פרשנות הוראות חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין

הואיל ולשון ההגדרה בחוק ההגנה מאפשרת את שתי הגישות הפרשניות, ושתיהן בעלות היגיון, נכון להכריע במחלוקת בין הצדדים על סמך הפרשנות התכליתית של המילה "נידון" בהקשר של חוק ההגנה בכלל ושל ההגדרות הקיימות בו לעבריין מין בפרט.

כפי שצוין בדברי ההסבר לתיקון שבו נקבעה ההגדרה הנוכחית ל"עבריין מין" בחוק ההגנה, מטרת ההגדרה היא "ליצור קוהרנטיות לתפיסה המקורית של החוק ולפיה לא נכון להחיל את הוראות החוק על קטינים הנדונים בבית משפט לנוער" (דברי הסבר להצעת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין (תיקון), תש"ע-2010, ה"ח הממשלה 475, 166).

...

אמנם, מסקנתי היא כי על-פי פרשנות הדין המצוי, בית המשפט אינו מוסמך ליתן בעניינו של העורר צו פיקוח לפי חוק ההגנה, ולקבוע תנאים ומגבלות שיחולו עליו בהתאם.

בין היתר, המגבלות שהוטלו במסגרת צו הפיקוח בהחלטת בית המשפט המחוזי, ונקבעו בהסכמת הצדדים, הן איסור יצירת קשר ושהייה עם קטינות; איסור על צפייה והחזקה של חומרים פורנוגרפיים; איסור על יצירת קשר עם עברייני מין מורשעים (למעט במסגרת טיפולית); ואיסור לעבוד או להתנדב במסגרת המאפשרת שהייה ביחידות עם קטינות, גישה לאתרים פורנוגרפיים וזמינות לאלכוהול.

סוף דבר: הערר מתקבל.

כללי נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו מספר עבירות של הפרת צו פקוח, לפי סעיף 22(א) לחוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו – 2006 (להלן : "חוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עברייני מין" או "החוק").

לפיכך, ובהתאם להוראות סעיף 34כא לחוק העונשין התשל"ז- 1977, יש לבחור בפרשנות המקילה עם הנאשם.

...

לפיכך, השאלה היחידה הטעונה הכרעה במקרה דנן היא, משעה שלא הוטל איסור מפורש על הנאשם במסגרת תנאי צו הפיקוח לקבץ נדבות, האם קיבוץ נדבות מהווה "עבודה" המחייבת את הנאשם, על פי תנאי צו הפיקוח, לקבל את אישורו של קצין הפיקוח לעיסוק בה. התשובה על כך שלילית, מן הטעמים שיפורטו להלן; צו פיקוח על עברייני מין הוא צו שיפוטי שעליו להיות בעל תוכן ברור וחד – משמעי.

מקובלת עלי טענת המאשימה, לפיה איסור קיבוץ נדבות עשוי לקיים את תכלית הפיקוח שהיא מניעת קיום קשר עם קטינות.

לפיכך, אני מרשיעה את הנאשם בשלוש עבירות של הפרת צו פיקוח לפי סעיף 22(א) לחוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין.

כתב האישום כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הפרת צו פקוח, לפי סעיף 22(א) בחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, תשס"ו-2006 (להלן: החוק).

כן נפסק, כי גם אם בית המשפט יקבל את טענות הנאשם בדבר הפגם שנפל, אין משמעות הדבר כי בהכרח יבוטל כתב האישום ובית המשפט רשאי בהתאם לסעיף 150 בחסד"פ להורות על תיקון כתב האישום מקום בו הפגם אינו יורד לשורשו של עניין ואין בו כדי לקפח את זכויות הנאשם (יעקב קדמי, על סדר הדין בפלילים 2190 (מהדורה מעודכנת, 2009); ע"פ 6717/09 אוזיפה נ' מדינת ישראל, פסקה 99 (6.12.2010)).

פרשנותו התכליתית של החוק, המבוססת על ההיגיון והשכל הישר, מתיישבת אף היא עם עמדת המאשימה, שכן מטרת צו הפיקוח היא להגן על הציבור מפני עברייני מין ולמנוע פגיעה עתידית בקרבנות פוטנציאליים ואיסורי הצוו נועדו להגשים מטרה זו בכך שיימנעו מצבים בהם יתאפשר לנאשם לבצע עבירת מין נוספת.

...

