פשרה בתביעה ייצוגית נגד חברות הגז: תנאים והשלכות

מנגד, כלי זה טומן בחובו סכנות בדמות פגיעה אפשרית במוניטין של הנתבע, מה שעלול להוביל אותו לעיתים לפשרה, וזאת רק כדי להמנע מעלויות ניהול ההליך (ר' רע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע"מ (פורסם בנבו, 11.4.2013) (להלן: "פרשת מתכות עמק זבולון").

וכך קובעות הוראות חוק הרלוואנטיות: סעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות: (א) לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית; על אף האמור, לא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שניגרם על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד שלישי; בסעיף קטן זה ובסעיפים 5(ב)(2), 9 ו-21, "רשות" – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מנהליים.

הקלה מעבר לנדרש באשר לרף הראייתי בו צריך לעמוד התובע הייצוגי עלולה ליגרור תוצאות שלהן השלכות מערכתיות בלתי רצויות, הן על מערכת המשפט והן על המשק וחיי המסחר והכלכלה.

..אולם כבר נאמר, כי "על מנת להשתכנע כי, לכאורה, קיימת אפשרות סבירה ששאלות מהותיות של עובדה ומשפט יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה, נידרש בית המשפט להכנס לעובי הקורה ולבחון את התובענה לגופה, אם היא מגלה עילה טובה ואם יש סיכוי סביר להכרעה לטובת התובעים" (ע"א 6343/95 אבנר נפט וגז בע"מ נ' אבן, פ"ד נג(1) 115, 118 (1999); כן ראו, ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ, פ"ד נא(2) 312, 327329 (1997); רע"א 8268/96 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276, 291 (2001); ע"א 1509/04 דנוש נ' Chrysler Corporation, פיסקאות 1314 ([פורסם בנבו], 22.11.07)).

הוא מתחשב בחברה, הוא חושב שאין סיבה לפצוי יישום האמור לעיל לענייננו מוביל לכדי מסקנה – המסתברת יותר - כי המבקש אינו עומד בתנאי הקבוע בסעיף 4 לחוק תובענות ייצוגיות לעניין קיומה של עילת תביעה אישית.

...

לאור הקבוע בסעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות לא יאושר ניהול תובענה ייצוגית בגין פיצוי ללא הוכחת נזק ומשכך דין בקשת האישור להידחות.

בהינתן כל האמור לעיל, מצאתי לדחות את בקשת המבקש לאישור התובענה כייצוגית.

המבקש ישלם למשיבה בגין שכ"ט עו"ד סך כולל של 30,000 ₪.

לפניי בקשת המבקשים, מר מאיר קינן והגב' סולי קינן (להלן: "המבקש 1" ו"המבקשת 2" בהתאמה; יכונו יחדיו "המבקשים") לאישור תובענה שהוגשה על ידם כנגד חברת הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המשיבה") כייצוגית.

מנגד, כלי זה טומן בחובו סכנות בדמות פגיעה אפשרית במוניטין של הנתבע, מה שעלול להוביל אותו לעיתים לפשרה, וזאת רק כדי להמנע מעלויות ניהול ההליך (ר' רע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע"מ (פורסם בנבו, 11.4.2013) (להלן: "פרשת מתכות עמק זבולון").

הקלה מעבר לנדרש באשר לרף הראייתי בו צריך לעמוד התובע הייצוגי עלולה ליגרור תוצאות שלהן השלכות מערכתיות בלתי רצויות, הן על מערכת המשפט והן על המשק וחיי המסחר והכלכלה.

לא בכדי ביקשו בתי המשפט לבחון עילה זו לאור סעיף העושק, ולייחסה לצרכנים השייכים לאוכלוסיות חלשות "דוגמאת קשישים, קטינים או אנשים בעלי מוגבלות, המוצאים עצמם נתונים לחסדיהם של גופים מסחריים שמבקשים לנצל את חולשתם ואשר אותם צרכנים אינם מסוגלים להיתמודד מולם" (בש"א (ת"א-יפו) 14471/01 אזואלוס נ' החברה האמריקאית לגז, [פורסם בנבו], ניתן ביום 19.12.06).

באשר לתנאי שקבוע בסעיף 8(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות כי סביר להניח שעניינם של חברי הקבוצה ייוצג בדרך הולמת ובתום לב, הרי שמבלי שיהיה בכך כדי לקבוע מסמרות, המבקשים אינם עומדים לכאורה בתנאי זה. אין להיתעלם מן העובדה כי המבקשים לא ציינו במסגרת בקשת האישור פסק הדין המשלים שניתן בעיניין גינדי, אשר ניתן בהמשך לבקשה המוסכמת אשר הוגשה על ידי הצדדים בעיניין גינדי לעניין אופי יידוע המבוטחים בדבר קיומם של הגבלות.

