ב"כ היחיד ציין כי הבקשה לצוו פתיחת הליכים הוגשה משום שהיו ליחיד הלוואות בשוק האפור מול עבריינים שרדפו אחריו ואיימו על חייו, והוא רצה לקבל הגנה תחת הצוו (עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 14-13).
כך, למשל, בפש"ר (מח' ת"א) 2962/08 עלימה נ' רן מסיקה עו"ד (נאמן) (30.1.2018) נקבע:
"במקרים לא מעטים, מבקשים חייבים שנכנסו להליך פש"ר מיוזמתם לסגת ממנו על מנת להמנע ממימוש נכסי ירושה שקבלו במהלך ניהול ההליך או נכסים אחרים שהתגלו לבעל התפקיד ובתוך כך, מנתקים מגע עם בעל התפקיד ועם ההליך ואינם מקיימים חובותיהם בהליך. אף על פי כן, בית המשפט מכריז עליהם כפושטי רגל, לצורך מימוש נכסים... אין כל מניעה להמשיך ולנהל הליך פש"ר בנסיבות כאמור, תוך כפייתו על החייב, בנגוד לרצונו, מתוך מטרה לפרוע את החובות לנושים בהליך מסודר כדין. ניהול ההליך יוצא מידיו של החייב, גם אם במקור, ניפתח לבקשתו. ההחלטה היא בידי בית המשפט, שעליו לשקול גם את שקולי הנושים ואת טובת הציבור בכללותו. בשקילת כל השיקולים במקרה דנן, אין לאפשר ביטול הליך הפש"ר לבקשתו של החייב ויש להעדיף את אינטרס הנושים." [ההדגשות אינן במקור]
כן ר' עניין דודאי שאליו הפנה ב"כ הממונה:
"לאחר שניתן צו ניהול עזבון בפש"ר, לא ניתן לבטל את ההליך, אלא בכפוף לאישור בית המשפט וכקבוע בסעיף 19 לפקודה. על בית המשפט לבדוק, בין היתר, האם אין בבטול משום פגיעה בצדדים שלישיים, פרט לנושה שהגיש את הליך פשיטת הרגל. בין אלה, ניתן למנות נושים אחרים של החייב, במיוחד אם הצטרפו להליך פשיטת הרגל, ובודאי אם כבר הגישו תביעות חוב. כן יש ליתן את הדעת, אם נעשו פעולות ברכוש של פושט הרגל, המטילות ספק בדבר כשירותן, כגון הקניית רכוש ללא תמורה לאחרים, או העדפת נושים. לעניין זה, אם יבוטל הליך פשיטת הרגל, עלול הדבר לאיין את היכולת לבטל הקניית רכוש או העדפת נושים, שכן המועדים לביטול אלה, תלויים במועד הכרזת פשיטת הרגל, (סעיפים 96 ו- 98 לפקודה), ומשכך ולא ניתן לשלול אפשרות לפיה אם יבוטל הליך פשיטת הרגל, ייפגעו הנושים, שכן לא יוכלו לנקוט בהליכים לביטול ההענקות והעדפות... הליך פשיטת רגל נבדל מהליך אזרחי רגיל. בעוד שבאחרון מגיש ההליך הוא השולט בו, רוצה למשוך את הבקשה, כך יעשה, למעט במקרים חריגים, אזי בהליך פשיטת רגל שונה הדבר. שעה שהוגש ההליך, אין המבקש בעל השליטה בו, ולא די ברצונו על מנת למחוק את ההליך. המחיקה כפופה כאמור לבדיקת בית המשפט, ושמיעת הנושים שהצטרפו להליך". [ההדגשות אינן במקור]
בעניינינו, כלל השיקולים מצביעים כנגד העתרות לבקשת היחיד: ראשית, מדברי ב"כ היחיד בדיון עולה כי למעשה הבקשה לצוו פתיחת הליכים הוגשה אך ורק נוכח רצון היחיד לקבל הגנה מנושיו בשוק האפור, וכעת משסכנה זו אינה אורבת עוד לפתחו של היחיד (מטעמים שאינם ברורים כשלעצמם), הרי שמעוניין הוא לחזור בו מהבקשה.
בנוסף, ליחיד קיים ניכוי חודשי בגין הלוואה שלקח מהמדינה בשנת 2012, אשר צפויה להסתיים בחודש נובמבר 2002 בסך של 1,700 ש"ח. עוד טענה מנהלת הגימלאות בתגובתה, כי בהתאם לסעיף 58(א) לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 והפסיקה שפירשה אותו, לא ניתן להעביר לקופת הנשייה תשלום העולה על מחצית מהקיצבה, העומדת כאמור על סך של 14,274 ש"ח לחודש, ברוטו.
