מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פרשנות הסכם משולש בין שלוש חברות

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בנסיבות בהן היתקשרות בחוזה לביטוח מנהלים לא הוכתבה על ידי הדין וחייבה מאמצי שיווק רבים ומעורבות של סוכני ביטוח (גלעד אמוזג זכאותו של עובד לתשלומי "ביטוח מנהלים" מכוח חוזה אישי וזכאותו להצטרף לקרנות הפנסיה מכוח הסכם קבוצי – ביחד או לחוד?, משפטים כד 385, 386 (תשנ"ד)) שקדו חברות הביטוח על הגדלת הכדאיות לרכישתן של הפוליסות על ידי קהל היעד דאז של מנהלים, עובדים בכירים ועובדים בעלי חוזים אישיים.
לעמדה דלעיל לא מצאנו תימוכין בספרות ובפסיקה שעניינה פרשנות ויישום חוק חוזה הביטוח, אך היא הועלתה על ידי המלומד ד"ר י' לובוצקי בהסתמך על דעת הרוב בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שדן בסעיף "העברת בעלות אוטומאטית" בפוליסת ביטוח מנהלים ובו נקבע כי נספחי פוליסת ביטוח המנהלים אינם מהוים חוזה לטובת העובד כצד שלישי (דב"ע נב/3-147 רבלון (ישראל) בע"מ – ברק, פד"ע כה 115 (192).
הינה כי כן, יהא סיווגו של העובד המבוטח בחוק חוזה הביטוח אשר יהא, חוזה ביטוח המנהלים הוא חוזה משולש, שיכול שיהיו בו ארבע צדדים כתאורו של פרופ' כהנא לעיל, שבבסיסו עומדות "ההתחייבויות ההדדיות בין שלושת הצדדים" (דוידוביץ, 6.
...
מצאנו, לפיכך, לקבל את ערעור המערערת ולבטל את פיצויי הלנת פיצויי הפיטורים שהושתו עליה, באופן שהסכום של 30,863 ₪ יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד סיום העבודה (31.3.2015) ועד למועד הפקדתו בחשבון המשיבה (27.5.2015).
סוף דבר ערעור המערערת נדחה, בכפוף להפחתת פיצויי ההלנה כאמור בסעיף 57 בפסק הדין.
בנסיבות העניין, ובהן תקדימיות הסוגיה וחשיבותה, לא מצאנו לנכון לעשות צו להוצאות בערעור.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עתירה זו אינה מענייננו עוד; העתירה השנייה היא עתירת חברת "חברת הבנייה אחים אבו עיאש בע"מ" (להלן: "אבו עיאש") משוא עת"מ 40604-02-19 (להלן: "עתירת אבו עיאש") בה מבוקש לבטל החלטת ועדת המכרזים להמליץ על זכיית חברת תורג בבצוע העבודות ולבטל החלטה נוספת, ולפיה הצעת חברת אבו עיאש אינה עומדת בתנאי המיכרז; העתירה השלישית הגישה חברת שתית בע"מ (להלן: "שתית") בעת"מ 978-04-19 (להלן: "עתירת שתית") בגדרה מבוקש לבטל החלטת ועדת המכרזים להמליץ על תורג כזוכה, וכפועל יוצא מכך, להכריז על שתית כזוכה או להשיב את ההחלטה לועדת המכרזים.
ד) הוראות נוספות בהסכם המשולש שיש בהן כדי להביא את מערכת היחסים בין שלושת הגורמים הן אלה: סעיף 35 הקובע כי "חרף כל האמור לעיל" שכרו של קבלן המשנה הממונה ישולם ישירות לידיו על-ידי המזמין.
מסקנתי איפוא, כי אף פרשנות תכליתית מובילה למסקנה כי הפרשנות, לפיה יש להוסיף את הקף העבודות של קבלני משנה ממונים במקרה ספציפי זה ולאור הוראות ההסכם המשולש להקף העבודות בפרויקט פרק מדעי החיים בחיפה, היא פרשנות סבירה בהחלט, הן לשונות, הן תכליתית ומציע סביר רשאי היא לבין את תנאי הסף באופן זה. לאור האמור לעיל ומאחר ואף פרשנות זו סבירה, ופרשנות זו מרחיבה את מעגל המשתתפים במיכרז, יש לקבוע כי אבו עיאש עונה על תנאי הסף האמור בסעיף 5 לתנאי המיכרז.
...
