צו גילוי מסמכים אצל צד שלישי תקנה 69(א)

דיון והכרעה רלוואנטיות המסמכים המבוקשים "על מנת שבית המשפט יצווה על גילוי ועיון במסמכים או על מתן מענה לשאלונים (להלן: צוי גילוי) בהליך לאישור תובענה ייצוגית על המבקש לקיים מספר תנאים: התנאי הראשון והבסיסי הוא שהמידע שנתבקש רלבאנטי להליך ודרוש להכרעה במחלוקות בין הצדדים... התנאי השני הוא שהמידע או המסמכים מצויים בידיו או בשליטתו של בעל הדין שכלפיו מופנה הצוו... התנאי השלישי הוא שיהיה במתן הצוו כדי לפשט ולייעל את ההליך...והתנאי הרביעי הוא שמתן הצוו לא יטיל על בעל הדין שכלפיו הוא מופנה עול בלתי סביר וידרוש ממנו להוציא הוצאות שאין הצדקה כי יוציא אותן בנסיבות העניין...כאשר העותר למתן הצוו הוא בעל הדין שהגיש את בקשת האישור, נידרשת התקיימותו של תנאי נוסף והוא – שמבקש הצוו העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הנדרשים לאישור התובענה הייצוגית (ראו: עניין יפעת, בעמ' 519). דרישה זו מעוגנת בתקנה 4(ב)(2) לתקנות תובענות ייצוגיות המצוטטת לעיל והיא מתייחסת לגילוי ועיון במסמכים, אך יש טעם רב להחילה גם לגבי מתן צו המורה על מענה לשאלונים בהליך לאישור תובענה ייצוגית, שכן לעניין הנטל הראשוני שנידרש מבקש בקשת האישור לבסס בהליך מסוג זה, אין סיבה להבחין בין גילוי מסמכים למתן מענה לשאלון. תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות אף מביאה בחשבון את ייחודיותו של הליך התובענה הייצוגית ואת ההשלכות העשויות לנבוע מכך לעניין סדרי הדין בהליך זה ועל כן נקבע בה כי תקנות סדר הדין האזרחי יחולו בהליכים לאישור תובענה ייצוגית "בשינויים המחויבים". (ר' רעא 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' פרופ' ירון זליכה (2016)) ההכרעה העקרונית בבקשתו עמד המבקש על קבלת המסמכים הבאים הנוגעים להכרעה העקרונית (ר' סעיף 15.1 לבקשת הגילוי): · ההודעה שהועברה על ידי המשיבה ו/או מי מטעמה לאגף הפיקוח על הביטוח כאמור בסעיף 3ד' להכרעה העקרונית במתכונת המפורטת בנספח א' להכרעה העקרונית · תכנית העבודה של המשיבה בהתאם לסעיף 3א' להכרעה העקרונית ובכלל כך הבדיקה והתיעוד ביחס לכמות העמיתים שנגבו מהם דמי ניהול ביתר בהתאם להכרעה העקרונית וכן הפרוט ביחס לכמות המקרים עליהם חלים הסייגים החלים בסעיף 2ד' להכרעה.

באשר לבקשת המבקש, כי יועברו לעיונו מסמכים, תיכתובות ונתונים שהועברו ביחס לבדיקה שבוצעה על ידי אגף הפיקוח על הביטוח אצל המשיבה כאמור בפתיח להכרעה העקרונית – בפתיח נכתב כך: "בביקורות שנערכו במספר חברות מנהלות נימצאו מקרים שבהם הועלו דמי ניהול ללא הודעה מראש" המבקש לא הוכיח ולא הציג ראשית ראיה לכך, שאחת הביקורות אליהן מתייחס הרגולטור בהכרעה העקרונית בוצעה אצל המשיבה.

...

המבקש הגיש בקשה לגילוי מסמכים ושאלון אשר המשיבה דחתה מן הטעמים שיפורטו להלן.

לאחר בחינת טענות הצדדים אני סבורה שיש להורות למשיבה לגלות למבקש את המסמכים את נספח "א" להכרעה העקרונית, אותו הורה המפקח על הביטוח לקופות הגמל למלא ולהעביר לעיונו עד ליום 1.1.2015 ביחס לשנת 2009 בלבד ואת הדו"ח המסכם של מבקר הפנים של החברה המאשר כי החברה ביצעה את ההנחיות הכלליות לביצוע ההשבה עליהן הורה המפקח על הביטוח במסגרת ההכרעה העקרונית (ר' סעיפים 3ד' ו-3ו' להכרעה העקרונית).

מבלי לקבוע מסמרות באשר להתאמת ההליך לניהול כתובענה ייצוגית, בין היתר, לאור טענת המשיבה כי לא הוכחה קיומה של קבוצה ו/או נזק שנגרם לה, אזכיר, כי בע"א 10085/08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל – עזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל (2011) נקבע: "במקרים שבהם קיימת שונות רבה בין חברי הקבוצה עשוי הדבר להוליך אל המסקנה כי העניין אינו מתאים להתברר בדרך של תובענה ייצוגית (ראו: סעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות; ע"א 6887/03 רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות עובדים, פסקאות 24-27 ([פורסם בנבו], 20.7.2010)... אך דומה כי טעם זה בדבר שונות בין חברי הקבוצה כוחו רב לו לדחיית בקשה לאישור תובענה כייצוגית ואף לדחייתה אם אושרה, באותם המקרים שבהם עשויה השונות להשליך על קביעת החבות ועל דבר קיומה של עילת התביעה. החשש העיקרי המתעורר בהקשר זה הוא כי תפגע זכותו של הנתבע לנהל הליך הוגן ולהעלות טענות הגנה שיש בפיו כלפי כל אחד ואחד מחברי הקבוצה". לסיכום המשיבה תמציא למבקש את המסמכים על גילוים הוריתי עד לא יאוחר מיום 15.8.2018.

אעבור עתה לידון בבקשה זו. דיון הבקשה בנושא הליכים מקדמיים בין התובעים לבין עורכי הדין טענת התובעים לפיה תצהיר גילוי המסמכים אינו ערוך כדין – לטענת התובעים, תצהיר גילוי המסמכים שהעבירו אליהם עורכי הדין אינו ערוך כדין משום שחסרה בו הפסקה השלישית הקבועה בטופס 11 לתקנות סדר הדין האזרחי (המגדיר את מבנה התשובה לדרישת גילוי מסמכים) אשר נוסחה הוא כדלקמן: "לפי מיטב ידיעתי ואמונתי לאחר חקירה ודרישה שעשיתי אין - ומעולם לא היו - בחזקתי או בשליטתי, או בחזקתו או בשליטתו של כל אדם אחר מטעמי, כל תעודה, חשבון, פנקס חשבונות, שובר, קבלה, תזכיר, כתב או העתק או תמצית של מיסמך כזה, וכל מיסמך אחר, הנוגע לעניינים השנויים במחלוקת במשפט זה, פרט למסמכים שפרטתי לעיל". בנוסף טוענים התובעים כי האמירה בתצהיר מטעם עוה"ד ולפיה: "הנתבעת (שותפות עורכי הדין – י"ד) שומרת לעצמה את הזכות לגלות ו/או להציג מסמכים נוספים במידה ואלו יתגלו בשלב מאוחר יותר", מעידה על כך שעורכי הדין לא ערכו חקירה ודרישה יסודיים או בחרו שלא לגלות מסמכים רלוואנטיים וזאת על מנת לנהל את ההליך בקלפים חיסויים.

המסמכים אשר גילויים מבוקש הם: א. כל הפרוטוקולים של דיוני הנציגות והחלטותיהם; ב. כל הפרוטוקולים של דיוני האספה הכללית והחלטותיה; ג. כל הפניות לייעוץ משפטי שהופנו לעוה"ד בקשר עם שינויים בתכנון הדירות; ד. כל תשובות עוה"ד לפניות כאמור; ה. כל ההודעות שנשלחו לתובעים בקשר עם השינוי התיכנוני בדירתם; ו. הגרמושקות המלאות שנחתמו ע"י עו"ד יצחק וטנשטיין לצורך מתן היתרי בניה עבור קבוצת הרכישה; ז. השומות המלאות של דירת התובעים לפני ההיתקשרות בהסכם השתוף ובמועד סיום הבניה; ח. השומות המלאות של דירות השייכות, בהווה ובעבר, לחברי הנציגות או לחברי הקבוצה הקשורים עם חברי הנציגות; ט. ההתכתבות המלאה בין הצדדים השלישיים או חברי הנציגות לבין חברת פז כלכלה בקשר עם שומות הדירות; י. פירוט תשלומי האיזון שחושבו לכל חברי הקבוצה; י"א. פירוט ההחזרים ששולמו לכל אחד מחברי הקבוצה.

מנגד, טענו הצדדים השלישיים כי יש לדחות את הבקשה, היות שהם אינם עוד צדדים בתיק, כי מתן צו המורה להם לגלות מסמכים יחזיר אותם להליך "בדלת האחורית" ויאלץ אותם להשקיע משאבים באיתור מסמכים וצילומם, וכי ממילא לפי תקנות סדר הדין האזרחי, הליכים מקדמיים חלים בין בעלי הדין בלבד.

עוד טענו הצדדים השלישיים כי ככל שיחויבו לגלות את המסמכים המצויים ברשותם, הרי שהדבר צריך להעשות בכפוף לתשלום הוצאות וזאת בעד הזמן שיידרש לצדדים השלישיים לאתר ולסווג את המסמכים, והעריכו את סכום ההוצאות בעד עבודה זו על סך של 3,744 ₪ אשר חושב לפי סדר גודל של 4 שעות עבודה כפול 800 ₪ לשעה, בתוספת מע"מ. לכך, השיבו התובעים כי יש להורות לצדדים השלישיים לגלות את הפרוטוקולים המצויים בחזקתם וגם את המסמכים אשר הצדדים השלישיים טענו שלא נמצאים בידיהם; כי לא נטענה טענה בדבר חוסר רלוואנטיות; כי יש להתיר חשיפת מסמכים השייכים לצד המעוניין לחשפם ואילו המסמכים שייכים לקבוצת הרכישה ומוחזקים בנאמנות אצל הצדדים השלישיים; כי מיתקיים החריג ולפיו ניתן להורות לצד שלישי לגלות מסמכים הנמצאים ברשותו כאשר הצד השלישי נמצא בבעלותו ובשליטתו של בעל הדין שכן הצדדים השלישיים שמשו כנאמנים של קבוצת הרכישה וקיבלו שכר בעד תפקידם, ומשכך הם נחשבים כמי שמצויים בשליטתם או בבעלותם של חברי הקבוצה.

...

אחת הבקשות שנדונה במסגרת החלטתי מיום 22.6.17 היא בקשתם של התובעים לחייב את עורכי הדין להשיב על דרישת גילוי מסמכים ומענה על שאלון שנשלחה אליהם ביום 13.12.16.

משכך, אני מוצא לנכון להיעתר לבקשת התובעים להורות לצדדים השלישיים להעמיד לעיונם של התובעים עד יום 9.12.17 את הפרוטוקולים ולאפשר להם להעתיקם, בכפוף לתשלום עלות הצילום כמקובל.

סוף דבר התוצאה של הבקשות הנה, אפוא, כפי שפורט לעיל.

אני קובע את התיק לתז"פ ליום 15.1.18 וככל שלא תהיינה בקשות מקדמיות מטעם הצדדים עד למועד זה, יינתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית וייקבע מועד לקד"מ אחרון.

בית המשפט הופנה לסעיף 69 (א) בתקנות סדר הדין האזרחי, המסמיך את בית המשפט לזמן אדם לעדות, לידרוש מאדם הנוכח באולם בית המשפט להעיד; להציג לעד כל שאלה או להציג לו כל מיסמך המצוי ברשותו או בשליטתו.

דיון והכרעה תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 (להלן- "תקנות סדר הדין האזרחי"), כמו גם התקנות שקדמו להן, עוסקות בגילוי מסמכים בין בעלי הדין, בינם לבין עצמם, ובית המשפט אינו מוסמך לחייב צד שלישי שאינו צד להליך, לגלות מסמכים או מידע, או להשיב על שאלון, למעט בהתקיימם של מספר חריגים (שאינם מתקיימים בעניינינו), כגון: קנוניה בין הצד השלישי לבעל הדין; או כאשר הצד השלישי נמצא בבעלותו או בשליטתו של בעל הדין (ראו, כב' השופט י' עמית ברע"א 3816/15 ב.ש. ברוש הקמת פרוייקטים בע"מ נ' ת.ק.ש. אלפיים (1997) בע"מ (מיום 23.8.2015); רע"א 8571/16 מעברות נכסים- אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מוטיבן בע"מ (מיום 19.1.2017), והפסיקה המוזכרת שם).

הדרך הנאותה לקבלת מידע מהצד השלישי היא באמצעות זמונו של הצד השלישי לעדות בבית משפט במהלך דיון ההוכחות (ראו רע"א 4256/98 ה.ל.ס נ' כור מתכת בע"מ, פ"ד נג (1) 621 (1999); רע"א 1126/08 לבייב נ' רפאלי (מיום 7.5.2009); כב' השופט נ' הנדל בע"א 9183/09 , The Football Association Premier League Limited נ' פלוני ואח' (מיום 13.5.2012), פסקה 2), או הגשת תעודת עובד ציבור בנסיבות של מידע המצוי בידי רשות ציבורית; כפי שציין כב' השופט י' עמית בע"א 1604/19 מדינת ישראל נ' פלונית (מיום 22.1.2021) (להלן- "פרשת פלונית"), בעיניין תביעות ניזקי גוף, החובה המוטלת על צד למסור מידע מעוגנת בחובתו למסור עדות- "ענייננו בתביעת ניזקי גוף שמתנהלת בין שני צדדים, שאחד מהם מבקש גילוי ועיון במסמך שלטענתו נמצא ברשותו של צד שלישי. דרישה מעין זו שכיחה במקומותינו, לדוגמה, בקשה למתן צו המורה לחברת טלפון סלולארית להמציא פלט שיחות בין בעלי הדין ... החובה המהותית של צד שלישי למסור מידע מעוגנת בחובה הכללית להעיד ולהציג מסמכים כאמור בסעיף 1(א) לפקודת הראיות. הדרך הדיונית לגרום לצד שלישי למסור עדות או מסמכים שנמצאים ברשותו מעוגנת בתקנה 178(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א) ותקנה 83 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות) (לזימון עד לצורך הצגת מסמכים ראו, לדוגמה, רע"א 4028/97 הלסקו נ' גלאון (29.9.1997); רע"א 4256/98 ה.ל.ס. בע"מ נ' כור מתכת בע"מ, פ"ד נג (1) 621 (1999); רע"א 2124/13 רבינוביץ נ' הפטריארך היווני האורתודוקסי (21.7.2013); רע"א 3024/18 טי.אם.אף מדיה פורס שותפות מוגבלת נ' נחמני צפריר בע"מ, פסקות 24-20 (12.6.2018)). כאשר הצד השלישי הוא רשות ציבורית, דרך המלך לגביית עדותו והמצאת מסמכים על ידו היא באמצעות תעודת עובד ציבור, כאמור בתקנה 178 (א1) לתקסד"א ותקנה 83(ד) לתקנות החדשות: "עובד ציבור לא יידרש לתת עדות בעל פה, אם ניתן לגבות את עדותו באמצעות תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית, זולת אם בית המשפט הורה אחרת". ואכן, מעשה של יום ביומו שהרשות נידרשת לספק מידע מסוים והיא עושה כן בדרך של תעודת עובד ציבור.

