פשיטת רגל עקב חובות האב

המערערת ציינה גם את דבר מתן ההפטר לאחותה, שאף היא הוכרזה כפושטת רגל עקב מתן ערבויות לחובות האב.

לבסוף, שבה המערערת והדגישה כי אולצה לחתום על הערבויות לטובת אביה, שהוא זה אשר יצר את החובות, ולאחר מכן נטש אותה ואת אחותה לנפשן במצב של פשיטת רגל; וכי עקב הליך פשיטת הרגל, נקלעה למצוקה אישית קשה.

...

הכרעה דין הערעור להידחות.

דרך התנהלות מתמשכת זו של המערערת, המתנכרת למעמדה ולחובותיה, מביאה בהכרח למסקנה כי אין מנוס מדחיית ערעורה, ומאימוץ גישתו של בית המשפט קמא, אשר סירב למתן צו הפטר למערערת.

סוף דבר: אציע לדחות את הערעור בלא צו להוצאות.

בנוסף לאמור לעיל, הציג ב"כ הנושה בפני בית המשפט מיסמך רפואי של "סיכום ביקור" של החייבת במרכז לבריאות הנפש "מעלה הכרמל" ובו מצוין מפי החייבת כי "מוסרת שהחלה תהליך פשיטת רגל עקב החובות, שלדבריה יצר האב של XXX, ולכן אסור לה לעבוד בכלל, כדי שהתהליך ילך", ולטענת הנושה, התבטאות זו של החייבת מעידה על חוסר תום לב של החייבת וניצול לרעה של הליך פשיטת הרגל.

...

עם זאת , אני סבור כי יפים למקרה שבפנינו דבריו של בית המשפט העליון , אשר בנסיבות דומות קבע כי: ".... ברור, שכאשר מדובר בחובות המסתכמים במאות אלפי שקלים, אין כמעט משמעות מעשית לתשלום של כמה מאות שקלים מידי חודש. הסכום הצפוי להצטבר בקופה, אף לאחר שנים, יכסה אולי את הוצאות ניהולו של ההליך ויותיר סכום מזערי, אם בכלל, לנושים. אף שזה המצב, אין בו כדי להביא למתן פטור מוחלט מתשלום חודשי. יש חשיבות חינוכית וסימלית לכך שהחייב או החייבת ישלמו סכום מסוים לקופת פשיטת הרגל (אלא במקרים יוצאי דופן במיוחד)."(דגש שלי ש.מ.) רע"א  4746/11 גרוזמן נ' כונס הנכסים הרשמי ואח' (פורסם בנבו, החלטה מיום 26.11.2011)   דברים אלו נכונים ויפים למקרה שבפנינו שבו כאמור הנושה העיקרי של החייבת הינו מי שנפגע באופן ישיר ממעשה אלימות של החייבת כלפי רכושו , ובנסיבות אלו קיימת תועלת וחשיבות הן באופן ישיר כלפי הנושה והן באופן חינוכי וסמלי לכך שהחייבת תשא באחריות מסויימת לכסות את החובות אשר נגרמו בעיקר בשל מעשיה הבלתי חוקיים , ולא תופטר מכלל חובותיה מבלי שתדרש לשאת ולו באופן מצומצם בתשלום לכיסוי החובות,אשר מהווה בחלקו העיקרי פיצוי לנושה בגין הנזקים שנגרמו לו על ידי החייבת.

לאור כל האמור, אני סבור כי בנסיבות אלו יש לעשות שימוש בסמכות המוקנית לבית המשפט בסעיף 62 (ב) לפקודה, למתן צו הפטר המותנה בתשלום אשר יוטל על החייבת.

לאור מכלול הנתונים לעיל,אני סבור כי יש באפשרות החייבת לעמוד בתשלום חודשי בסך של 350 ₪, ולפיכך אני קובע כי ככל שהחייבת תעמוד בתשלום החודשי למשך תקופה של 26 חודשים החל ממועד פסק הדין או לחלופין תשלים לקופת הכינוס סך נוסף של 9,100 ₪ מעבר לתשלומים שכבר שולמו על ידי החייבת, החייבת תהיה זכאית לקבלת צו הפטר חלוט.

ביום 5.11.2018 ניתן צו כנוס נגד שלום, וביום 14.7.2019 הוכרז כפושט רגל, בגין חובות מאושרים בסך של כ-702,000 ₪.

בנסיבות אלו, מאליו עולה החשש כי האב יתנה הסכמתו תוך העדפת עניינו של החייב על פני עניינם של הנושים"; ובכך שהנכס שייך לשלום ולאורלי, ועל כן, הגם שלב הוא זה ששילם על רכישת הנכס, "קשה לקבל תוצאה שלפיה חייב המצוי בהליך פשיטת רגל יהא בעלים של נכס יקר ערך, ובה בעת לא ייפרע חובותיו לנושיו, בטענה כי אביו מסרב לממשו". כמו כן נקבע, כי בנסיבותיו של המקרה, "העובדה ש[שלום] מצוי בהליך פשיטת רגל משליכה גם על זכות הסרוב של [לב], ועליו להפעיל את זכות הסרוב בתום לב ותוך היתחשבות באינטרסים של הנושים. על כן גם אם בנסיבות שבהן החייב לא היה חדל פרעון, [לב] היה רשאי לסרב לעשיית דיספוזיציה בנכס, משעה ש[שלום] הפך חדל פרעון, על [לב] לקחת בחשבון נסיבה זו. עתה עליו לתת את הדעת לא רק לאינטרסים שהיו בפניו עת החליט לממן את רכישת הנכס, עתה עליו לקחת בחשבון אינטרסים נוספים, בראש ובראשונה את האינטרסים של הנושים". לבסוף, הורה בית המשפט המחוזי על מימוש הנכס, כבקשת הנאמן, תוך שנקבע כי "יתרת הכספים שיוותרו לאחר תשלום החובות והוצאות ההליך, תיוותר בידיו הנאמנות של הנאמן, שינהג בכספים כפי שיורה לו בית המשפט המוסמך". ביום 22.9.2022 הגיש לב ערעור על ההחלטה.

...

המשיב 4, כונס הנכסים הרשמי, סבור כי דין הבקשה להתקבל.

דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי על טענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להתקבל בחלקה.

אשר על כן, בכל הנוגע למימוש הנכס, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית, והנאמן רשאי לפעול למכירתו; התמורה שתתקבל ממכירת הנכס, ככל שתֵעשה, לא תחולק לנושים, אלא תישאר בידי הנאמן, עד להכרעה בערעור.

משפחתה התמודדה עם אסון כבד משום שאביה נפטר כשהייתה נערה, ואחיה הצעיר היה רק בן 50 ימים, ועתה הנאשם משמש לו דמוית אב. עוד סיפרה שהנאשם הוא עמוד תווך עבורה והתחננה בדמעות שלא ייאסר.

כן סיפר שהוא מצוי בהליכי פשיטת רגל בשל חובות העבר, ובסוף דבריו אמר שהטיפול גרם לו להבין שלאורך כל חייו הוא היתמודד עם קשיים וסבל, אך כיום הוא למד כיצד לחיות לצידם.

...

אולי יותר מכל הדברים משתקפת תפיסתו היום באמרתו: "[...] לא באתי מהחיים האלה ועם יד על הלב פעם ראשונה אני מודה לאלוהים שנתפסתי והגעתי למקום הזה. הדבר הזה יצר בחיי תפנית משמעותית שב- 12 שנים האחרונות היית בהידרדרות ולא ידעתי ולא יכולתי לשים לזה סוף [...]". בשל כל השיקולים הללו אני סבורה שסיכויי השיקום של הנאשם גבוהים.

בשאלה האם נכון להקל בעונשו של הנאשם עד כדי מאסר בעבודות שירות, כפי שעותרת ההגנה, או אך בהפחתת תקופת המאסר לריצוי בפועל, אני סבורה כי האינטרס הציבורי – שהוא גם האינטרס הפרטי, מצדיק להושיט לנאשם יד להמשך שיקומו מחוץ לכותלי הכלא.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 9 חודשים, אותם יישא הנאשם בעבודות שירות, החל מיום 28.3.2023 (או במועד אחר שיקבע הממונה על עבודות השירות).

בשנת 2008 נקלע העסק המשפחתי בבעלות השניים – חברת ל.מ.ד. ביניין פיתוח והשקעות (1998) בע"מ לקשיים כלכליים, ובחודש אוקטובר 2008 הוכרזו השניים כפושטי רגל בשל חובות של מיליוני שקלים.

במסגרת הליכי הכנוס נתקבל פסק דין של בית המשפט המחוזי (פש"ר 1050/07) המאשר את ההסדר עם הנאמן, המורה לבני הזוג לעזוב את דירתם המשותפת אשר יועדה למכירה לצורך כסוי חובותיהם.

בכל תקופת שהותו בבתי האבות התובעת היתה מגיעה אליו בתדירות גבוהה על מנת לבקרו, לדאוג לשלומו ולהעביר לו כסף במזומן שהייתה מוציאה לו באמצעות ייפוי כוח שנתן לה, לרכוש לו מוצרים שונים שבקש (בעיקר סיגריות) ואף הייתה מסיעה אותו לביקורי רופא וכן לבקר את בתם הצעירה והנכדים שגרים בסמוך, איתם היו מבלים יחד עד הערב, עת החזירה התובעת את בעלה המנוח לחדרו בבית האבות על מנת לקבל את תרופותיו.

...

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שבפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

ברם, בענייננו, התובעת ביכרה שלא לצרף מסמכי קליטה מבית האבות לעניין איש קשר ו/או מסמכים של עובדת סוציאלית ו/או גורם מוסמך אחר מבתי האבות אשר יעיד לגבי תדירות הקשר בין התובעת לבין המנוח במהלך שהותו שם. (5) תכלית קצבת תלויים אינה מתקיימת בענייננו אנו סבורים כי תכלית תשלום קצבת שארים אינה מתקיימת בענייננו.

אשר על כן ועם כל ההבנה למצוקת התובעת, דין התביעה לקצבת שאירים להידחות.