מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פשרה לפני הגשת תביעה ייצוגית והחזר אגרה

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בכל הנוגע לבקשת הצדדים להחזר חלקה הראשון של האגרה מציינים הגורמים המקצועיים, כי תקנות האגרות אינן מתירות להורות על החזר כאמור במסגרת הליכי תובענות ייצוגיות ועל כן לבית המשפט אין סמכות להורות כן. לכן, לשיטת הגורמים המקצועיים, להסכמת הצדדים לעניין זה אין כל נפקות ומובן שאינה יכולה להתנות על הדין.
אישור הסדר הפשרה בסעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות נקבע, כי: "19.(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". בסעיף 19(ג)(1) לחוק תובענות ייצוגיות נקבע, כי החלטת בית המשפט אם לאשר או לא לאשר הסדר פשרה תהיה מנומקת, וכן נמנים הפרטים שעל החלטה זו לכלול, ביניהם הגדרת הקבוצה, עילות התובענה, הסעדים הנתבעים, השלב בו מצוי ההליך, עקרי הסדר הפשרה ועוד.
בנסיבות העניין, סבורה אני כי השלב המוקדם יחסית בו הוגשה הבקשה לאישור הסדר פשרה, בטרם הוגשו ראיות הצדדים ובטרם הוכרעה בקשת האישור, והחסכון בזמן ובמשאבים הכרוכים בסיום ההליך בפשרה, כמו גם נכונותם של הצדדים לפנות לשני הליכי גישור שונים, בהמלצת בית המשפט, מהוים טעמים מיוחדים המצדיקים מתן פטור למשיבה מתשלום המחצית השנייה של אגרת המשפט.
...
ביום 7.3.2019 הגישו המשיבות תשובתן לבקשת האישור, במסגרתה כפרו בטענות המבקשת וטענו, בין היתר, כי עמדו בהוראות ההליך התחרותי, ומכרו בתקופה הרלוונטית נתחי בשר בקש טרי טחון בהתאם לשיעור המכסה לה התחייבו ובמחיר הנמוך מן המחיר המקסימאלי בו היו מחויבות; כי בקשת האישור נסבה על מחיריהם של נתחי בשר אחרים ושונים, אותם בחר הגורם המאסדר באופן מפורש להחריג מן הכפיפות למחיר המקסימאלי; וכי בהתאם בקשת האישור נסמכת על פרשנות שגויה של המבקשת להוראות ההליך התחרותי ודינה להידחות.
אני סבורה כי בנסיבות העניין, יהיה במתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה כדי לעודד בעלי דין נוספים לפנות להליך גישור ביניהם בניסיון להגיע לפשרה בשלב מוקדם של ההליך, ובכך לחסוך העלויות הכרוכות בניהול הליך משפטי והזמן השיפוטי הכרוך בכך.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה, בכפוף לעמור לעיל בכל הנוגע לתרומה הכספית, ונותנת לו תוקף של פסק דין.
בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות אני מורה על פרסום הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה, בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בשפה העברית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלו הסכימה המבקשת להסתלק מן הבקשה לאישור התביעה כייצוגית כנגד גמול בסך 4,200 ₪ בתוספת החזר האגרה הראשונית ששולמה בסך 3,000 ₪ ושכ"ט בא-כוחה בסך 16,800 ₪ (כולל מע"מ).
"במקרים רבים הנתבע מסכים לתת לתובע טובת הנאה כדי לחסוך מעצמו את ניהול ההליך; בקשות כאלה מטילות עומס על מערכת המשפט, כרוכות בעליות מיותרות לנתבעים ואינן משרתות את עניינם של חברי הקבוצה המיוצגת ושל הציבור" (הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), התשע"ו-2016, הצ"ח 637, 116, 30/5/16); וראו גם ע"א 4333/11 סלומון נ' גורי יבוא והפצה (12/3/14), בדברי כב' השופט שוהם; ע"א 5378/11 קרקו נ' אולסייל (22/9/14)); ת"צ (מחוזי ת"א) 1469-02-13 לוי נ' פסטה נונה 26/11/14)).
אמנם תובע ייצוגי אינו חייב להקדים ולפנות לנתבע טרם הגשת תביעה ייצוגית (ע"א 10262/05 אביב שירותים משפטיים נ' בנק הפועלים (11/12/08); רע"א 1521/16 MEGA ADVANCED MATHEMATICAL SYSTEM LTD נ' זילברג (14/6/16)) אך אם בחר שלא לפנות מראש ו"תחת זאת אץ [] לבית – המשפט והניח לפתחו בקשת אישור הנסמכת על תשתית עובדתית מקוטעת ודלה .
...
אגרה: בהתאם לתקנה 7א(4)(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 אני מורה כי המשיבות ישפו את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה, וזאת בנוסף לגמול שנפסק לו. הואיל ומתקיימים התנאים למתן פטור מחלקה השני של האגרה, בהתאם לתקנות ולפסיקת בתי המשפט (למשל ת"צ 65970-05-18 מויאל נ' מינימרקט שוקי בע"מ (18/12/18); ת"צ 12503-11-18 שרון נ' דביר (17/2/19); ת"צ 19713-08-18 עמיאל נ' מוצצים ראשון לציון (28/1/19)), ניתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה.
סוף דבר התביעה האישית נדחית.
המשיבות תשלמנה למבקש ולבא כוחו גמול ושכר טרחה כמפורט בהחלטה זו. מזכירות בית-המשפט תעדכן את פנקס התובענות הייצוגיות שבנט-המשפט.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הצדדים המליצו כי המבקשת תקבל גמול בסך 30,000 ₪, וכן החזר אגרה בסך 5,544 ₪, וכי שכר טירחת בא כוחה יעמוד על סך 300,000 ₪ ומע"מ, 70% ממנו ישולם 30 ימים מאישור ההסדר, 15% תוך שלושה חודשים מאישור ההסכם, ו-15% לאחר השלמת חובותיה של המשיבה בהסכם הפשרה.
הצדדים התייחסו להודעת היועמ"ש. לטעמם שכר הטירחה עומד על 18.7% מן ההטבה, ולכן הוא סביר ותואם הסדרי פשרה אחרים שאושרו; משלוח הודעות לחברי המועדון אינו מהוה קידום מכירות אלא מטיב עם חברי הקבוצה; ונוכח סיומה המהיר של התביעה יש טעמים מיוחדים לפטור מחלקה השני של האגרה.
הסכם הפשרה מאושר ברובו סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין". קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, שכן כלל לקוחות המשיבה עשויים להיות מושפעים מהתנהלותה הן בסוגיית סימון המוצרים והן בסוגיית המבצעים, ואם קיימת עילת תביעה בגין היתנהלות זו היא משותפת לחברי הקבוצה.
...
חיזוק למסקנה זו מתקבל בכך שאם ההטבה לא תחולק במלואה הסכומים שיישארו יועברו לקרן הפועלת מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות, ויהוו הוצאה כספית בעין.
סוף דבר והוראות להמשך הסדר הפשרה מאושר בכפוף לפסק דין זה. הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה: "כלל לקוחות המשיבה שהוטעו על ידה בקשר עם מוצרים אשר נמכרו במכירה מיוחדת וכתוצאה מכך נגרם להם נזק, במהלך שבע השנים שקדמו לתביעה ועד ליום מתן פסק הדין"; ו"כלל לקוחות המשיבה שרכשו מוצרים מהמשיבה שלגביהם לא קוימה החובה להציג את המחיר ליחידת מידה בצמוד למחיר המוצרים וכתוצאה מכך נגרם להם נזק במהלך שבע השנים שקדמו לתביעה ועד ליום מתן פסק הדין".

