רקע והליכים קודמים
בשנת 2004 קיבל המשיב, בעל נכס מקרקעין בחדרה, שתי הודעות תשלום בגין היטל סלילה, בסך כולל של למעלה ממאה וארבעים אלף ש"ח. כלפי חיוב זה הגיש המשיב עתירה מינהלית (שבהמשך תוקנה), שנטענו בה שלושה מקבצי טענות: (1) פטור לקרקע חקלאית: נטען כי ייעוד המקרקעין חקלאי, ושלפי סעיף 4(א) לחוק העזר קיים פטור מהיטל סלילה לנכס כאמור; (2) העידר זיקת הנאה בין המקרקעין לרחוב החדש: נטען כי הרחוב המדובר נסלל על מנת לאפשר גישה למרכז מסחרי חדש, ושסלילתו מומנה על ידי מקימיו.
טענתו הראשונה של העותר, כי המקרקעין הם קרקע חקלאית הזכאית לפטור, נדחתה עובדתית; ביחס לטענה השלישית - חוקיות שיטת ההיטלים - קבע בית המשפט כי אכן קיימת "בעייתיות... בשאלת הסמכות העקרונית", אך לא קבע כי מדובר במס שהטלתו בחוק עזר אינה חוקית, ואף ציין "שכל עוד לא הוכח הפוכו של דבר, עומד חוק העזר, בחזקת כשרות" (עמ' 11).
כך נוסחה השאלה בפרשת רשף, לפני כחצי יובל:
"השאלה הראשונה הנשאלת אפוא היא - האומנם החוק מתשל"ו חסר תוקף, על שום שהוא חורג מהסמכות הנתונה למועצת העיר בנידון מכוח הסעיפים 250 ו-251 לפקודת העיריות [נוסח חדש]?" (עמ' 61)
וכך הכריע בה שם בית המשפט:
"אכן, ההיטל הוא כללי, והוא חל על כל ציבור בעלי "הנכסים הגובלים" בעיר; מעבר לכך הוא גם מחושב לא על פי עלותה של סלילת הרחוב הגובל ממש ברכושו של בעל הנכס, אולם אחת ברור לחלוטין, כי ההיטל קשור קשר אמיץ בתמורה, הנתנת על ידי הרשות המקומית בסלילת רחובות ומדרכות.
דהיינו, החוק המסמיך - פקודת העיריות - דורש אמנם זיקה מסוימת בין התשלום לשירות הניתן, אך הוא מתייחס לשלושה סוגי תשלומים - שעניינם, בין היתר, עוצמות, או סוגים, שונים של זיקה (רע"א 1816/97 מדינת ישראל נ' עירית חיפה, פ"ד נד(2) 16; א' נמדר, דיני מיסים - מיסי הכנסה (תשנ"ג) 31-29; שפיר, 121-120).
הרשויות המקומיות, שהן גופים מחוקקים נבחרים, "כנסת זוטא" (עע"ם 5042/01 גדבאן זיד נ' פארס כמאל-חורפיש, פ"ד נו(3) 865, 897; בג"צ 10104/04 שלום עכשיו - שעל מפעלים חנוכיים נ' רות יוסף, הממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון (לא פורסם); בג"צ 953/01 ח"כ מרינה סולודקין נ' עריית בית-שמש, פ"ד נח(5) 595, 620; י' בלנק, "משפט השילטון המקומי, ביזור ואי-שויון מרחבי בישראל", משפטים לד (תשס"ד) 197, 211-210), נקטו באפשרות הפרשנית לפיה זיקה מוגבלת זו עונה על דרישות הפקודה.
אך איחזור ואומר, כי סוגיית החוקיות אינה פשוטה, וגם ההקפדה הנדרשת על מציאותיות התחשיב שביסוד ההיטל אינה פשוטה ("לא ניתן להיתעלם מהחיסרון הבולט של שיטת ההיטל לעומת שיטת דמי ההישתתפות, הנובע מהיסוד הספקולאטיבי הקיים ביסוד התחשיב הכלכלי שעליו מבוסס ההיטל" - שפיר, 118).
...
יישום חוק העזר על המקרה שלפנינו
אומר כבר כאן, כי מקובלת עלי, בנסיבות הדין המצוי, טענת המערערים לפיה בהנחה שחוק העזר חוקי, לא היה מקום לבחון את סוגיית ההנאה הקונקרטית שמפיק המשיב מהרחוב החדש.
אציע לחברי כי נשית הוצאות על הצד המתון; המשיב ישלם הוצאות הערעורים וכן שכר טרחה בסך 4,000 ₪ לכל אחת מן המערערות.
השופט ע' פוגלמן:
מקובלת עלי מסקנתו של חברי, השופט א' רובינשטיין, כי חוק העזר המסדיר תשלום היטל סלילה, מצוי בגדרה של ההסמכה בפקודת העיריות.
בשל כך, גם לדעתי דין הערעור להתקבל.
