צבירת ימי חופשה במהלך חופשת לידה

בחודש 11/14, בעת שהתובעת שהתה בחל"ת (לאחר חופשת לידה בתשלום), פנה פרופ' אורן קפלן, דקן ב"ס למנהל עסקים, אליה והציע לה משרה זמנית של 25% כרפרנטית למידה מרחוק בתואר שני בחשבונאות לחודשים 11/2014 – 1/2015.

חופשה שנתית: בהסכם ההעסקה נכתב כי ימי החופשה אינם ניתנים לצבירה ועל התובעת לנצלם במהלך השנה (נספח 3 לכתב ההגנה).

הנתבע טען כי לא אושרה לתובעת צבירת ימי חופשה, אולם לא הוצג מיסמך בכתב כנדרש.

...

משכך, דין רכיב תביעה זה להידחות.

סוף דבר: על הנתבע לשלם לתובעת את הרכיבים הבאים: חלף הודעה מוקדמת בסך 10,250 ₪.

משמרבית התביעה נדחתה, לא מצאנו מקום לפסוק הוצאות לטובת התובעת.

גם בתלושי השכר לא מופיע כל רישום בדבר צבירת או ניצול חופשה.

התובע הודה בחקירתו כי יצא ל- 3-4 ימי חופשה בחתונתו ול-3-4 ימי חופשה בעת לידת ילדיו (עמ' 10 לפרוטוקול).

...

הנתבע ישלם לתובע את הסכומים הבאים: הפרשי שעות נוספות בסך 53,336 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתאריך ממוצע 1.9.12 ועד התשלום בפועל.

התביעה לפיצויי פיטורים, לתוספת משמרות, ולפיצויי הלנת שכר – נדחית.

כמו כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך 2,500 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ש"ח שישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

] ימי חופשה עבור התקופה שבין אי השיבוץ לעבודה ועד הלידה לטענת התובעת בתקופה המזכה, בת 3 חודשים עד למועד הלידה ובשלושת החודשים שלאחר חופשת הלידה היא הייתה זכאית ליצבור ימי חופשה לפי החישוב כדלקמן: 6 חודשי זכאות X 210 שכר יום חופשה= 1,462 ₪.

בנסיבות סיום יחסי העבודה ובהיתחשב בהשתלשלות העניינים טרם היציאה לחופשת לידה, והגשת התביעה עוד במהלך תקופת הלידה וההורות, אין כל הצדקה במקרה זה לחייב את התובעת בפצוי בגין אי מסירת הודעה מוקדמת ועל כן דין תביעת הנתבעת לקזוז הודעה מוקדמת להדחות.

...

בנסיבות סיום יחסי העבודה ובהתחשב בהשתלשלות העניינים טרם היציאה לחופשת לידה, והגשת התביעה עוד במהלך תקופת הלידה וההורות, אין כל הצדקה במקרה זה לחייב את התובעת בפיצוי בגין אי מסירת הודעה מוקדמת ועל כן דין תביעת הנתבעת לקיזוז הודעה מוקדמת להידחות.

סוף דבר.

הנתבעת תשלם את הסכומים האמורים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

עבור ימי המחלה שולמו לתובעת דמי מחלה כדין בהתאם לימי המחלה הצבורים שעמדו לזכותה.

יתר על כן, אף היתנהגות הנתבעת בזמן אמת מעידה על כך כי גם היא לא ראתה בהעדרות התובעת מעבודתה עד ללידה כזניחת מקום העבודה אשר עולה כדי התפטרות: ראשית, מדוחות הנוכחות שצרפה הנתבעת לכתב ההגנה (נספח 3) עולה כי מיום 8.2.2022 ואילך דווח ברשום הנוכחות של התובעת "חופשת לידה", כך שברור שהנתבעת עצמה ראתה בתובעת בתקופה זו כעובדת המצויה בחופשת לידה, ולא כעובדת שהתפטרה קודם לחופשת הלידה.

ב. לנוהל פקדון עובדים זרים של רשות האוכלוסין וההגירה, בו נקבע כך: "חובת המעסיק לתשלום פקדון מוטלת בכל מקרה בו על המעסיק חובה לשלם לעובד שכר על פי דין, הסכם קבוצי או צו הרחבה, ובכלל זה ימי חופשה שנתית (לרבות כאשר העובד שוהה זמנית מחוץ לישראל לאחר שהצטייד באינטר-ויזה), ימי חג, חופשת מחלה (בכפוף להצגת אישור רפואי או אישור מהמוסד לביטוח לאומי להוכחת חופשת המחלה, ובהתאם לימי המחלה להם זכאי העובד לפי דין, הסכם קבוצי או צו הרחבה) וכיוב'". לפיכך, מאחר שבמהלך חופשת הלידה התובעת לא הייתה זכאית לשכר עבודה, לא חלה על הנתבעת חובת הפקדה לפקדון עובדים זרים במהלך חופשת הלידה.

...

כמו כן, משקבעתי שהתובעת לא זנחה את עבודתה טרם הלידה, דין טענת הקיזוז של הנתבעת בגין הודעה מוקדמת להידחות.

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי, ועל הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פדיון חופשה בסך 880 ₪.

התביעה לפיצוי בגין חלף הפרשות המעסיק לפנסיה עבור חופשת הלידה – נדחית.

להשלמת תקופת ההיתמחות חסרו לה חודשיים, אותם השלימה עם סיום החל"ת ביום 5.12.2021 באמצעות ניצול ימי החופשה שהצטברו לזכותה.

חזוק לטענה זו נמצא במכתביו של פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל, למנכ"ל הנתבע מיום 4.8.2022 ולשר הרווחה והבטחון החברתי מיום 7.11.2021 (נספחים ד' ו-ה' לתצהיר התובעת) – בהם ציין כי מעסיק לא רשאי לפטור רופאות שילדו וסיימו חופשת לידה בתשלום, מבצוע תורנות במהלך תקופת ההיתמחות, שכן חובת ביצוע של לפחות 4 תורנויות בחודש – הנה חלק בלתי נפרד מחובות ההיתמחות שנקבעו על פי חוק ועל ידי המועצה המדעית.

...

לכן ההשוואה שמבקשת התובעת לעשות אינה בין שני עניינים שווים והיא נדחית.

סוף דבר: התביעה נדחית.