פרשנות סעיף בחוזה מסחרי

הלכה היא, כי צדדים לחוזה יכולים להסכים בנוגע לחבותם הנזיקית בעיניין שיפוי האחד את האחר בנוגע לחבות זו, וכי "שיקולים מסחריים, כלכליים או שקולי כדאיות אחרים יכולים להכתיב את התנאים המוסכמים" (ע"א 971/90 חרושת ברזל פתח תקוה בע"מ נ' סמרי, פ"ד מו(4) 421, 428 (1992)).

פרשנות תניית שיפוי בדרך מצמצמת, וכל אימת שיש ספק בפרשנות, אפשר ותיעשה גם לאור עקרון פרשנות החוזה נגד מנסחו או נגד הצד החזק (ראו ע"א 4024/13 תקווה - כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ נ' פינקוביץ (29.8.2016); ת"א (שלום עכו) 906/95 האיל נ' חביש, סעיף 24 (15.3.1999), להלן: "עניין חביש").

...

סוף דבר דין התביעה להתקבל כנגד קק"ל וש. ניר הנושאות כאמור באחריות שווה לקרות הנזק.

דין התביעה כנגד מנורה להידחות.

כמו כן, בשים לב לדיון ולתוצאה אליה הגעתי לעיל, דין ההודעות לצדדים שלישיים ורביעיים להידחות.

לטענת הפניקס, היא זכאית לבקש מבית המשפט החלטה "בשאלה של פירוש" הנובעת מתוך הסכם השתוף ובתוך כך הצהרה על זכויותיה (סעיף 6 לסיכומי התשובה, תקנה 352 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984).

כך, שהתכלית הראשונה של זכות הסרוב, מניעת כניסתו של שותף לא רצוי, הוסדרה במפורש בהסכם והשאלה, האם הקניון יוצע למכירה עם קניון ארנה או בנפרד, אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה. באשר לזכות לרכוש את זכויות משיבה 2 בקניון, היא באה לידי ביטוי בכך, שמשיבה 2 תימסור, בבוא היום, למבקשת הודעת מכירה בכתב, בצרוף תצהיר מאומת על ידי עורך דין, בה מפורטים תנאיה המסחריים של העסקה: מחיר, מועדי תשלום, תשלומי מיסים, ביטחונות וזהותו של הנעבר (סעיף 6.4.1 להסכם השתוף) או אז יעמדו בפני המבקשת ארבע האופציות שתוארו לעיל.

...

סוף דבר נוכח כל האמור, התובענה נדחית.

המבקשת תשלם למשיבות, יחד ולחוד, הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 87,750 ₪, תוך 30 ימים מהיום.

סלקום טוענת כי מיזוגה עם גולן הביא לסיום הסכם השתוף והשמוש שבין שני צדדים אלו, וכפועל יוצא מהוראת סעיף 19.3 להסכם המשולש, הביא לסיומו של ההסכם זה. משכך טוענת סלקום, כי ממועד זה מערכת היחסים המסחרית בין סלקום לאקספון מוסדרת על-ידי הסכם השתוף והשמוש שבין צדדים אלו.

בכל הנוגע לסכויי התובענה, במסגרת התביעה העיקרית ידרש בית המשפט לשאלת פרשנות מערכת ההסכמים שבין סלקום לאקספון – אם ההסכם הדו צדדי, אם ההסכם המשולש, ובמיוחד לשאלת פרשנות סעיף 19.3 וסעיף 27.2.5 להסכם המשולש והיחס בינהם.

...

בנוסף מפנה אקספון להלכה לפיה: "אין לכפות על צדדים להסכם שיחסיהם עלו על שרטון להמשיך ולקיים שיתוף פעולה עסקי בניגוד לרצונם במסגרת בקשה לסעדים זמניים... אף אם ימצא בסופו של דבר כי זכאי ערוץ 10 לסעד האכיפה, אין מקום לחייב כעת, במסגרת של סעד זמני את Castaway, אשר כופרת בתוקפו של ההסכם, לפעול בשיתוף פעולה עם ערוץ 10", ראו רע"א 9213/12 רשת נגה בע"מ נ' ישראל 10 – שידורי הערוץ נחדש בע"מ ואח', (20.1.13) [פורסם במאגרים] (להלן: "פס"ד רשת נגה").

לבסוף טוענת אקספון כי דין הבקשה להידחות בשל שיהוי בהגשתה - לאחר שהביטול השתכלל ונכנס כבר לתוקף.

לפיכך מסקנתי היא כי יש ליישם על המקרה שלפנינו את המבחנים למתן צו מניעה זמני, בזיקה לסעד העיקרי המבוקש – אכיפת הסכם.

בנקודה האחרונה לא למותר להפנות שוב לאמור בפס"ד מצה: "יחד עם זאת, מוצא אני לנכון להדגיש את הרציונאל שעובר כחוט השני בכל ההחלטות שהוזכרו דלעיל – ואשר מקובל עלי במלואו – לפיו הסעד הזמני נועד לשמור על המצב הקיים בהתאם לחוזה ערב ההפרה, וכי הזכות החוזית הינה זכות שראוי להגן עליה כבר בשלב הסעד הזמני, ככל שסיכויי התביעה טובים וככל שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. בנסיבות אלה סבורני כי יש להיזהר מליתן משקל יתר לטענה – הנטענת במסגרת מאזן הנוחות – כי כאשר מדובר בחוזה מסחרי, הנזק תמיד ניתן לפיצוי כספי ולכן אין הצדקה למתן סעד זמני". (שם בפסקה 11).

לצורך הוכחת הסעד האמור ביקש התובע כי הנתבעת תגלה לו את המסמכים הבאים: העתק רשימת כל הסכמי המסחור והתנאים המסחריים אשר נחתמו ע"י הנתבעת בתקופת עבודתו של התובע כמנכ"ל הנתבעת.

בדיון היום הובהר כי הסעד ההצהרתי אינו תאורטי וכי קיימת מחלוקת ביחס לפרשנות הסעיף בהסכם בין הצדדים ביחס לדמי ההצלחה אותם חישבה הנתבעת מחדש בכתב ההגנה בשונה מהתחשיב מטעמה עליו התבסס התובע עת הגיש תביעתו.

...

לאור האמור אני קובעת כי הנתבעת תגלה לתובע את המסמכים הבאים: העתק רשימת כל הסכמי המסחור והתנאים המסחריים אשר נחתמו ע"י הנתבעת בתקופת עבודתו של התובע כמנכ"ל הנתבעת.

במסגרת ההליך, נדונה פרשנות סעיפי הסכם ההפרדות הנוגעים לדיוידנדים שיחולקו בפרויקט "סנטרל פארק", אותו שיווקה קבוצת רוכשים (להלן – הפרויקט או סנטרל פארק).

כן קבעתי כי הקמת העיר החדשה תוך שימוש בפעילות של קבוצות רוכשים מנוגדת להוראות סעיף 11.1 להסכם המייסדים, הקובע כי: "11.1. כל אחד מהצדדים מתחייב בזאת לשמור בסודיות ולא לגלות ו/או להעביר ו/או לעשות שימוש כלשהוא שלא במסגרת החברה ולטובתה וזאת לגבי כל מידע בקשר עם החברה אשר יגיע אליו כתוצאה מהתקשרותו בהסכם זה, וכן בידע ו/או בסודות מקצועיים או מסחריים השייכים לחברה, לרבות (מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל): הרעיון העיסקי, התכנית העסקית, מודל עסקי, פרטי ספקים, פרטי לקוחות, שיטות תימחור, שיווק והפצה, תחזית רווחים וכל סוד שאיננו נחלת הכלל הקשור במישרין או בעקיפין לרכוש החברה, נכסיה, עסקיה, לקוחותיה, ענייניה, ספקיה, גופים או אנשים הקשורים בה או הבאים עימה במגע וכל עניינים כיוצא באלו (להלן: "המידע הסודי"), וזאת במהלך התקופה שצד כלשהוא הנו בעל מניות בחברה ובמשך 48 חודשים מהמועד שהוא יחדל להיות בעל מניות בחברה.

...

ההנחה אותה הציע התובע – והמקובלת עלי בהעדר כל הנחה סותרת מצד הנתבע – כי חלקו של התובע בנכסים ובמידע בהם השתמש דרור הוא כחלקו בחברת "ארגון האקדמאים" – כלומר, 40% מסך הפעילות המשותפת.

מתקבל כי שימוש במידע במסגרת פרויקט "מגדלי אסותא" משמעו שאילן זכאי לפיצוי המעמיד אותו במצב אלמלא קרתה ההפרה של הסכם המייסדים – כלומר, נכון לפסוק לאילן 40% מרווחי פרויקט אסותא המשוערים, בסך של 2,790,095 ש"ח. סוף דבר בהתאם לקביעותיי לעיל, מצאתי לקבל באופן חלקי את טענות התובע לעניין חישוב הפיצוי הנובע מהפרת סעיף הסודיות בהסכם המייסדים בין התובע לנתבע, ובהתאם לכך אני מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 2,790,095 ש"ח. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום אלא אם ישולם במלואו קודם ליום 14.1.22.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.