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

גמול ושכר טירחה – הצדדים המליצו על תשלום גמול למבקש בסך של 24,000 ש"ח, בתוספת מע"מ, ככל שחל, ועל תשלום שכר טירחה לב"כ המבקש בסך של 56,000 ₪, בתוספת מע"מ. החזר הוצאות – הצדדים הסכימו על החזר הוצאות בגין החלק הראשון של האגרה ששילם המבקש כנגד אסמכתא בגין התשלום.
דיון והכרעה בחינת הסדר הפשרה ואישורו בסעיף 19 לחוק נקבע, בין היתר, כך: "(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשה ובהסדר הפשרה, בעמדות היועץ המשפטי לממשלה ובהתייחסות הצדדים לעמדתו, נחה דעתי כי הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר, וכי היתקיימו יתר התנאים הנדרשים לפי סעיף 19(א) בחוק, ולפיכך ניתן לאשר את ההסדר.
...
סיכום אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. הגדרת הקבוצה היא: "כל לקוח ישראלי ששילם תוספת מע"מ על המחיר שהוצג לו בפרסומי המשיבה בשפה שאינה עברית ו/או הנקוב באישור ההזמנה, ב-7 השנים שקדמו להגשת התובענה ועד ליום אישור הסדר הפשרה". בהגדרה שהתבקשה (ר' סעיף 10 לעיל) הוחלפו המילים "עד לאישורה כייצוגית" במילים "עד ליום אישור הסדר הפשרה". כמו כן, בהגדרה הנ"ל הוחלפה המילה "הנתבעת" במילה "המשיבה". העילות והסעדים הם כמפורט בסעיפים 2, 3 לעיל.
לבקשת הצדדים (סעיף 34 לבקשה לאישור הסדר פשרה), אני מאשר כי משלוח ההודעות לפי הסדר הפשרה הוא משלוח שאינו מפר את הוראת סעיף 30א' לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982.
המשיבה תשלם, אפוא, את החלק השני של האגרה על פי הוראות התקנות האמורות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תמצית טענות הצדדים המבקשת סבורה שהיא ראויה לגמול בסכום של 100,000 ₪ ובאי-כוחה לשכ"ט בסכום של 1,000,000 ₪ הכל בצרוף מע"מ, וכן החזר האגרה והחזר הוצאות חוות דעת המומחה בסך של 30,000 ₪.
(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה; (2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה".
המשיבה ביססה את טענתה, כי בהתאם לדין נידרשת בנסיבות הגשת בקשה להחזר מס, כך שמלכתחילה ניכרת חולשה בעילת התביעה.
וכן: "דרך המלך שבה יש לתמרץ ולעודד הגשתן של תובענות ייצוגיות וראויות, היא פסיקת גמול ושכר טירחה במקרים שבהם ההליך הייצוגי הוכרע לטובת הקבוצה (הסדר פשרה, קבלת בקשת האישור או התובענה הייצוגית)". דומה כי סברת המבקשת שמגיע לה שכ"ט בשיעור של 1 מיליון ₪, תואמת הסדר השבה בסכום העולה על כך מונים רבים.
...
אין בידי לקבל טענה זו. משמעותה של פשרה היא שההליך מוכרע, במידה מסוימת, לטובת חברי הקבוצה (ראו סעיף 23 לפסק הדין בעניין מרקיט).
לעומת זאת, משמעותה של הסתלקות היא כי הבקשה לאישור נדחית, מבלי שנוצר מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה.
עם זאת, לא הוצגה אסמכתה בדבר תשלום בהקשר זה וכל שנטען הוא ש" שווי" חוות הדעת הוא "30,000 ₪ לכל הפחות". סוף דבר לאור המקובץ ואף בשים לב לסיכון שנטלו על עצמם המבקשת ובאי כוחה, תשלם המשיבה למבקשת גמול בסכום של 4,500 ₪ ולבאי כוחה שכר טרחה בסכום של 40,000 ₪ בצירוף מע"מ, כנגד חשבונית מס כדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו