מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פרשנות סעיף 51י(א)(1) לחוק העונשין: הפסקת עבודות שירות

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), הוועדה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להחליט, מנימוקים שיירשמו, על המשך השיחרור בתנאים שנקבעו על ידה או על ידי היחידה לשיחרור ממאסרים קצרים, לפי העניין, או בתנאים אחרים שתיקבע, ובילבד שלא הוטל על האסיר עונש מאסר בפועל בשל העבירה הנוספת שעבר בתקופת התנאי; החליטה הוועדה כאמור, תחל לגבי המשוחרר תקופת תנאי חדשה; לענין זה – "מאסר בפועל" – למעט מאסר בעבודת שירות לפי הוראות סימן ב'1 בפרק ו' לחוק העונשין; "תקופת תנאי חדשה" – תקופה שתחילתה ביום ההחלטה על המשך השיחרור ואורכה כאורך תקופת התנאי; החלטת הוועדה על המשך שיחרורו על-תנאי של אסיר לפי הוראות סעיף קטן זה תנתן, לגבי אותו אסיר, פעם אחת בלבד.
(ב) בסעיף זה – "הגשת בקשה" – לרבות דיווח לפי הוראות סעיף 23(ב); "גזר דין" – לרבות החלטה שבעקבותיה הופסקה עבודת שירות לפי סעיף 51י לחוק העונשין, החלטה להפקיע מבחן לפי סעיף 16 או 17 לפקודת המבחן, והחלטה לבטל צו שירות לפי סעיף 71ד לחוק העונשין.
קבלת פרשנות של באי-כוח העותר עלולה להביא לתוצאה לא רצויה לפיה, אסיר ברישיון אשר עבר עבירה נוספת בתוך תקופת התנאי, ינקוט בפעולות ובטקטיקות שמטרתן היחידה היא הארכה מלאכותית של ההליכים המשפטיים על-מנת לדחות את מתן גזר-הדין עד לאחר תום תקופת התנאי, שכן אז, לגישת העותר, הועדה לא תהיה חייבת להפקיע את רישיונו גם אם יוטל עליו מאסר בפועל.
האחת, מהו מקור הסמכות לפיו תדון בקשת הביטול: האם מכוח סעיף 20 לחוק שיחרור על תנאי ממאסר, תשס"א-2001 (להלן: חוק השיחרור) כטענת המדינה, או מכוח סעיף 22 לחוק, כטענת המערער? השניה, אם מקור הסמכות הוא בסעיף 22, האם סמכותה של ועדת השחרורים לפי סעיף זה היא 'סמכות חובה', או שהיא 'סמכות רשות' (ראו: י' זמיר, "הסמכות המנהלית", משפט וממשל א' (תשנ"ב), 81), במובן זה שבגדר סמכותה להורות על ביטול השיחרור המוקדם במלואו אך גם בחלקו, ובנסיבות מתאימות אף להמנע מהביטול? השלישית, אם מדובר בסמכות רשות כאמור, האם בהחלטתה להורות על ביטול השיחרור המוקדם כדי מחצית מתקופתו, נפלו פגמים מינהליים יסודיים המצדיקים את ביטולה בידי בית המשפט בגדר ביקורת שיפוטית? בתמצית עמדתי בשלוש השאלות היא כדלקמן: מקור הסמכות לביטול תקופת שיחרור מוקדם למאסר על תנאי, אשר נעשה לאחר תקופת התנאי, הוא סעיף 22 לחוק, ועל כך אין מחלוקת (ובעניין זה הוא החליף את סעיף 29א' לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשס"א-2001).
...
סוף דבר, מצאתי שאין מקום להתערב בהחלטתה של ועדת השחרורים ואני מצרף את דעתי להחלטה על דחיית העתירה.
דרור ארד-אילון, שופטת השופט צלקובניק: במחלוקת שבין חבריי, סבור אני כדעתה של האב"ד, מהנמקותיה, כי חלות על העותר הוראות ביטול השחרור בשל עבירה נוספת שנעברה בתקופת התנאי, על פי המתווה בסעיף 20 לחוק שחרור על תנאי, ואילו עניינה של הוראת סעיף 22 לחוק בקביעת עצם סמכותה של הועדה לדון בביטול השחרור לאחר תום תקופת התנאי, במגבלת הזמן הקבועה בהוראת סעיף 22(א)(1) לחוק.
יורם צלקובניק, שופט עמית התוצאה היא, שהעתירה נדחית.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

