מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פרשנות חוזה מע"צ וכתב כמויות לגבי עבודות גינון

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

במסמכי המיכרז, בעמוד 6, מצוין בין המפרטים הטכניים הדרושים לבצוע העבודות גם המפרט הכללי לעבודות בנייה בהוצאת הועדה הבינמשרדית המשותפת למשרד הבטחון, מע"צ ומשרד השיכון (להלן – הספר הכחול).
עוד הובא על ידי עו"ד קוויאטק, כי פרשנותה של ערן לסוג העבודות הנדרשות לשם הוכחת ניסיון קודם, הנה פרשנות מרחיבה יתר על המידה, אשר תאפשר לקבלנים שלא ביצעו עבודות עפר ו/או פריצת דרכים בהיקפים גדולים, "להשתחל פנימה" על בסיס עבודות שוליות שאינן מהוות את החלק המרכזי של עבודות המיכרז.
גם בכתב הכמויות שצורף באשר לפרויקט יגאל אלון בבית שמש נזכרו רכיבים משמעותיים ביותר שאינם רלבאנטיים למכרז, כגון: סלילת כבישים, עבודות בטון, גינון והשקיה, תאורת חוץ, מדרכות, אבני שפה ותימרור [ראו: נספחים 12א ו-12ב לתובענה].
מחלוקת זו עלתה כבר במסגרת השימוע שנערך למדז'ר. לנוכח המחלוקת באשר למתכונת המכרזית-חוזית בעיניין פרויקט אואזיס, נאמר למדז'ר על ידי עו"ד קוויאטק בזו הלשון: "גם בהנחה שניתן להתייחס לפרויקט אריאל שרון כאחד, וכל עוד שאני לא רואה את הסכם המסגרת לא אוכל לחוות דעתי באם מדובר בפרויקט אחד. עדיין העובדה שלא צורף חוזה המסגרת עם מיסמכי המיכרז בעייתית. העניין הודגש גם בישיבת ההבהרות הדגשתי זאת בצורה ברורה מאוד." [פר' השימוע מיום 21.08.2017] בכדי לבסס את טענתה כי אואזיס שלב א' ואואזיס שלב ב' הם פרויקט אחד, מדז'ר התחייבה להעביר לעיונו של עו"ד קוויאטק עותק מהסכם המסגרת של אותו פרויקט שנערך מול המזמין – פארק אריאל שרון בע"מ. לאחר שהסכם המסגרת הועבר לבחינת עו"ד קוויאלטק ונבחן על ידו, התברר כי עסקינן במיכרז מסגרת לעבודות פיתוח, נקוז, ביוב ואיטום.
...
לנוכח התוצאה אליה הגעתי אני מחייב את שומרוני בשכר טרחת באי כוחה של החברה הכלכלית בסך 25,000 ₪.
ה"פ 9882-09-17: תובענת גלנור מתקבלת בחלקה - אני קובע כי הצעתה של תוראב במכרז דינה להיפסל.
עניין קביעת ההצעה הזוכה חלף הצעתה של תוראב, בהתחשב באי כשרותן של הצעת ערן והצעת שומרוני, תיבחן מחדש (De Novo) על ידי ועדת המכרזים של החברה הכלכלית, לאחר שתושלם גם בחינת כשרותה של הצעת מדז'ר. לנוכח התוצאה אליה הגעתי אני מחייב את החברה הכלכלית בשכר טרחת בא כוחה של גלנור בסך 25,000 ₪ ומחייב בסכום זהה את תוראב אף הוא לזכותה של גלנור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

הנתבע אינו חולק על ביצוע העבודות אלא לטענתו עבודות אלה הנן חלק אינטגראלי מההסכם, וכי לא היה הסכם נוסף בין הצדדים לגבי עבודות נוספות ואזי אין להוסיף בגין עבודות אלה תשלום כלשהוא.
כמו כן יצוין כי רכיב זה אמנם צוין בכתב הכמויות אולם הוגדר בגדר "אופציה" ואזי בהיעדר היתייחסות לכך בהסכם, שנחתם לאחר שכתב הכמויות היה בידי הצדדים, לא ניתן לטעון שעבודה זו כלולה בו. "ריצוף בסלון בקומה העליונה הכולל את כל החומרים -15 מ"ר- בסך של 7,500 ₪. התובע אישר בחקירתו כי ביצע זאת בהתאם לרצונו של הנתבע אשר סוכם במהלך העבודות (עמ' 30 שורות 7-11 לפרו'). אין אזכור במסגרת ההסכם בין הצדדים ביחס לעבודה זו. גם כתב הכמויות אינו מתייחס לריצוף הסלון, אלא לריצוף חדרים רטובים בלבד וע"כ עולה כי המדובר בעבודה נוספת.
תשובה זו עולה בקנה אחד עם פרשנות לשון ההסכם שהרי ממנו עולה כי בקומה תחתונה פורקה קרמיקה לצורך ביצוע פרקט ואילו בעבודה זו נידרשת הסרת פרקט קיים.
וכי חלקו של הנתבע היה סך של 2000 ₪ מתוך הסך הנ"ל. התובע לא נחקר כלל ביחס לשאלה האם העבודות המפורטות בהסכם ביחס לגינון בוצעו על ידו אם לאו וטענתו כאמור, כי ביצע הכל.
...
לסיכום עולה כי יש להפחית מסכום ההסכם סך של 19,400 ₪ בתוספת מע"מ בלבד, בגין עבודות שלא בוצעו.
סוף דבר משנפסק לתובע תשלום בגין העבודה במלואה, לא מצאתי הצדקה לפסוק פיצוי נוסף כפי שדרש התובע.
בהתחשב בכל האמור לעיל, התחשיב שיש לבצע ביחס לתשלומים שעל הנתבע לשלם הוא כדלקמן: -עבודות ע"פ הסכם 100,000 ₪ + מע"מ -עבודות נוספות 24,600 ₪ +מע"מ -עבודות חשמל נוספות 4,500 ₪ + מע"מ - קיזוז בגין עבודת שלא בוצעו (19,400 ₪ + מע"מ)- -קיזוז הסכום שהנתבע שילם (35,149 ₪ + מע"מ)- סה"כ 74,551 ₪ בתוספת מע"מ לאור האמור, ישלם הנתבע לתובע סך של 87,225 ₪ (כולל מע"מ) ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

