פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד לקוחה עקב חוב שכר טרחה

טענות הצדדים בתמצית לטענת המערער, הבנק נקט כנגדו בהליכי חידלות פרעון שמטרתם אחת והיא הישתלטות על הדירה, בעוד שהמערער הנו בעל יכולות בפועל לשלם את חובו כסדרו.

ביום הדיון שהתקיים בפניי הוסיף וטען המערער כי בחודש זה הוגשה על ידו תביעה לבית משפט השלום בירושלים (תיק 11039-12-20) כנגד לקוח בגין אי תשלום שכר טירחה בגובה של 240,000 ₪.

שלישית, ביום הדיון הוסיף המערער היתייחסות להליך נוסף, שלא הוזכר על ידו בפני בית משפט קמא ואף לא בהודעת העירעור, בדבר תביעה נגד לקוח לתשלום שכר טירחה בסך 240,000 ₪.

ככל שמדובר בבטול פעולת העברת הזכויות בדירה ללא תמורה, שנעשתה לפני מתן הצוו לפתיחת הליכים, כאשר במועד ביצוע העברת הזכויות היה המערער בחדלות פרעון או שביצוע העברת הזכויות הביא אותו לחדלות פרעון, כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה (על פי סעיף 220 לחוק חידלות פרעון), או ככל שמדובר בבטול פעולת העברת הזכויות שבוצעה במטרה להבריח את הנכס מנושים, גם אם במועד ביצוע הפעולה לא היה המערער בחדלות פרעון (על פי סעיף 221 לחוק חידלות פרעון), הרי שקיימות מיגבלות מבחינת מועד התקופה שחלפה מאז ביצוע הפעולות ועד למתן הצוו לפתיחת הליכים.

...

סעיף זה קובע כדלקמן: "(א) מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 109, ייתן צו לפתיחת הליכים.

אומנם ערעורו של המערער על פסק הדין הנ"ל קבוע בבית משפט זה לחודש ינואר 2021 אולם אין בכך כדי להוביל למסקנה כי שגה בית משפט קמא בקביעתו כי רצונו של המערער לעסוק במקצועו כעורך דין, אינו מצדיק הימנעות ממתן הצו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אין מקום לקבלת הערעור, והוא נדחה בזאת.

התובע הוא עו"ד. הנתבעים, אב ובניו, נקלעו למצב של חידלות פרעון מוחלטת בגין עסק שניהלו.

הנתבעים טוענים כי גם החבות לתשלום שכר הטירחה לתובע, חוסה תחת כנפי הליך הפש"ר והיא חוב בר תביעה אך ורק במסגרת הליך זה, כמו כל נושה אחר.

גם על פי פסיקת הערכאות שדנו בנושא, נקבע כי עו"ד אינו זכאי לתבוע את לקוחו לשעבר בגין חוב שכר טירחה הנובע מהתקשרות שעילתה טרם מתן צו הכנוס, שכן חוב זה נכלל בגדר החובות עליהם חל צו ההפטר.

משמע, הקביעה שהחוב היה בר תביעה במסגרת הליך הפש"ר, בהכרח מנביעה כי לא ניתן לתבוע אותו מחוץ להליך, כל עוד לא ניתנה רשות של בית המשפט של הפש"ר. בפש"ר (חי') 53135-07-15 עינת חובן נ' הכנ"ר נדון מקרה דומה, בו ביקשה עוה"ד שייצגה את החייבים בהליך, רשות מביהמ"ש של הפש"ר להגיש נגדם תביעה כספית נפרדת לאחר שניתנו צוי כנוס ואושרה תכנית פירעון.

חשוב להבהיר כי בעניינינו לא חל החריג הקבוע בסעיף 87(א) לפקודה המטיל מיגבלות על יכולתו של נאמן להפרע מכספים ששילם החייב, בתום לב לעורך דינו, על אף ידיעת עורך הדין על מעשי פשיטת הרגל שבגללם ניפתחו ההליכים, וזאת נוכח האמור בסעיף לפיו החריג מצומצם אך ורק למימון הוצאות משפט בהתנגדות חייב להליכי פשיטת רגל, להבדיל מניהול הליכי חידלות הפרעון של החייב לאחר שניתן צו כנוס לנכסיו (עניין קרויז, פסקה 6); שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 391 (מהדורה שלישית, 2010)).

...

לכן, גם אם יוכיח התובע את כל הנטען על ידו, דין התביעה להדחות בשל טעמים משפטיים טהורים.

חבותם נובעת מהסדרת ההפטרים שניתנו להם, הם אלה המגבשים את החיוב הכספי שלהם על פי התביעה, ולכן דין הבקשה להידחות.

אמנם היקף השירות המשפטי ובהתאם היקף התשלומים עשוי היה להשתנות בשים לב להתמשכות הליכי פשיטת הרגל, התפתחותם וההליכים הצפויים, אך כל עוד השירות נובע מאותה התקשרות ראשונית, שנערכה טרם צו הכינוס, הרי שכל התשלומים שהיו צפויים לפני הפטרו של החייב כלולים בגדר הגדרת "חוב בר תביעה" על פי הפקודה.נ" (ההדגשות שלי – נ'מ'ש') לפיכך, הרי שלאור סעיפי הפקודה שצוטטו לעיל ולאור הפסיקה בצוטטה, מנוע בית משפט זה מלדון בתביעת התובע כל עוד לא ניתן אישור לכך מבית המשפט של הפש"ר. אני מורה על עיכוב ההליך למשך 90 יום, כדי שהתובע יגיש בקשה למתן רשות להגשת תביעה זו לבית המשפט של הפש"ר. ככל שלא יוגש אישור כאמור – תימחק התביעה.

המערערים ממשיכים וטוענים כי, טעה בית משפט קמא כאשר לא אימץ את עמדת הממונה על חידלות פרעון, אשר תמך בבקשה לפתיחת ההליכים נגד המשיבה; קביעת בית המשפט קמא בעיניין הפרת חיסיון עורך דין לקוח שגויה מיסודה, נוכח הוראות כללים 19 ו-21 לכללי האתיקה של לישכת עורכי הדין; אין חיסיון על נוסח הטאבו שצרפו המערערים, בו מופיעים עיקולים על הבית משנת 1994, וכן הערה על מינוי כונס נכסים משנת 2001, בגין חובות של המשיבה העומדים על יותר מ-30 מיליון ש"ח; מידע זה פתוח בפני המערערים בתיק ההוצאה לפועל מתוקף היותם נושים של המשיבה, ולכן לא חל חיסיון עורך דין לקוח על מידע זה; נושא החיסיון הופיע לראשונה בפסק הדין מבלי שהועלתה בעיניין זה כל טענה במהלך הדיון.

במקרה זה, הבקשה לפתיחת הליכים נסמכת על פסק דין שניתן בהסכמה בשל חוב של שכר טירחה; המשיבה טוענת כי החוב נוצר על רקע מירמה; מאחר שמדובר בפסק דין בהסכמה, היה על המשיבה להגיש תביעה לביטול פסק הדין, דבר שלא נעשה; נטל ההוכחה לסתירת חזקת חידלות פרעון מוטל על המשיבה, שלא הצליחה להרים נטל זה ולהוכיח באמצעות מבחן מאזני או מבחן תזרימי יחדיו, כי היא יכולה לעמוד בפרעון חובותיה.

...

בהמשך לדברים הנ"ל, לא ניתן לקבל את קביעת בית המשפט, לפיה דין בקשת המערערים להידחות בשל חוסר תום לב ופגיעה בתקנת הציבור; שכן, כאמור, בקשת המערערים מבוססת על פסק דין חלוט שניתן על ידי בית משפט מוסמך, וכל עוד הוא לא בוטל או שונה, יש לכבדו ולפעול על פיו, בכפוף לחריג הקבוע בסעיף 211(ב) לחוק.

סוף דבר, הערעור מתקבל.

המשיבה תשלם למערערים הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪.

הנאמן ציין כי בנק אגוד טען בהקשר זה, כי הערבויות בוטלו, בהסכמת הבנק, כנגד תשלום בסך 29,000 ₪ על ידי בעלי השליטה "בגין ריבית שנצברה בחשבון החברה ולא ניפרעה במסגרת הליך כנוס הנכסים הזמני". הנאמן נימק הכרעתו וציין בין השאר, כי מדובר בריבית חריגה שנצברה לחוב אשר הבנק לא הציגה בתביעת החוב, כנדרש בתקנה 121(א)(2) לתקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ט-2019 (להלן: "תקנות חידלות פרעון") הקובעת כי על הבנק למסור בתביעת החוב מידע בדבר "רכיבי הריבית הנוספת". כמו כן, בסעיף 243(ג) לחוק חידלות פרעון נקבע כי החוב המובטח לא יכלול ריבית פיגורים שנוספה ממועד הצוו לפתיחת הליכים.

רכיב ערבות הבצוע נמחק לאחר שהבנק אישר כי היא פקעה מבלי שנידרש פירעונה, ולפיכך החוב המובטח הועמד על 8,436,702 ₪.

הנאמן מצא וקבע, כי בנק לאומי גבה כספים מלקוחות החברה וממקורות נוספים בסך 12.9 מיליון ₪, אך במקום לפרוע בכספים אלה את החוב המובטח, השתמש הבנק בחלק מהם להפעלת החברה: כ- 4.5 מיליון ₪ שולמו לטובת משכורות עבור חודשים נובמבר 2019 עד מרץ 2020 ולמטרות אחרות; כ- 6.1 מיליון ₪ הועברו על ידי הבנק לחשבון כונסי הנכסים בבנק הפועלים לצורך הפעלת החברה על ידי האחרונים.

עמדה זו משקפת את סדר הדברים הרצוי והראוי בהליכי חידלות פרעון ומאפשרת חלוקה נכונה ומיטבית של הכספים המתקבלים, אשר נועדים לא רק לסילוק חובות אלא גם לכסוי הוצאות ההליך ושכר טירחתם של בעלי התפקיד, כמו גם הממונה.

...

סיכום: מין המקובץ לעיל, תוצאת הערעורים היא כי מלוא הסוגיות העקרוניות הוכרעו לטובת המערערים.

אני מקצה לטובת העניין 60 ימים מקבלת החלטה זו. אשר לשאלת ההוצאות, אמנם דין הערעור להתקבל למעשה, אך כפי שציינתי בפסק הדין גופו, קביעות הנאמן שבמחלוקת נשענו על אדנים משפטיים ועל היגיון מסוים.

בסופו של דבר, הנאמן השקיע מרצו והכריע בתביעות החוב כפי שהוא ראה את הדברים.

הרקע העובדתי בכל הנוגע להליכי חידלות הפרעון שניפתחו נגד החייב והחברות בשליטתו פורט בהרחבה בהחלטות קודמות ואין צורך לחזור על הדברים.

החייב אף הגדיל עשות ושלח ללקוחות דו"חות חשבון תקופתיים, המציגים פעילות מסחרית פיקטיבית, השקעות פיקטיביות ורווחים פקטביים, כולל הפקת תדפיס בנקאי מזויף של בנק אמריקאי בתום כל שנה, בו הוצגו היתרות הפיקטיביות המוחזקות כביכול עבור כל לקוח.

טענות הצדדים הנאמן מפנה למספר החלטות בהן אושר מתוה שכר מדורג שלא בהתאם לתקנות השכר (פש"ר (מחוזי ת"א) 39586-10-16 עו"ד יורם יוסיפוף ז"ל נ' כונס הנכסים הרישמי תל-אביב (נבו 02.09.2018)‏‏; חדל"ת (מחוזי תל אביב-יפו) 17156-10-19 א. דורי בניה בע"מ נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי מחלקת תאגידים (נבו 22.03.2021); פר"ק (מחוזי ת"א) 1218-98 קוי אשראי לישראל שירותים פיננסים משלימים בע"מ ואח' (בפרוק) נ' כונס הנכסים הרישמי (נבו 16.02.2015)‏‏).

בתשובה להתנגדויות למתווה השכר המבוקש, טוען הנאמן כי המתוה שהוצע על ידו נותן ביטוי למספר עקרונות, ובהם יצירת מנגנון תגמול ברור ופשוט; יצירת הלימה בין המאמץ הנידרש ממנו לבין גובה התגמול; תגמול על בסיס תוצאתי ולא על בסיס שעות עבודה; תגמול המשקף את הסיכונים האדירים שהנאמן נוטל על עצמו בלא שיובטח לו שכר בגין מאמציו; מידת המורכבות של העבודה שצפוייה לנאמן, לרבות ניהול חקירות מקיפות, בחינה והכרעה בתביעות חוב רבות, ועוד ועוד.

סוגיית שכר הטירחה הנה פרי של איזון עדין, או שמא של פשרה, בין מיגוון אינטרסים סותרים: בעיקר בין הרצון להמנע מ"בליעת" חלק הארי של הקופה בידי בעלי התפקיד לבין השיקולים בדבר טפול באי-הצלחת ההליך וחלוקת הסיכונים בכך, והניסיון לתגמל בכל זאת נאמנים על הצלחותיהם ולמנוע מצב שבו קבלת התפקיד והשקעת מירב המאמצים למשך חודשים ארוכים תהפוך לבלתי כדאית.

...

הסיבה שלא תהיה הפחתה מלאה של שכר עורכי הדין הזרים יסודה בכך שגם כאשר הנאמן שוכר את שירותיו של עורך דין זר, לא מדובר מבחינתו של הנאמן בפעולה של "שגר ושכח"; נהפוך הוא, בשל המורכבות הרבה הכרוכה בניהול ההליכים והעובדה שהנאמן הוא שמלקט ומרכז תחת ידיו את כל המידע הדרוש לשם ניהול תביעות בחו"ל, כמו גם יחסי הגומלין בין ההליכים השונים, הנאמן יידרש להיות מעורב מאוד בקשר לאותן תביעות המתנהלות בחו"ל, וכן לפקח מקרוב ובאופן צמוד על עבודתם של עורכי הדין הזרים הפועלים מטעמו בחו"ל. לא שוכנעתי כי יש הצדקה להחיל את מתווה השכר המוצע על ידי הנאמן בכל הנוגע לשאר פעולות המימוש של נכסים בישראל הרשומים על שם החייב או החברות אשר בשליטתו, וגם לא ביחס לנכסים, כספים או זכויות שביחס אליהם ניתנו צווי חילוט זמניים.

בנוסף, מקובלת עליי הצעתם של הנושים, הנתמכת גם על ידי הממונה, לפיה ניתן לפסוק מעת לעת שכר ביניים ראוי לנאמן, על מנת שלא ייאלץ להמתין עת ארוכה לתשלום שכרו.

סיכומו של דבר, מתווה השכר שיחול על הנאמן הוא כמפורט בסעיפים 22- 26 לעיל.