בעתירה טענה אבו עיאש, כי המכרז לא כלל כל תנאי הקובע כי קבלני משנה ממונים לא ימנו על קבלני המשנה כאשר הן נוסח סעיף 5 לתנאים הכלליים למכרז והן תכלית סעיף זה אינם תומכים במסקנה זו. נטען עוד, כי נוסח סעיף 5 (שצוטט לעיל), אינו מזכיר, ולו ברמז, שקבלני משנה שמונו על-ידי המזמין אינם יכולים להיחשב כקבלני משנה.
עיון בכתב התשובה מעלה כי הנימוקים שהביאו את העירייה לבטל את החלטת ועדת המכרזים הוא צירוף תמליל שיחה בין מר דונסקי לבין נציג אבו עיאש ממנו למדה העירייה, כי מר דונסקי אישר לאבו עיאש לצרף כחלק ממילוי התנאים הכלליים את מכרז פארק מדעי החיים, שחברת קידן היתה מפקחת בו. נטען כי העירייה עיינה באותו תמליל והגיעה למסקנה כי בנסיבות אלה רשאית היתה אבו עיאש לסמוך על כך. נטען בתגובה, כי "אותם דברים שנאמרו על-ידי יועץ המכרז באותה שיחת טלפון שהוקלטה ותומללה (נספח 8 לעתירה), היו עשויים להתפרש כך, שהיועץ למעשה אישר ואם לא אישר במפורש, אז רמז, באופן שעשוי היה לטעת אצל העותרת את האמונה, שפרויקט פארק מדעי החיים מוכר לו ושהוא יודע שקבלני המשנה שהועסקו בו היו קבלנים ממונים" (סעיף 3 לכתב התשובה).
עוד אוסיף כי הטענה כי קבלן ראשי אחראי לאספקת שירותים לאתר והוא אחראי לאספקת אמצעים לקבלני המשנה אף היא אינה מובילה למסקנה, כי במקרה זה אין להכליל את העבודות שביצעו קבלני משנה ממונים בהיקף הפרויקט.
מסקנתי אפוא, כי אף פרשנות תכליתית מובילה למסקנה כי הפרשנות, לפיה יש להוסיף את היקף העבודות של קבלני משנה ממונים במקרה ספציפי זה ולאור הוראות ההסכם המשולש להיקף העבודות בפרויקט פרק מדעי החיים בחיפה, היא פרשנות סבירה בהחלט, הן לשונות, הן תכליתית ומציע סביר רשאי היא לבין את תנאי הסף באופן זה. לאור האמור לעיל ומאחר ואף פרשנות זו סבירה, ופרשנות זו מרחיבה את מעגל המשתתפים במכרז, יש לקבוע כי אבו עיאש עונה על תנאי הסף האמור בסעיף 5 לתנאי המכרז.
לסיכום: מצאתי שלא לאשר ההסדר אליו הגיעה העירייה עם אבו עיאש ולהחזיר את העניין לועדת המכרזים.

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי המבקשת י.ר. עזרא חברה לבניין בע"מ (להלן: "אחים עזרא" או "המבקשת"), היתקשרה ביום 6.1.2012 עם גמול יהוד בע"מ (להלן: "גמול יהוד" או "המשיבה"), בהסכם מכר וייזום להקמת פרויקט מגורים ומסחר בעיר יהוד (להלן: "הסכם המכר" או "הסכם 2012").
באותו מועד נחתם הסכם בין הבנק ובין אחים עזרא וגמול יהוד (נספח 3 לבקשה, להלן: "ההסכם המשולש"), שבמסגרתו הוסדרו היחסים בין שלושת הצדדים בנוגע לפרויקט.
זאת ועוד, בהסכם הבוררות הנוסף שנחתם בד בבד עם ההסכם המשולש, נאמר כי "הצדדים יפנו במשותף לבורר המוסכם, כב' השופט בדימוס אבי זמיר, על מנת שיכריע בפלוגתות הקיימות בין הצדדים...וזאת תוך 30 יום ממועד חתימת ההסכם המשולש". כן אישרה אחים עזרא לגמול יהוד כי " אין בחתימתכם על ההסכם המשולש כדי ללמד על הסכמה מצדכם ביחס לאיזו מן המחלוקות הפתוחות בין הצדדים בקשר עם ביצוע ההסכם ופרשנותו. אנו לא נטען שחתימתכם על ההסכם המשולש מהוה ויתור על אילו מטענותיכם.." (סעיף ד' להסכם הבוררות הנוסף).
...
בנסיבות אלה, כאשר הצדדים כבר מצויים במסגרת של הליך בוררות, מן הראוי שהבקשה לצווי עשה תידון ותוכרע במסגרת הבוררות, כך שדין הבקשה שהוגשה כבקשה לסעד זמני מכוח סמכויות העזר הנתונות לבית המשפט על פי סעיף 16 לחוק הבוררות, להידחות על הסף - אפרט נימוקי תוך התייחסות לטענות הצדדים.
אין בידי לקבל את טענת המבקשת כי ניתן לעמוד על המחלוקות שעתידות להתברר בבוררות מעיון ברשימת הפלוגתאות שהועברה לבורר ביום 1.12.2019.
לפיכך, דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לטענות הצדדים לגופם של דברים.
מהטעמים האמורים, דין הבקשה להדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לדברי הנתבע, עם חתימת התוספת להסכם מכר דייניש (נספח 7) והתוספת להסכם השפוץ (נספח 5) ניסגר המשולש שבין שלוש החברות.
..מכל מקום, אין חולק כי לשון החוזה היא נקודת המוצא לכל הליך פרשני, וככל שלשון החוזה מצביעה באופן בהיר על אומד דעתם של הצדדים בעת כריתת החוזה, שמורה לה הבכורה בהליך הפרשני (ע"א 1536/15 פז חברת נפט בע"מ נ. תחנת דלק חוואסה בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 46 (8.2.2018) (להלן: עניין פז(; ע"א 841/15 פנורמה הצפון חברה לבנייה בע"מ נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 10 (23.5.2016) ע"א 87/15 נורדן נ' גרינברג, [פורסם בנבו] פסקה 12 (16.10.2017); ע"א 2232/12 הפטריארכיה הלאטינית בירושלים נ' פארוואג'י, [פורסם בנבו] פסקה 14 לפסק דינה של השופטת (כתוארה אז) א' חיות (11.5.2014)).
...
הנני מחייב את הנתבעת – חברת ב. דייניש בע"מ – לשלם לתובעים ביחד ולחוד הסך של 247,800 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום במלא בפועל.
בנסיבות העניין ובשים לב לתוצאת פסק הדין הנני מורה כי צו המניעה מיום 8.1.17 שניתן במסגרת בקשה מס' 12 – מבוטל.
הנני מחייב את התובעים ביחד ולחוד לשלם לנתבע בגין שכר טרחת עורך דין, הסך של 75,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כאמור לעיל, הנתבע טען בחקירתו כי אילו ידע מראש שיחויב באופן "פראי" באופן כפול ואף משולש, "שבינו ובין החוזה אין שום דבר", לא היה מקצר תקופת השכירות.
להלן תוכן הסעיפים הנוגעים לעניין: סעיף 11.2 שנימצא בפרק שכינויו "תקופת השכירות והחזרת המשאית לחברה" קובע כלהלן: "על אף האמור בסעיף 11.1 לעיל, מוסכם כי הלקוח יהיה רשאי לסיים ההיתקשרות עם החברה על פי הסכם זה בבקשה בכתב שתומצא לחברה 60 יום מראש, ובכפוף לכך שהלקוח ישלם לחברה פיצוי מוסכם בגין קיצור תקופת השכירות עבור כל משאית לגביה קוצרה תקופת השכירות כמפורט להלן:
אשר על כן, ביהמ"ש קובע כי לנוכח הכלל של פרשנות הסכם כנגד המנסח יש לקבל טענת הנתבעים שהפיצוי בגין קיצור תקופת ההסכם כולל גם את התשלום עבור אי מתן הודעה מוקדמת במלוא התקופה הנדרשת, לענייננו, חודש במקום חודשיים.
עוד טענו שהמשאית השלישית הייתה מוכנה להחזרה לתובעת בתאריך 1.2.23, בחודש ה- 49 ממועד מסירת המשאית לנתבעת (27.1.19) וכי בפועל ולבקשת התובעת, לפיה יש לתאם מועד שבו יוכל להיות נוכח גם השמאי מטעמה, נקבע המועד לתאריך 12.2.23, אך השמאי לא התייצב במועד זה. לכן, טענו, החזרת המשאית בוצעה מול נציג התובעת (שאינו שמאי), אשר בדק וצילם את המשאית ומסר בידי נציג הנתבעת טופס מסירה.
...
עוד טענו שלא הייתה סיבה כלשהיא לחלט הפיקדון באופן סתמי ואקראי כנגד השתתפות עלומה בהוצאות מימון, טענה שלא הוכחה ולא הוצגו מסמכים כלשהם ולכן, טענו, התוצאה היא שזה בוצע שלא כדין.
סוף דבר ביהמ"ש דוחה התביעה ומחייב התובעת לשלם לנתבעים שכ"ט בא כוחם בסך של 10,000 ₪ צמוד בתוספת רבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו