מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פרשנות סעיף 68(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תוכן עניינים מבוא 3 המסגרת הנורמאטיבית 6 הוראות הדין הרלבנטיות 6 מהו "ליקוי" 10 פרשנות המושג "עלול היה להשפיע על התוצאות" 11 פוטנציאל ההשפעה - ספירת קולות או הערכה הסתברותית 13 מעורבותו של מר לחיאני במערכת הבחירות 17 פרשת קניון בת-ים 21 פרשת בית ספר "שובו" 26 גב' שיחרור, יו"ר ועד ההורים של בית ספר "שרת" 31 היתערבות בפעילות התביעה העירונית 36 מבוא 36 סקירת המקרים הנטענים 40 ולדיסלאב גורודצקי 41 ישראל גבאי 42 סמי בן שטרית 43 גבי ויגאל רובין 44 מפגש מזרחי 45 האחים בוארון 47 מוניות "הר ציון" 47 גיא מטבחי ג'ינה 49 הפינה הצהובה 51 מספרת "שוש ושלום" 52 מסעדת מלון ארמון ים 53 מרכול שהופעל על ידי מירב כהן 54 כ.נ חריטה בלייזר 54 מסעדת סושה 55 בלדי חנות המפעל בע"מ 55 סיכום בפרשות התובע העירוני 56 עובדי ערייה שפעלו לטובת בחרותו של המשיב 57 ניקולאי שמרצקי 58 בני מלסה 61 יציאה לחל"ת של יורי רטומסקי ושרית פינטו 63 מר שמעון ססי 65 יעקב רגימוב 66 מר שמעון וקנין 67 טובות הנאה לקבלנים 68 יואב בן יהודה 68 אבי (אברהם) מימון 70 יואב ריעני 71 שימוש במבנים ערוניים 71 אורן בולנדי 72 הבטחת משרה לרועי פרוים 74 פרשת הרב יצחק אסקפה 74 פרשת הרב לאון כהן 76 פרשת הרב ניסים בוטון 77 סיכום ומסקנות 78 מבוא העותר, מר אלי יריב (להלן: "המבקש" או "יריב"), פנה בהמרצת פתיחה בבקשה להצהיר על בטלות הבחירות המיוחדות שנערכו לראשות עריית בת-ים, ביום 13.1.15, בהן זכה המשיב, מר יוסי בכר (להלן: "המשיב" או "בכר"), ולהורות על קיומן של בחירות חדשות, כל זאת בטענה למעשי שוחד בחירות שפגעו בטוהר הבחירות והשפיעו על תוצאות הבחירות שלא כדין.
בבואו של בית המשפט לבחון טענות בדבר קיומם של מעשים לגביהם נטען כי הם מצדיקים את ביטול הבחירות, מונחה בית המשפט בהתאם לסעיף 73(ב)(1) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), והפסיקה שהצטברה, לבדוק קיומם של שני תנאים מצטברים, שכשהם מתקיימים רשאי בית המשפט להורות על ביטול בחירות: התנאי הראשון - קיומו של ליקוי בהליך הבחירות, היורד לשורשו של עניין; התנאי השני - נידרשת הוכחה שהליקוי עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות, כאשר הפסיקה התייחסה למספר מבחנים הסתברותיים בהקשר זה. כפי שנקבע לא אחת, ביטול בחירות הוא סעד קשה, אשר עלול לפגוע באינטרסים חשובים של יציבות השילטון ושמירה על סופיות הכרעת הבוחרים.
...
כאן המקום לציין, כי בכל הנוגע להוכחת פוטנציאל ההשפעה, אני סבורה כי במקרה שלפנינו בעת עריכת האומדנה של פוטנציאל ההשפעה, די בקביעה כי הליקויים שהוכחו עלולים היו להשפיע על מחצית הפער בין המתמודדים, כפי שנקבע בפסיקה במספר מקרים.
לאור כל האמור הנני נעתרת לבקשה ומורה על ביטול הבחירות.
הנני מחייבת את המשיב לשלם למבקש, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ. ניתן היום י"א בניסן, התשע"ו (19 אפריל 2016), במעמד הצדדים ובאי כוחם.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

אשת המשיב, העובדת כאחראית המרפאה המקומית, אינה באה בגדר איסור זה. הנשיא בן-דוד הדגיש כי "אין איסור על מלווים אחרים להתלוות ולסייע לבוחרים המוגבלים, ואין בדעתי להרחיב את חוג 'הפסולים' על דרך הפרשנות". בית המשפט ציין כי לא נמצאה כל ראיה כי אשת המשיב סייעה לשני הבוחרים לשלשל את פתקי ההצבעה אל תוך המעטפות.
כך, למשל, נאסר למקם קלפי במועדון מפלגתי או במקום אחר המיועד למוסד צבורי-פוליטי ואף לא בבית כנסת או במקום תפילה אחר (סעיף 175(ב) לצוו; ראו והשוו: סעיף 68(ב) לחוק הבחירות לכנסת; סעיף 31(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)).
...
עוד מקובלת עלי עמדת חברתי כי אין מקום להתערב בקביעותיו ובממצאיו של בית משפט קמא בכל הנוגע לסוגיית פסילת הפתקים בכתב יד. אך בעניין אחד, הנוגע לסוגיית הליווי של שני המצביעים, שמחמת מחלתם ומגבלותיהם נזקקו לעזרה בפעולת ההצבעה, לא אוכל להסכים עימה.
שנית, אילו מדובר היה בעובדת האחראית על המרפאה המקומית שאין לה כל נגיעה או זיקה אל מי מהמועמדים המתמודדים, נכונה הייתי בהחלט לאמץ את המסקנה לפיה משלא נכללה עובדת מסוג זה ברשימת הפסולים לליווי אין בקיומם של יחסי תלות בין אותה עובדת ובין המצביעים הנזקקים לעזרה, אפילו יוכחו כאלה, כדי לפסול אותה מללוות מצביעים שאינם מסוגלים לבצע בעצמם "את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה". אלא שהפגם שנפל בליווי שני המצביעים על-ידי הגב' יוסף אינו נעוץ בהיותה אחראית המרפאה המקומית.
ודוק – המלווים המפורטים בקטגוריה זו הם מלווים "ניטרליים" במובן זה שאין להם זיקה משפחתית או זיהוי מוצהר עם מי מן המועמדים בהליך בחירות נתון ובמילים אחרות, מדובר בחשש מפני "קבלני קולות". לעומת זאת, נראה לי כי המועמד עצמו, בן-זוגו או בן משפחה אחר מדרגה ראשונה פסולים מלשמש כמלווים מטעמים שונים לחלוטין ואני מעיזה לומר כי פסול זה הוא כה מובהק וברור עד כי המחוקק לא נדרש להוראת חוק שתאסור את הדבר.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

לאחר פירסום תוצאות הבחירות הגישו שתי המבקשות, הרשימה והעומדת בראשה, גב' לימור ברזילאי, ערעור בחירות לבית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (עמ"נ 54656-11-13, השופטת ז' בוסתן) לפי סעיף 72 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות).
בעקרו של דבר, העמדה הפרשנית שאימץ בית המשפט קמא היא שיש לפרש סעיף זה כממצה את הסעדים שניתן להעניק בעירעור בחירות (ובהמשך לכך, שלא ניתן להעניק סעד של ספירה חוזרת של קולות בקלפי).
בהתאם לכך, כפי שטענה גם הפרקליטות, בית המשפט לעניינים מנהליים יכול להורות על ספירה חוזרת בקלפיות לצורך הכרעה בעירעור בחירות תלוי ועומד כסעד "עזר". במישור המהותי – את סעיף 73(ב) לחוק הבחירות, יש לקרוא בהמשך ישיר לאמור בסעיף הקודם לו, וליתר דיוק לסעיף 72(א) המורה כך: "(א) כל אדם שהיה זכאי לבחור למועצה פלונית רשאי להגיש ערעור לבית המשפט לענינים מנהליים שבתחום שיפוטו נמצא תחום הרשות המקומית על תוצאות הבחירות לאותה מועצה בטענה –
...
אני סבורה אחרת.
ניתן להגיע למסקנה זו בשני אפיקים – דיוני ומהותי.
סיכום מכל מקום, כאמור, בנסיבות העניין המבקשות לא ביססו את טענתן שנפלו פגמים בהתנהלותן של ועדות הקלפי, וכבר מטעם זה דין בקשתן להידחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 1989 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור זו על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יו מיום 18.4.89 עניינה הפרשנות, שיש ליתן לסעיף 68(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965 (להלן-החוק), והיחס בינו לבין סעיף 67 לחוק, על המשתמע מכך לעניין הקונקרטי המטריד את המבקשת 2, דהיינו הדרך ההולמת לחלוקת המנדטים שעה שנקשר הסכם עודפים בין שתי סיעות.
...
השופט י' מלץ: אני מסכים כי דין הערעור להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2005 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הטיעון שלפיו ניתנה הערבות הבנקאית להבטחת כספי המקדמה, להבדיל מכספי מימון הבחירות הנוספים והמשלימים – אינו יכול לעמוד, הן לפי תכלית נתינתה והן לאור סעיף 13(א) לחוק המימון והן לפי תוכנה ולשונה של הערבות הבנקאית עצמה, המציינת כי ערבות זו ניתנת להבטחת כספים שיגיעו למדינה מהסיעה "בקשר עם חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) תשנ"ג – 1993"; אמור מעתה: היא ניתנה להבטחת החזר כספים המגיעים למדינה מכוח חוק המימון, על קרבו ועל כרעיו, לפי כל תרחיש אפשרי מכוחו, ולפי חוק זה – הרי לא זכאית קבוצת רובין להותיר בידה את הסכום הנתבע בתביעה שכנגד (העולה אף על סכום הערבות הבנקאית), כך שמקל וחומר שעליה לשלם ערבות בנקאית זו. עובדת היות נתינתה בבחינת תנאי מוקדם לקבלת המקדמה של כספי מימון הבחירות, כמו גם עובדת סכומה שנועד להיות כסכום המקדמה המשולמת בתוספת 10% (לפי סעיף 13(ב) לחוק המימון) – אין פירושה שנועדת היא להבטחת כספי מקדמה זו בלבד, והא ראיה, שסכומה הסטטוטורי צריך להיות גדול מלכתחילה ב-10% מסכום המקדמה, והא ראיה נוספת – שבפועל סכום הערבות הבנקאית שנתנה קבוצת רובין גדול לא רק מסכום המקדמה אלא גם משיעור של 110% על המקדמה.
...
לסיכום: אשר לתביעת הסיעה ורובין כנגד המדינה: נדחית העתירה להורות להחזיר לידיהם את הערבות הבנקאית, שכן היא תקפה ובת פירעון, ויש לפרעה מיידית; ונדחית העתירה להצהיר כי אין המדינה רשאית לגבות מהסיעה את עודף דמי מימון הבחירות שקבלה, שכן חייבת היא בהחזרתם; ומתקבלת העתירה להצהיר כי אין המדינה רשאית לגבות מרובין את דמי מימון הבחירות (לרבות הסכום העודף שמעל סכום הערבות הבנקאית, כשערוכה ליום פירעונה הקרוב בפועל); ונדחית העתירה של הסיעה ורובין לקבל מהמדינה את היתרה של 15% על דמי מימון הבחירות, שכן החלטת מבקר המדינה היא הקובעת (גם ובעיקר מבחינת הסמכות העניינית) לגבי שלילת זכאות הסיעה לקבל השלמה זו, שלא הופרכה; ונדחית העתירה לפצוי בשל עגמת נפש ופגיעה תדמיתית בשל הרשלנות המיוחסת למפקח, שכן לא הוכחה רשלנות כזו, ופגיעה תדמיתית קיימת, אם בכלל, רק מכוח הכשלון החלקי בבחירות ומכוח סרוב הסיעה להחזיר את עודף דמי המימון שנתקבלו ומכוח סירובם לפרוע את הערבות הבנקאית, ולכך גרמו יחידי קבוצת רובין במו ידם ובמו עמדתם.
אשר לתביעה שכנגד, שהגישה המדינה כנגד הסיעה, רובין, מסלאווי ורנר: על הסיעה לשלם למדינה את סכום התביעה שכנגד, בסך 491,544 ₪, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית שנתית צמודה מירבית כחוק מיום 11.2.99 ועד יום התשלום העתידי בפועל; (יוער, כי בכתב התביעה שכנגד נקוב התאריך לתחילת חישוב ההצמדה והריבית בתור יום היוודע תוצאות הבחירות החדשות, שהיה 11.2.99, ועל כן ברור כי התאריך הנקוב בסעיף 12 לכתב התביעה שכנגד הוא שגוי, כטעות דפוס, וכי התאריך הנכון הוא כנקוב בכותרת התביעה שכנגד, בתור 11.2.99, כעובדה שהצדדים לא חלוקים עליה); כמו כן, אני קובע כי הערבות הבנקאית על סך 385,000 ₪ (כשיערוכה ליום פירעונה הקרוב בפועל) היא בת פירעון, וכי על הבנק הנמשך לפרעה לידי המדינה.
אשר להוצאות ושכ"ט עו"ד בשל התביעה ובשל התביעה שכנגד: לאור תוצאת ההיתדיינות, ברכיביה השונים, וחרף מקצת מהתוצאה הכוללת, ולאור עקרוניותן וחדשנותן של מקצת השאלות שהוצבו כאן לדיון, אני מחליט כי כל צד ישא בהוצאותיו המשפטיות ובשכר טירחת עורך דינו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו