פרשנות פוליסת ביטוח מטענים ימיים

בית המשפט שם קבע כי למצב דברים זה מכוון סעיף 29(3) לחוק הביטוח הימי האנגלי, בקובעו כי המבוטח רשאי לתקן השמטה או הצהרה שגויה בדווח שנימסר למבטח, והתיקון יכול שייעשה לאחר הגעת הטובין או לאחר הנזקם ובילבד שההשמטה או ההצהרה השגויה נעשו ע"י המבוטח בתום לב. בעיניין רשף לא נעשו כל דיווח או הצהרה אודות משלוחי הטובין אשר קיבלה התובעת בחודש דצמבר 1997, על אף שהדיווח יכול (וצריך) היה להימסר למבטחת כבר במהלך תחילת חודש ינואר 1998.

כך שגם אם מדובר במטענים שיצאו מארץ מוצאם בחודש מרץ אך הבאתם לישראל הושלמה בחודש אפריל 2016 אלו מטענים שיכולים לחסות תחת הכסוי הבטוחי של הפוליסה, ולכל הפחות מדובר בפרשנות סבירה ואפשרית לתנאי הפוליסה, שיש להעדיפה בנסיבות, שכן כל פרשנות אחרת מצד חברת הביטוח עלולה הייתה להחשב כבלתי סבירה או מקפחת כלפי המבוטחת.

...

התביעה כנגד הנתבעות 3 ו – 4 נדחית.

אני פוסקת את שכ"ט באי-כוחה של הנתבעת 4 (ממן) בסך 15,000 ₪ גם כן. מאחר ששוכנעתי כי התובעת עשתה שימוש סביר בתקנה 22(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 וצירפה את כלל הנתבעות כדי ששאלת החבות תוכרע בין כל בעלי הדין הרלוונטיים, התובעת זכאית לשיפוי מצד הנתבעת כלפיה זכתה בתביעתה, על ההוצאות בהן יש לחייבה בשל דחיית תביעתה כנגד הנתבעות האחרות.

בנסיבות שלפניי אני קובעת אפוא, כי הנתבעת 1 תישא בהוצאות הנתבעות 3 ו – 4 ותשלמן לנתבעות 3 ו – 4 במישרין.

לדברי התובעת, בהתאם לנהוג בעולם הביטוח מדובר בפוליסה של "מטען בהובלה". העובדה כי טרם הונפק שטר מטען גם בה אין ללמד שההובלה לא החלה, אלא אך שטרם החל שלב ההובלה הימי.

אכן המחלוקת היא בפרשנות הרישיון שניתן לתובעת אל מול הפוליסה שהונפקה על ידה ואל מול הקף הכסוי שניתן על ידה לתובעת 2, ואולם ההכרעה בשאלה זו מערבת גם שאלות של עובדה, או למצער, אפשר שהיא מערבת גם שאלות מעין אלו, דוגמאת הנוהג המקובל בהנפקת פוליסה מעין זו שהונפקה על ידי התובעת במקרה זה, כמו גם שאלת הדרך שעברה הכותנה שבוטחה על ידי התובעת והדרך שנותרה לה לעבור, השאלה מה מהות הפעולות שנעשו בכותנה במפעל, גם בשים לב לטענות התובעת בכתב תביעתה באשר לפעולות שנעשו בו, ומה מהותן ומשמעותן, והאם יש בכך כדי להשליך על הגדרתה כ"מטען בהובלה" או כ"מטען באחסנה".

...

גם הטענות באשר לאופן בו שולמו תגמולי הביטוח דורשות בירור ואין בהעלאתן בשלב זה בטרם בירור לגופו של עניין כדי להביא למסקנה אותה מבקשות הנתבעות להסיק כבר עתה.

העובדה שהנתבעות ראו לנכון להצטייד (הגם שרק במסגרת תשובתן, ולטענתן כתגובה לתצהירו של מר חכם-אהרון שצורף לתגובת התובעת) בחוות דעת של מומחה בתחום הביטוח, אשר בניגוד לטענת ב"כ נתבעת 2 בדיון בבית המשפט, לא רק הצביע על מסמכים, אלא גם קבע כמומחה לדבר שבנסיבות המקרה לא ניתן לראות במפעל כתחנה לאחסנת ביניים, מחזקת את המסקנה כי מדובר בסוגיה השנויה, הן במחלקות עובדתית והן במחלוקת הדורשת שמיעת מומחים לדבר.

הבקשה נדחית אפוא.

בהתאם, המבקשת סיפקה במהלך ההובלה שירותי פריקה כקבלן משנה למטען נשוא התובענה, ועל כן היא מבוטחת בעצמה בפוליסה ולמשיבים אין עילת תביעה נגדה.

הראציונאל של איבחון ענף הביטוח הימי מענפי הביטוח האחרים, נוכח שיקולים וכללים בנלאומיים נפרדים משל חוק חוזה הביטוח, ואי תחולת הילכת VIG לגביו שהנחה את כב' השופטת בוסני בהחלטת מקובלת גם עליי, ואין לי אלא להצטרף לדבריה שם " אוסיף כי קבלת פרשנות לפיה גם בביטוח ימי מבטח זר ללא רישיון לפעול בישראל לא יוכל לתבוע תיחלוף מהמזיק, עלולה לפגוע בסחר בנלאומי ובכללי המכר הבנלאומי הכרוכים בביטוח ימי. כך למשל בתנאי מכר CIF המוכר/ספק בחו"ל רוכש את הביטוח. שלילת זכות השבוב מהמבטח הזר, עלולה לגרום לכך שהספק יסרב לרכוש את הביטוח ויחייב את הצד הישראלי לרכוש את הביטוח. פרמיות הביטוח של המבטח הזר יעלו, ועליה זו תגולם בהעלאת מחירי היבוא והייצוא ותגולגל על הציבור. תוצאה זו בודאי אינה רצויה". אשר לטענה לפיה הפוליסה מכסה את המבקשת, שאלת מעמדה של המבקשת, ותחולת הפוליסה עליה טעונה בירור וליבון עובדתי לצד השאלות המשפטיות.

...

אם ההסכם אינו חל, אזי גם חוק לוידס הנסמך על ההסכם לא חל. המשיבים טוענים כי יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה לבקשה ,בתגובה לתשובה, ולאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בסיכומים, דין הבקשה, בשלב המקדמי הזה להידחות.

ביחס למשיבות 3, 4 ו – 10, עסקינן בחברות ביטוח זרות עצמאיות ולא חתמים של לוידס ובהתאם אני מורה על סילוק התביעה נגדן על הסף (ראו עמוד 7 לפרוטוקול).

על-פי גירסת המערערות שהובאה בעקרי הטיעון מטעמן, בד בבד עם מסירת המטען לידי המובילה הימית לויד ו/או רוזנפלד נציגתה בישראל, ביטחו המערערות את המטען אצל המשיבה, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: הכשרת הישוב או המשיבה) במסגרת פוליסת ביטוח נמשכת (open cover) אשר נרכשה על-ידי סוכן השילוח מטעם המערערות טרנס אטלס בע"מ (להלן: סוכן השילוח אטלס).

לעמדתן, הנוהג בסוג זה של ביטוחים הוא שנשלחת הודעה מעת לעת לחברת הביטוח על מטען ספציפי שיש להכניס לתוך סל הפוליסה וכי במקרה של ייבוא מטען, יש לדיווח עליו לפני שיחרור המטען ממחסני המכס, כשאין רלוואנטיות באיזה שלב יש לעשות כן. לכן לדעתו, עיקרה של המחלוקת הוא בשאלה משפטית של פרשנות הפוליסה והאם מקרה בו כבר ארע הנזק, מפקיע את זכות של המבוטח להכליל את המטען בתוך הפוליסה.

...

כפי שנרשם בפסק הדין, סבר בית משפט השלום כי היה בסמכותו מכוח תקנה 156 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 למחוק בנסיבות אלה את התביעה מחמת חוסר מעש ואולם החליט ליתן פסק דין לגופו, במסגרתו מצא בית המשפט כי בהעדר הגשת תצהירים לא עמדו המערערות בנטל להוכיח תביעתן.

לבקשה כזו, אין מקום להיעתר.

מטעם זה ומטעם זה בלבד, אני מורה על ביטול החיוב בהוצאות שהוטלו על ידי בהחלטה מיום 4/9/12.

התוצאה: אשר על כן אני מורה על דחיית הערעור.

כי אך מובן הוא, כי אין בהתקשרות החוזית שבין המערערת והמבוטח, כפי שבאה לידי ביטוי בתנאי הפוליסה, כדי להשפיע על החובות והזכויות שבין המערערת למשיבה על-פי שטר המטען.

זאת משום ש"מטען שנאמר עליו בחוזה ההובלה שהוא מובל על מכסה האניה, והוא מובל כך למעשה", הוצא מגדר "סחורות", על-פי הגדרתן בתקנה 1 (ג) לתקנות (ראה,marine cargo claims (toronto, 2 nd ed, 1978) 319 w. tetly וכן תקנה 1 (ג) לתקנות בנוגע לשטרי מטען שבתוספת לפקודת הובלת סחורות בים.

בנסיבות אלה חייב התובע לפרש בכתב-תביעתו לא רק את הטענה העובדתית, שהוא הבעלים, כי אם גם מסכת עובדות, המצביעות על כך שהנתבע איבד את זכותו להחזיק במקום, או ששוב אין מניעה לפנותו.

...

במידה מסוימת שונה הלך המחשבה, המוביל אותי למסקנה זהה; אבהיר את עמדתי: למשל, אין ספק, שבעל בית יכול לבסס תביעת פינוי או סילוק-יד, על סמך זכות קניינו, בטענה, שהנתבע מחזיק ברכושו ללא כל זכות (ראה, דרך משל, ע"א 483/62.

מטעמים אלה דין הערעור להידחות.

הדגשתי את המלה "לכאורה", שכן בהעדר תשתית עובדתית לדיון כדת וכדין בשאלת הבטלות, אין ממילא מקום לקבוע עמדה נחרצת בשאלה זו. אני גם מצרפת דעתי לדעתו של כבוד השופט גולדברג, שדין הערעור שכנגד להתקבל, מטעמיו.