...
כך, למשל, בפש"ר (מח' ת"א) 2962/08 עלימה נ' רן מסיקה עו"ד (נאמן) (30.1.2018) נקבע:
"במקרים לא מעטים, מבקשים חייבים שנכנסו להליך פש"ר מיוזמתם לסגת ממנו על מנת להימנע ממימוש נכסי ירושה שקיבלו במהלך ניהול ההליך או נכסים אחרים שהתגלו לבעל התפקיד ובתוך כך, מנתקים מגע עם בעל התפקיד ועם ההליך ואינם מקיימים חובותיהם בהליך. אף על פי כן, בית המשפט מכריז עליהם כפושטי רגל, לצורך מימוש נכסים... אין כל מניעה להמשיך ולנהל הליך פש"ר בנסיבות כאמור, תוך כפייתו על החייב, בניגוד לרצונו, מתוך מטרה לפרוע את החובות לנושים בהליך מסודר כדין. ניהול ההליך יוצא מידיו של החייב, גם אם במקור, נפתח לבקשתו. ההחלטה היא בידי בית המשפט, שעליו לשקול גם את שיקולי הנושים ואת טובת הציבור בכללותו. בשקילת כל השיקולים במקרה דנן, אין לאפשר ביטול הליך הפש"ר לבקשתו של החייב ויש להעדיף את אינטרס הנושים." [ההדגשות אינן במקור]
כן ר' עניין דודאי שאליו הפנה ב"כ הממונה:
"לאחר שניתן צו ניהול עיזבון בפש"ר, לא ניתן לבטל את ההליך, אלא בכפוף לאישור בית המשפט וכקבוע בסעיף 19 לפקודה. על בית המשפט לבדוק, בין היתר, האם אין בביטול משום פגיעה בצדדים שלישיים, פרט לנושה שהגיש את הליך פשיטת הרגל. בין אלה, ניתן למנות נושים אחרים של החייב, במיוחד אם הצטרפו להליך פשיטת הרגל, ובוודאי אם כבר הגישו תביעות חוב. כן יש ליתן את הדעת, אם נעשו פעולות ברכוש של פושט הרגל, המטילות ספק בדבר כשירותן, כגון הקניית רכוש ללא תמורה לאחרים, או העדפת נושים. לעניין זה, אם יבוטל הליך פשיטת הרגל, עלול הדבר לאיין את היכולת לבטל הקניית רכוש או העדפת נושים, שכן המועדים לביטול אלה, תלויים במועד הכרזת פשיטת הרגל, (סעיפים 96 ו- 98 לפקודה), ומשכך ולא ניתן לשלול אפשרות לפיה אם יבוטל הליך פשיטת הרגל, ייפגעו הנושים, שכן לא יוכלו לנקוט בהליכים לביטול ההענקות והעדפות... הליך פשיטת רגל נבדל מהליך אזרחי רגיל. בעוד שבאחרון מגיש ההליך הוא השולט בו, רוצה למשוך את הבקשה, כך יעשה, למעט במקרים חריגים, אזי בהליך פשיטת רגל שונה הדבר. שעה שהוגש ההליך, אין המבקש בעל השליטה בו, ולא די ברצונו על מנת למחוק את ההליך. המחיקה כפופה כאמור לבדיקת בית המשפט, ושמיעת הנושים שהצטרפו להליך". [ההדגשות אינן במקור]
בענייננו, כלל השיקולים מצביעים כנגד היעתרות לבקשת היחיד: ראשית, מדברי ב"כ היחיד בדיון עולה כי למעשה הבקשה לצו פתיחת הליכים הוגשה אך ורק נוכח רצון היחיד לקבל הגנה מנושיו בשוק האפור, וכעת משסכנה זו אינה אורבת עוד לפתחו של היחיד (מטעמים שאינם ברורים כשלעצמם), הרי שמעוניין הוא לחזור בו מהבקשה.
אשר על כן, אני דוחה את בקשתו של היחיד לביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בענייננו.
בהיעדר טעם ענייני מטעם היחיד שלא להיעתר לבקשה, ולנוכח עמדת מנהלת הגמלאות, אני נעתרת לבקשה במובן זה שאני מורה לקרן הגמלאות להעביר ישירות לקופת הנשייה המתנהלת אצל הממונה סך שלא יעלה על מחצית הקצבה החודשית, קרי, סך של 6,457 ש"ח לחודש (לעניין זה ראו והשוו: חדל"פ (שלום חי') 54304-01-20 ליברט נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מחוז חיפה (14.4.2021); חדל"פ (שלום חי') 59389-07-20 ברגיג נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז חיפה והצפון (24.12.2021)).