המבחן הבסיסי אם להיעתר לבקשה לביטול כתב האישום בשל קיומו של פגם, הוא האם נגרם לנאשם בעטיו של אותו פגם עיוות דין או שקופחה הגנתו בשל קיומו.

(ההדגשות שלי- ק.ו) לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בצווים השונים ובפרוטוקולי הדיון, הגעתי למסקנה שאף דינה של טענה זו להידחות.

נוכח האמור- הבקשה לביטול כתב האישום נדחית.

טיעוני המאשימה בטיעוניה בכתב מיום 26/2/23 חזרה המאשימה והצטרפה לבקשת השרות, מנימוקיו; לטענתה, לבית המשפט נתונה סמכות להורות על הארכת צו המבחן גם לאחר פקיעתו, וזאת מכוח הוראות החוק והפרשנות שנתנו בתי המשפט בערכאות שונות להוראות אלה.

עוד ביקש ב"כ המאשימה לגזור גזירה שווה לענייננו מהחלטת בית המשפט בת"פ (מחוזי חיפה) 15317-06-13 מדינת ישראל נ' פלוני (25/6/13), מפי כב' הש' שטמר (להלן: עניין פלוני), שם הורשע נאשם בעבירות מין שונות, ולאחר ריצוי עונש מאסר הוטל עליו צו פקוח למשך שלוש שנים לפני חוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין.

יתר על כן, אף במקרים בהם הוגשה בקשה כאמור לאחר שצו פקע (צו מבחן, צו של"צ או צו פקוח על עבריין מין), בתי המשפט קבעו כי יש לבחון את הבקשה לגופם של דברים, בשים לב לכלל הנסיבות, ובשים לב לתכליתו של הצוו ושל הוראות החוק שמכוחו ניתן הצוו.

...

כך גם באתי לכלל מסקנה כי לבית המשפט נתונה הסמכות להאריך את תוקפו של צו המבחן בעניינו של הנאשם, למשך 8 חודשים נוספים.

מקובלת עלי גישתו של כב' הש' המר בעניין שביטה בדבר סמכותו הטבועה של בית המשפט, וכך גם של כב' הש' מסארווה וכתילי בעניין חי וסלאח, מנימוקיהם.

נוכח כל האמור לעיל, אני רואה להעמיד את הנאשם בפיקוח של שירות המבחן לשמונה חודשים נוספים, ממועד שיבוקש על ידי שירות המבחן בתוך 7 ימים מהיום, כדי לשלבו בקבוצה מתאימה או לכל מטרה טיפולית אחרת, לרבות טיפול פרטני.

(ד) (1) הועדה תיקבע תנאים לשחרורו של עבריין מין אשר הוטלו עליו מיגבלות בצו לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, או בצו לפי חוק מיגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה; המיגבלות כאמור יהיו תנאי השיחרור.

נמצאנו למדים איפוא, כי תכלית קיומו של מוסד הועדה לעיון בעונש – ובפרט התכלית העומדת בבסיס הסמכות שהוקנתה לה "לעיין" בעונשו של אסיר שעבר כברת דרך טיפולית בתקופת מאסרו – תומכת בפרשנות המעניקה לה את הסמכות להורות על השבתו לריצוי מאסרו, במקרה שהפר את תנאי השיחרור שנקבעו לו. פרשנות זו, המניחה את הבסיס המשפטי והמעשי לקיומן של תכניות שקום מפוקחות, עולה בקנה אחד עם האנטרס הצבורי בשיקום עבריינים מחד גיסא ועם השמירה על בטחון הציבור מאידך גיסא, וכן משרתת את טובתו של האסיר הקונקרטי.

...

סוף דבר סיכומם של דברים, מסקנתי היא כי הוועדה לעיון בעונש מוסמכת להורות על שחרורו של אסיר בתנאים, ואם הפר תנאים אלו – להורות על השבתו למאסר.

ת השופט ד' מינץ: מסכים אני שדין העתירה להידחות מפאת הנימוק המפורט בפסקה 57 לחוות דעתה של חברתי.

והמסקנה העולה מן האמור הינה, לדעתי, ברורה: התוצאה שיצאה תחת ידיה של חברתי אין בה משום הכרה בסמכות לפגוע בזכות יסוד (פגיעה בחופש של אסירים שהוחלט לשחררם) שאינה קבועה במפורש בדין, אלא משום השלמה הכרחית לקיומה של סמכות המאפשרת שחרורם (המותנה) של אסירים מלכתחילה.