...

קיומה של שונות בין חברי הקבוצה וכן הצורך לערוך בירור עובדתי ומשפטי ביחס לכל אחד מחברי הקבוצה, מוביל לכדי מסקנה כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת לבירור התובענה.

סוף דבר לא עלה בידי המבקשים להוכיח במסגרת ההליך דנן ובשלב זה את טענותיהם שבבקשתם כנגד המשיבה.

בהינתן כל האמור לעיל מצאתי לדחות את בקשת אישור התובענה כייצוגית.

בכל הנוגע להגשת ראיות חדשות במסגרת תובענות ייצוגיות, הדגיש בית המשפט העליון לא אחת, כי נוכח חשיבותו הרבה של מכשיר התובענות הייצוגיות והשלכותיו על הציבור שאת ייצוגו מבוקש לאשר ועל הגופים הנתבעים, על מגיש בקשת אישור לצרף לבקשתו את כל הראיות שניתן לאוספן בשלב הגשת בקשת האישור בשקידה סבירה וכי בתי-המשפט לא יתירו ככלל את בנייתן של בקשות האישור "תוך כדי תנועה". ראה: רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ (15/04/07); רע"א 1200/15 יוניון מוטורס בע"מ נ' ברליצהיימר (30/03/15).

הפריט הראשון לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות עניינו ב"תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעיסקה ובין אם לאו".

יפים לעניין זה דברים שנקבעו בעע"מ 980/08 מנירב נ' מדינת ישראל- משרד האוצר (06/09/11): "אין להעמיד דרישות מחמירות מדי לעניין מידת השיכנוע, משום שאלה עלולות להטיל על הצדדים ועל בית המשפט עומס יתר בבירור הנושא המקדמי, דבר העלול לגרום להתמשכות המשפט, לכפילות בהתדיינות ולרפיון ידיים של תובעים ייצוגים פוטנציאליים. מאידך, מידת הוכחה קלה מדי עלולה לפגוע בנתבע שייאלץ לעמוד בהוצאות כבדות של ההליך, ואף להביאו להסכם פשרה גם בתביעה אשר אין בה ממש. כך גם עלולים להפגע הפרטים שייוצגו על ידי הקבוצה ואשר דחיית התביעה תיצור מעשה בית דין לגביהם ותחסום אותם מלהגיש את תביעתם האישית באופן מבוסס יותר." על מנת להשתכנע, כי קיימת אפשרות סבירה ששאלות מהותיות של עובדה ומשפט יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה, נידרש בית המשפט להכנס לעובי הקורה ולבחון את התובענה היטב הן מהפן העובדתי והן מהפן המשפטי, ולבחון האם מתקיימים התנאים לאישור תובענה ייצוגית, האם היא מגלה עילה טובה והאם יש סיכוי סביר להכרעה לטובת התובעים.

ראה: ע"א 2512/09 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' סער, פ"ד מה(4) 405 (1991); רע"א 2837/98 ארד נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נד(1) 600 (2000).

...

בעניין זה, סבורני, כי לא עלה בידי המבקש להוכיח ולו בראשית ראייה כי כתוצאה מהקדמת שעת המשחק, המועצה התעשרה או כי ההתעשרות נעשתה על חשבון המבקש כאמור.

סוף דבר סיכומו של דבר ולאור כל האמור לעיל, אני סבורה, כי בקשת האישור דנא איננה עומדת בתנאים המנויים בסעיף 8(א) לחוק התובענות הייצוגיות, וכי המבקש לא הוכיח קיומה של עילת תביעה אישית מכוח העילות שפורטו בבקשתו.

על כן, דין בקשת האישור להידחות.

מפאת חשיבותו לענייננו ולשם הבנת טענות הצדדים ופסיקת בית הדין האיזורי, נביאו בהרחבה כבר בשלב זה. תמצית העובדות: בחודש 12/08 הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד שתי חברות השכרת רכב (שיכונו יחד - שלמה) (להלן - הבקשה הראשונה).

] בדין הישראלי לא קבועה סנקציה מפורשת על הפרת חובות הרישום והיידוע, אך לא נובע מכך ש"אין לדבר השלכות על בחינת הבקשה לתובענה ייצוגית.

ההחלטה ניתנה על ידי השופט ע' גרוסקופף בהיותו שופט בית המשפט המחוזי ואוזכרה, בין היתר, בפסיקת בית המשפט העליון (ע"א 1582/20 חלפון נ' שמן משאבי נפט וגז בע"מ (29.12.2021) (להלן - עניין חלפון).

גם המדינה וגופים נוספים מהוים מעין גורם מפקח בחלק מההליך הייצוגי, משנתונה להם רשות להגיש היתנגדות להסדר פשרה ולהמלצה בעיניין הגמול ושכר הטירחה (סעיף 18(ד) לחוק) וכן עמדה לעניין הסתלקות מייצוג בנסיבות מסוימות (תקנה 11(ג) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן - התקנות)).

בהקשר זה נזכיר את הוראת סעיף 17 לחוק, המורה כי "במילוי תפקידיו, יפעל בא כוח מייצג בנאמנות ובמסירות לטובת הקבוצה ... כאילו היתה שולחתו, בשינויים המחויבים מכך שההליך הוא הליך ייצוגי". חלופות: על אף חשיבותם של תנאי הייצוג ההולם ותנאי תום הלב, החוק מאפשר לאשר תובענה ייצוגית גם בהיעדרם, וזאת בשים לב למשקלו של האנטרס הצבורי בהליך הייצוגי ובכפוף לכך שניתן להבטיח קיומם של התנאים הללו בדרכים חלופיות.

...

המערערת טענה מנגד כי יש לדחות את בקשת הסילוק משום שהנסיבות הקיצוניות שביסוד עניין שלמה תחבורה לא חלות בעניין דנן.

סוף דבר הערעור מתקבל בעיקרו.

באי כוח המערערת יוחלפו בבאי כוח מייצגים אחרים, בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 8(ג)(1) לחוק, משמצאנו כי לא מתקיימים בהם תנאי סעיף 8(א)(3) ו/או (4) לחוק.

על אף קבלת הערעור בעיקרו, לא מצאנו בנסיבות העניין לחייב את מטב בתשלום הוצאות.

מונחת בפניי בקשת המבקש 1 פרופ' אשר מעוז (להלן: "המבקש 1") והמבקשת 2, הגב' סיוון מעוז (להלן: "המבקשת 2") (להלן ביחד:"המבקשים"), לאישור תובענה ייצוגית שהגישו כנגד הראל חברה לביטוח בע"מ, ח.פ. 520004078 (להלן: "המשיבה").

מנגד, כלי זה טומן בחובו סכנות בדמות פגיעה אפשרית במוניטין של הנתבע, מה שעלול להוביל אותו לעיתים לפשרה, וזאת רק כדי להמנע מעלויות ניהול ההליך (ר' רע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע"מ (פורסם בנבו, 11.4.2013) (להלן: "פרשת מתכות עמק זבולון").

..אולם כבר נאמר, כי "על מנת להשתכנע כי, לכאורה, קיימת אפשרות סבירה ששאלות מהותיות של עובדה ומשפט יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה, נידרש בית המשפט להכנס לעובי הקורה ולבחון את התובענה לגופה, אם היא מגלה עילה טובה ואם יש סיכוי סביר להכרעה לטובת התובעים" (ע"א 6343/95 אבנר נפט וגז בע"מ נ' אבן, פ"ד נג(1) 115, 118 (1999); כן ראו, ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ, פ"ד נא(2) 312, 327329 (1997); רע"א 8268/96 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276, 291 (2001); ע"א 1509/04 דנוש נ' Chrysler Corporation, פיסקאות 1314 ([פורסם בנבו], 22.11.07)).

בתמצית, חובת הגילוי היא חובת המבטח להעמיד את המבוטח על תנאי חוזה הביטוח ועל השלכותיהם; וחובת הוידוא היא חובת המבטח "...להסב את תשומת לבו של המבוטח לתנאי הפוליסה בצורה שתהא מובנת וברורה לו, ולוודא את עירנותו לכך שתוקפה חל רק בהתקיים אותם תנאים, וכי במקרים שבהם לא היתקיימו לא יוכל להנות מגיבוש זכותו לשיפוי" (ישר, עמ' 765, 774; וכן ע"א 300/97 חסון נ' שמשון חברה לביטוח בע"מ, נב (5) 746, 763 (פורסם בנבו, 12.1.99)).

...

סוף דבר בהינתן כל האמור מצאתי כי דין בקשת האישור להתקבל בהתאם למפורט להלן.

כמו כן, לאור האמור, אני מורה לצדדים לפעול בהתאם להוראות סעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "החוק") כדלקמן: המבקשים יפרסמו בתוך 20 ימים מודעה בדבר אישור התובענה כייצוגית.

הנני מורה כי המשיבה תישא בהוצאות המבקשים בהליך זה בסך כולל של 40,000 ₪, אשר ישולמו עד יום 14.5.24.