רוטן טענה בכתב ההגנה לתביעת מגנזי (ת"א 5792-09-11), בעקרי הדברים, כי התביעה קנטרנית ויש לסלקה מחמת העידר יריבות; לא היה קשר חוזי או אחר עם מגנזי בנוגע לפרויקט במחנה רעים; מגנזי היתקשרה עם רוטן לבצוע פרויקט ברמת אביב ובין הצדדים נטושה מחלוקת המתבררת בבית המשפט (בנתיים ניתן פסק דין- מ.ה.); רולידר היתקשרה עם מגנזי ללא ידיעתה או הסכמתה של רוטן; רוטן ביצעה את כל העבודות במחנה רעים, למעט הגינון, וסיפקה את המנהלים, המהנדסים והפועלים; רולידר הפרה את ההסכם עם רוטן וטרם המציאה את החשבון הסופי שאושר על ידי משרד הבטחון.
רוטן טענה בסיכומיה כי המונח "מצע ג'" אינו מופיע ב"ספר הכחול" שהנו המקור המקצועי המחייב בפרויקט, אלא שברגינסקי העיד כי "מצע ג'" מופיע בספר הכחול כ"חומר נברר", ניתן למצוא במיפרט הכללי לעבודות סלילה וגישור של מע"צ הגדרה של "מצע סוג ג' (חומר נברר)" (נספח 22 לתצהיר ברגינסקי).
בסעיף 9.4 למכרז (נספח 1 למוצגי הערייה) הוקנתה לעירייה הזכות, על אף האמור בהסכם, לבצע חלק בלבד מעבודות המיכרז מבלי שהדבר יחייב את הערייה בתשלום פיצוי כלשהו לקבלן שהנו מוחזק כמי שויתר על כל דרישה, תביעה או טענה בעיניין זה. בסעיף 48(א) ו-(ב) להסכם שבין הערייה לבין רולידר (נספח 1 למוצגי הערייה) נקבע, בין היתר, שככל שניתן לקבלן צו להפסקת עבודה לצמיתות, והקבלן החל בביצועה למעשה, תערך בדיקה לצורך הערכת העבודה שנעשתה, הערייה תשלם לקבלן בהתאם לתוצאות הבדיקה לפי המחירים שצוינו בכתב הכמויות, ו"הקבלן לא יהיה זכאי לכל תשלום ו/או פיצוי בגין הפסקת העבודה".
באשר לפרשנות הראויה של סעיף 48(ה) להסכם, הרי שבשים לב למובנו הלשוני, מיקומו בהסכם, ותכליתו, סבורני שיש להחילו מקום שהעבודה (שבוטלה או הופסקה) חודשה בעת שהקבלן עדיין נמצא בפרויקט, או בתוך פרק זמן סביר לאחר סיום עבודתו של הקבלן בפרויקט, כאשר הזמן הסביר ייקבע בשים לב לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה העומד לבחינה.
...
עם זאת, סבורני שניתן לחייב את רוטן להשיב למגנזי את חלקה בכספים ששולמו ביתר מכוח החובה לנהוג בהגינות ובתום לב שהינה בבחינת עיקרון- על בשיטת משפטנו ותחולתה משתרעת גם על יחסים לבר- חוזיים.
התוצאה התוצאה הינה שהתביעות שהגישו רולידר ומגנזי מתקבלות, והתביעות שהגישה רוטן כנגד עיריית נתיבות ורולידר נדחות.
הודעת צד ג' שרולידר הגישה כנגד עיריית נתיבות נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

רקע בשנת 2012 פירסמה החברה העירונית האחראית על הניהול והפיתוח של פארק התעשייה בעיר קריית גת, (להלן: "י.ש. גת", או "המזמין"), מיכרז לבצוע עבודות פיתוח, גינון והשקיה בפארק התעשייה קריית גת, (להלן: "המיכרז" או "הפרוייקט"), באיזור שצ"פ חירבת פתות, (להלן: "האתר").
לטענת התובעת, העובדה ולפיה הנתבעת המשיכה בפניות למזמין העבודה לאחר החתימה על "כתב הויתור" לא רק שמוכיחה את טענתה לגבי פרשנות "הסכם הויתור" אלא שהנתבעת מודה בזכויותיה של התובעת.
מצאתי שיש לקבל את טענות הנתבעת לגבי עדותו של המפקח שאישר כי אינו אלא יועץ הנדסי ואינו יכול לאשר כל חריגה מהמחיר החוזי אלא רק להמליץ ושמדובר בשאלה משפטית שאינו מוסמך בה. כפי שהעיד המפקח אף אני סבור כי אין מדובר בשאלה שפיקוח הוא שצריך בדיעבד להכריע בה. סע' 11 לחוזה הנו סעיף כללי הקובע את זכות מזמין העבודה להגדיל כמויות הנקובות בכתב הכמויות.
...
בנוסף טענה הנתבעת כי התובעת, ארבעה וחצי חודשים לאחר סיום העבודות, שהסתיימו בשבוע הראשון של אפריל 2013, ובעוד מתנהל דין ודברים ביחס לטענות שהעלתה התובעת, חתמה על כתב וויתור ביום 28.8.13 שמשמעותו הינה שדין התביעה להיות מסולקת בהעדר זכות להגיש כל תביעה נגד הנתבעת בשל נושאים הקשורים לפרוייקט.
לפיכך, כאשר נשאלת השאלה, האם סבירה התנגדות הנתבעת להגיש תביעה נגד מזמין העבודה, בשל מסד נתונים שאינו לפי חוות דעת מקצועית, אינו לפי יומני עבודה, ואינו לפי ריכוז בטבלת ניהול מתמשך, ובהעדר תשתית עובדתית לביסוס טענת התמשכות העבודה מסיבות שאינן תלויות בתובעת, ולאור כך שחלק משמעותי מהניהול הנוסף היה בעקבות עבודות רבות נוספות, הרי שהתשובה חיובית ולא שוכנעתי כי אי הגשת התביעה בשל פריט זה הינה בחוסר תום לב ואינה סבירה.
לפיכך, התביעה נדחית.
התובעת תשלם הוצאות הנתבעת בסך 35,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הרי התכניות שקבל, לא די בהן כדי לתת הצעת מחיר וזאת שעה שרק בכתב הכמויות יש פירוט של העבודות מעבר להצגתן בתכניות והרי הצדדים לא חתמו על הסכם כשלהו המפרט את העבודות, אלא ההיתקשרות התבססה כאמור על כתב כמויות ותוכניות שהתובע העביר לנתבע והצעת המחיר, אשר נתן הנתבע לאחר שעיין, הן בתכניות והן בכתב הכמויות.
התובע מנגד נחקר קצרות בעיניין זה ובנגוד לטענת הנתבע בסיכומיו, לא אישר כי ההיתקשרות לא הייתה על בסיס כתב הכמויות, אלא כי הנתבע סירב לעמוד בכתב הכמויות, כלומר חרף העובדה שהיה אמור לבצע את העבודות גם על פי האמור בכתב הכמויות, סירב לעשות כן (ראה עדות התובע בעמ' 20 ש' 10 – 11).
לפיכך, אי אפשר לפרש את תשובת המומחה בעמ' 8 ש' 24, כאילו יש להפחית 30% מהסכומים שקבע בחוות דעתו, שכן חוות דעתו התייחסה כאמור לתיקון הליקויים שנקבעו בה והסכומים נקבעו כפי שנקבעו ולא התרשמתי כי בתשובתו זו התכוון המומחה לחזור בו מחוות דעתו ולקבוע כי העלות לתובעים היא בעצם 70% ממה שקבע.
הנתבע טוען בעיניין זה כי יש לדחות את הדרישה לפצוי בגין הגינה, שכן לא הוכח מה בדיוק צריך לבצע ולא הוגשה חוות דעת של מי שמתמחה בגינון, אלא הדבר נכלל בחוות דעת הנדסית של דב דוד שקבע 10,000 ₪, בעוד התובע עותר לסכום של 19,765 ₪ לפי מיסמך הזמנה לבצוע עבודות.
...
סוף דבר אשר על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע 151,873 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את מלוא עלות הביקור של מומחה התובע דב דוד בסך של 2,340 ₪ (ביקור במעמד בדיקת מומחה בית המשפט) וכן ישלם הנתבע בנסיבות לתובע את הסכום ששילם התובע עבור חוות דעת מומחה בית המשפט, בסך של 8,190 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלום הסכומים הנ"ל למומחים על ידי התובע ועד התשלום בפועל.
לגבי שכר טרחת עו"ד, ישלם הנתבע לתובע בנסיבות העניין, סכום של 25,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו