במסגרת הליכי פשיטת הרגל, הגיש בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: המשיב 2 או בנק לאומי), אשר לטובתו רובץ עיקול על הדירה, בקשה לבית משפט קמא למתן הוראות, בגדרה התבקש בית המשפט להורות למשיב 1, בהיותו נושה מובטח, לממש את הדירה.
לטענת המבקשים, סכויי העירעור להיתקבל טובים, משום שלדידם, בית משפט קמא שגה עת הורה על מימוש הדירה, מבלי שעמדו לנגד עיניו השיקולים בדבר עצם כדאיות מימוש הדירה, והשלכות המימוש כלפי הנפשות המתגוררות בדירה; וכאשר לא נימנע מלבדוק חלופות אחרות למימוש הדירה, כולל הצעה להסדר חוב.
תגובת הכונס הרישמי
הכונס הרישמי גורס, כי בהיתחשב בהצעת ההסדר שהוגשה על-ידי המבקשים, מן הראוי להעתר לבקשה לעיכוב ביצוע עד אשר תוכרע גורלה של הצעה זו.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות המשיבים, ובצרופות השונות הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להיתקבל, בכפוף לכך שהמבקשים ימשיכו לשלם לנושה המובטח, הוא המשיב 1, את התשלום החודשי בגין הלוואת המשכנתא.
...
ביום 27.12.2015, ניתנה ההחלטה מושא הבקשה שלפניי, במסגרתה נעתר בית משפט קמא לבקשה למתן הוראות, בקובעו, כי "לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובשים לב להלכת ששון לוי, אני קובע כי הנכס ימומש על-ידי הנושה המובטח...".
הבקשה לעיכוב ביצוע
המבקשים ערערו לבית משפט זה על החלטתו של בית משפט קמא, ביום 2.2.2016, וביום 15.2.2016, הגישו את הבקשה המונחת לפניי.
משכך, סבור המנהל המיוחד, כי יש להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע, באופן שההליכים יעוכבו עד לזימונה של אסיפת נושים, במסגרתה יתברר האם הנושים מסכימים להצעת ההסדר.
תגובת הכונס הרשמי
הכונס הרשמי גורס, כי בהתחשב בהצעת ההסדר שהוגשה על-ידי המבקשים, מן הראוי להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע עד אשר תוכרע גורלה של הצעה זו.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות המשיבים, ובצרופות השונות הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל, בכפוף לכך שהמבקשים ימשיכו לשלם לנושה המובטח, הוא המשיב 1, את התשלום החודשי בגין הלוואת המשכנתא.
בנסיבות אלו, סבורני כי מאזן הנוחות נוטה לכיוונם של המבקשים, היות שמימוש הדירה עלול להסב להם נזק בלתי הפיך, וספק אם הם יוכלו להשיב את המצב לקדמותו, ככל שיזכו בערעורם.