המשיבה מציינת כי אך לאחרונה ניכנס לתוקף חוק העונשין (תיקון 102), התש"ע – 2009 (להלן: החוק המתקן), שהכניס שינוי באשר לעילות ההפסקה השיפוטית והמנהלית של עבודות שירות.
לפי סעיף 51י(א2) לחוק המתקן, פתיחה בחקירה פלילית אינה מהוה עוד עילה להפסקה מנהלית, אך הגשת כתב אישום בשל עבירה אחרת מהוה גם מהוה עילה להפסקה שיפוטית של עבודות השרות.
אמנם, ניתן לטעון כי פרשנות זו מביאה לכך שהעילה של הפרת תנאי מתנאי עבודת השרות (סעיף 51ט(א)(3) לחוק העונשין) חופפת למעשה את העילה של העדרות מן העבודה ללא אישור הממונה או המפקח (סעיף 51ט(א)(1) לחוק העונשין).
...
ואולם, אני סבורה, בהתחשב בכלל נסיבות העניין, כי תוצאה שכזו אינה תואמת את האינטרס הציבורי במיצוי הדין עם מי שעברו עבירות.
אני סבורה כי ניתן יהיה להמשיך בהליך השיקומי גם בין כתלי הכלא ויש לקוות כי המבקש יגייס הכוחות וימשיך במסלול זה. בסיומם של דברים אבהיר, כי אני רואה קושי רב במצב בו מרצה נידון את עונשו שנים לאחר שנגזר דינו.
סוף דבר, הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

במוקד הבקשה פרשנותו של סעיף 51י(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שעניינו "הפסקה שיפוטית" של עבודות שירות בשל "נסיבות מאסריות" או "נסיבות פליליות" חדשות.
בהצעת החוק – הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 101) (נשיאת מאסר בעבודות שירות) תשס"ח-2008 (הצעות חוק תשס"ח (384), 582, הועלה תקונה של הגדרת "עובד שירות", כך תחת "מי שנושא עונש" יבוא "מי שנדון לעונש". בדברי ההסבר צוין, כי "לעתים קיים פער זמנים גדול בין מועד מתן גזר הדין ובין תחילת ריצוי עבודות השרות בפועל. בשל כך התעוררה השאלה האם הוראות סימן ב'1 בפרק ו' לחוק, שעניינן 'נשיאת מאסר בעבודת שירות', חלות על עובד שירות שנגזר דינו למאסר בעבודת שירות, אך טרם החל בביצועה. כדי להסיר ספק וכדי להבהיר כי עמדת המחוקק היא כעמדת הפסיקה ברע"ב 11834/03 פלוני (עניין אמבאו – א"ר) נ' מדינת ישראל מוצע לקבוע כי עובד שירות ייחשב ככזה מיום שגזר בית המשפט את דינו לבצוע עבודת השרות". בהתייחס לסעיף 51 י(א)(1) צוין, כי מוצע להבהיר כי הסעיף חל גם במקרה שבו הורשע נידון בעבירה נוספת, לאחר מתן גזר הדין ולפני תחילת ביצוע עבודת השרות (עמ' 587).
...
לטענת המבקשת כיון ש"ההפסקה השיפוטית" אינה מותנית בקבלת החלטה מינהלית, וכיון שבית המשפט קמא אינו יושב כערכאת ערעור בהליך הפלילי, דין העתירה להידחות על הסף תוך הפניית המשיב להליך הפלילי.
גם התחקות אחר תכליתו החקיקתית של סעיף 51י(א)(1) לחוק מובילה למסקנה, כי פרשנותו של בית המשפט קמא להוראה זו אינה עולה בקנה אחד, כך חוששני, עם הרציונל שביסודן של עבודות שירות.
המסקנה המתבקשת היא כי מי שנגזרו עליו עבודות שירות, נעצר (בעבירה אחרת) טרם החל בהן, והורשע בדין – הריהו "עובד שירות" לצורך סעיף 51י(א)(1), וירצה עונשו המקורי במאסר (ראו לאחרונה עת"א 16450-02-13 עוויסי נ' הממונה על עבודות שירות (לא פורסם)).
כללם של דברים: הערעור מתקבל כאמור בפסקה כ"ו מעלה, ופסק דיננו יבוא חלף פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

לפני בקשת הממונה על עבודות השרות להורות על הפסקה שיפוטית של עבודות השרות מכוח סעיף 51י(א2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).
רקע והליכים קודמים בהכרעת דין מיום 06.03.19, הורשע המשיב על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן בתיק ת"פ 1290-01-18 בבצוע עבירת פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 334 בנסיבות סעיף 335(א)(1) ו-(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
ונקבע כי: "על פניה מתקיימת כאן הוראת סעיף 20(4) לפקודת המבחן, שהרי המערער לא התייצב לקיום צו המבחן, משנעצר בתיק החדש. מעצרו עד תום ההליכים בעבירה שבית המשפט המחוזי קבע קיום ראיות לכאורה לגביה בהליך המעצר, בודאי במהות פרושו לכאורה אי קיום צו המבחן; זאת - גם אם באופן "טכני" לא בוצע הצוו שלא מרצונו של המערער אלא כיוון שנעצר" [ההדגשה אינה במקור].
...
אני דוחה את בקשת המשיב לניכוי ימי מחלתו מתקופת המאסר שנקבעה ו/או שנותרה.
מהבקשה עולה כי עתירת המאשימה עניינה ריצוי יתרת הענישה מאחורי סורג ובריח חלף צו המבחן שהופקע וכך אני מורה.
מורה על עיכוב ביצוע החלטתי זו למשך 30 יום שימנו מהיום.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 1996 בעליון נפסק כדקלמן:

(1) גזר בית המשפט עונש מאסר בשל העבירה האחרת-תופסק עבודת השירות מיום מתן גזר הדין ועובד השרות ישא את יתרת עונשו בבית הסוהר מהיום האמור או מיום אחר שקבע בית המשפט; עובד השרות ישא את תקופות המאסר בזו אחר זו, זולת אם בית המשפט, שהרשיעו בשל העבירה האחרת, ציווה ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות; (2) החליט בית המשפט לגזור בשל העבירה האחרת עונש שאיננו עונש מאסר-רשאי הוא לקבוע שעבודת השרות תופסק ושעובד השרות ישא את יתרת עונשו בבית הסוהר מהיום שיקבע בית המשפט".
נוסיף ונזכיר את הוראת סעיף 34כא לחוק העונשין (והוא מחוק העונשין (תיקון מס' 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), תשנ"ד-1994), ולפיו-"פרשנות 34כא. ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע הענין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין". כללם של דברים: בעת הרשעתו בבית-משפט השלום לא נשא המערער בכל עבודת שירות, וממילא לא חלה עליו הוראת סעיף 51י(א)(1) לחוק.
השופט י' קדמי: אני מסכים.
...
הוראת החוק היא, כנראה בעליל, זו: פלוני הנושא בעבודת שירות, ותוך כדי אותה עבודת שירות מורשע הוא בעבירה אחרת ונגזר עליו עונש מאסר, תופסק עבודת השירות הקודמת ופלוני יישא שתי תקופות המאסר (בין במצטבר בין בחופף).
אכן, גם מועד גזר הדין הוא "מועד קובע", ומסקנה זו נידרשת מאליה מהוראת סעיף 51י(א)(1) לחוק.
אנו מחליטים אפוא לקבל את הערעור, לבטל את פסק-דינו של בית המשפט המחוזי ולהחזיר את התיק לבית-משפט השלום לגזירת עונשו של המערער.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו