת מספר הליכים שונים, במקביל, מצד הרשות המקומית בגין אותו מתחם השידור ואותו המקרקעין, לאחר שמשך מעל 50 שנים שקטה הרשות המקומית על שמריה, מעלה תהייה שמא השיקולים העומדים בבחירת ההליך הנוכחי שבפניי, דהיינו הגשת בקשות לצווי הפסקת שימוש במתקנים במתחם השידור הינם שיקולים זרים ולא רלוונטיים ובעצם נעשה מצידה שימוש לרעה בהליכי משפט, כמנוף להשגת הישגים בהליכי משפט מקבילים"
מכלל האמור לעיל, שוכנעתי כי היעתרות לבקשה לצו הפסקה שיפוטי במקרה הנדון כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות המצדיק את דחיית הבקשה.
לאור האמור, הבקשה נדחית.