באופן דומה לא נדרשים הרשות או הצד השלישי להגיש חוות דעת או פרשנות באשר לדין החל, באשר להסכמים בין גופים שונים או בין מעבידים שונים, הם אף לא נדרשים להבהיר או להסביר האם מדובר ב'הסכמי העברה', מדוע לא ניתן לספק מידע על עבודה או זכויות שהיו לתובע אצל מעביד קודם, וכיוצ"ב. הצד השלישי אינו מחויב לענות על שאלון, שבו כאמור מחיוב צד להליך.

...

מטעמים אלו הבקשה לחתימה על הצווים המבוקשים נדחית.

במסגרת תצהיר גילוי המסמכים המשלים, הצהירו המשיבים 5-7 על: "חוות דעת המומחים דורון וידר ואסתר מלאכי". אולם מעיון בקובץ המסמכים שהועבר לידי המבקשים עולה כי חוות הדעת של השמאית אסתי מלאכי היא מיום 1.2.2023 ולכן אין היא יכולה להיות חוות הדעת שאוזכרה בסעיף 69 לכתב ההגנה, אשר הוגש בשנת 2019.

עוד נטען כי בקבצי הגילוי קיימים מסמכים רבים המתארים את מצב הבניין טרם התחלת עבודות הבנייה ע"י המבקשים כאשר אלו מצויות באופן טבעי אצל המבקש 2 הלוא הוא היזם.

לצד זאת, תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת כי לבית המשפט הסמכות להורות על מחיקת כתב טענות של בעל דין שהפר צו שעניינו גילוי מסמכים.

אם מצא בית המשפט הדן בהליך כי בעל דין לא קיים כראוי את חובתו, רשאי הוא "לחייב את בעל הדין באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב טענותיו" (תקנה 60(א) סיפא).

בנוסף, בעל דין שאינו מגלה מיסמך שיש לגלותו או שאינו נענה לדרישה לעיין במסמך שגילה, לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח לדעת כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו (תקנה 60(ג) רישא שהיא המקבילה לתקנה 114א לתקנות הישנות.

...

באשר לטענות המבקשים לעניין היעדר מענה על שאלה 3.4 לשאלון, הרי שדין טענות המבקשים להידחות.

סוף דבר דין בקשת המבקשים להתקבל בחלקה.

יתר טענות המבקשים במסגרת הבקשה, נדחות וזאת כמפורט בהחלטה.

הראשון, קיומן של ראיות מהימנות לכאורה להוכחת עילת התובענה, ונחיצות הסעד (תקנה 95 (ב)) והשני, בחינת מאזן הנוחות בין הצדדים אך לא רק, אלא גם נזק העלול להגרם לצדדים שלישיים או לעניין צבורי (תקנה 95 (ד) (1)).

זה המקום לציין כי לכאורה, לפי הנטען בתביעה, קיים הסבר לטיעון השונה (זכות לדיירות מוגנת בתביעת השלום וזכות בעלות בתביעה דנן), הנעוץ בסברה שרווחה אצל המבקש לפיה לא השלים אביו את תשלום התמורה במסגרת עסקת 1965 (ראה גם הטענות בכתב התביעה בתביעת השלום- נספח 5 לתביעה דנן) וכי התברר לו עובדתית כי התמורה אכן הושלמה רק לאחרונה מתוך מיסמך שהתגלה אצל אחיו.

מצאתי חשיבות לציין גם כי בבקשה דנן לצוו מניעה לא נתבקש כלל איסור דיספוזיציה בזכויות המשיבים הרשומות ( קרי, מניעת האפשרות של העברתם לצדדים שלישיים שככל שיזכה המבקש בתביעתו, לא יוכל לממשה אם יועברו הזכויות לצדדים שלישיים ).

...

בנסיבות אלו, אל מול הרישום לכאורה התקין של זכות הבעלות הקניינית של המשיבים על שמם, סבורני שמאזן הנזקים נוטה לטובת המשיבים בבירור.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבים 2-3 הוצאות הבקשה בסך כולל של 7500 ₪.