פריצת דיסק צווארי וקביעת אחוזי נכות

סיטי צוארי מ 14.8.2010 לא חשף פריצת דיסק צוארי.

הוא הסביר כי באומדן אחוזי הנכות הנוגעים לעמוד השידרה המותני לפי סעיף 37(7)(א) לתוספת של תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), יש להתייחס הן לשעור המיגבלה והן לשאלה אם מדובר בהגבלה בכל טווחי התנועה – כאשר יש ששה טווחי תנועה.

...

ברור שמדובר במעין "הנדסה לאחור", הנסמכת על התיעוד הרפואי, אולם מכך כמובן אין מנוס.

אני מקבל עמדת המומחה כי התאונה אינה אחראית לנכות האורטופדית הקיימת, ולו חלקית.

סוף דבר, אני מחייב הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים במצטבר, בתוך 30 יום: סך של 16,600 ₪ 2525 ₪, בגין שכ"ט עו"ד בסכום כולל.

יש לי חרדות, יש לי פריצת דיסק בצואר ומועמדת לניתוח.

" כפי שעולה מפרוטוקול הוועדה, נערכה למערערת בדיקה קלינית ביחס לצואר אשר קבעה כי: "אין מתח שרירים. הגבלה בקצה טווח סיבוב והטיה לימין. שאר התנועות שמורות. אין פחת עיצבי אין החזרים מאטולוגים". יתרה מכך, הועדה עיינה בבדיקת MRI שבה נימצאו שינויים נווניים, ואף עיינה בתעוד הרפואי ומצאה לקבוע כי נכותה של המערערת היא בשיעור 15% לפי פריט ליקוי ס' 37(5)(א-ב) לתקנות.

סוף דבר בהסכמה הצדדים, עניינה של המערערת יוחזר לועדה לעררים (נכות כללית) באותו הרכב על מנת על מנת שתשקול בשנית את עמדתה בנוגע להתאמת פריט ליקוי לפי תקנה 92 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 בגין תסמונת הפיברומיאלגיה, ממנה סובלת המערערת, בשים לב כי הוועדה היתכנסה לאחר כניסת תקנה 92 המתייחסת באופן ספציפי לתיסמונת הפיברומיאלגיה, וזאת במקום תקנה 35 לתקנות אשר יושמה בעיניינה של המערערת.

...

תמצית טענות הצדדים לטענת המערערת יש לקבל את הערעור ולהחזיר את עניינה לוועדה לבחינה נוספת בעניין הצוואר, מחלת הפיברומיאלגיה והכתפיים: צוואר – הוועדה קבעה למערערת 15% נכות בלבד.

בנושא הצוואר, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שבתיק בית הדין הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, מהטעמים שאפרט להלן.

סוף דבר בהסכמה הצדדים, עניינה של המערערת יוחזר לוועדה לעררים (נכות כללית) באותו הרכב על מנת על מנת שתשקול בשנית את עמדתה בנוגע להתאמת פריט ליקוי לפי תקנה 92 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 בגין תיסמונת הפיברומיאלגיה, ממנה סובלת המערערת, בשים לב כי הועדה התכנסה לאחר כניסת תקנה 92 המתייחסת באופן ספציפי לתסמונת הפיברומיאלגיה, וזאת במקום תקנה 35 לתקנות אשר יושמה בעניינה של המערערת.

משניתנה הסכמה בנושא הפיברומיאלגיה על ידי המשיב, ונדחה הערעור בנושא הצוואר היה מקום להורות על פסיקת הוצאות לטובת המשיב.

· בתאונה מיום 18.4.2016 - נכות בשיעור 19% בגין פריצות דיסק בצואר, החל מיום 1.4.2012.

החלטת הועדה מיום 23.11.2021: מדברי ב"כ המערער בפני הועדה : "חזרנו אחרי פס"ד, סבורים שלא ניתנה היתייחסות מתאימה לחוו"ד ד"ר ששון שסבור וקבע שיש לצרף בשל האופי המצטבר של שלוש התאונות שארעו לתובע – חבלה בשריר בירך, חבלת ראש שמלווה בשברים בארובת העין, וחבלת פריצת דיסק צוארי משנת 2016. בחוו"ד נימק והסביר למה קיים קש"ס בין העיסוק לבין גיל הפרישה (29) וצמצום ההכנסות. תאונה שנייה לא בא זכרה בפרוטוקול הועדה, שבר בארובת העין וחבלת ראש עם 14.5% מתוכם 10% על כאבי ראש, רדימות ו 5% - בגין חוסר טעם וריח, לתאונה הזו יש השפעה ישירה לתאונה המאוחרת מ 2016 – ביחס לפגיעה הצוארית שהועדה קבעה שהיא גורם סיכון.

(1) כתוצאה מהאופי המצטבר של הנכויות צימצם נכה מעבודה בדרך קבע את הכנסתו מעבודה או ממשלח - יד ב-50% או יותר לעומת הכנסתו הממוצעת ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה עקב הפגיעה בעבודה האחרונה או ליום שבו חלה לאחרונה לפי סימן ג' החמרה בדרגת הנכות שעליה הוגשה התביעה לצרוף הנכויות; בפיסקה זו, "הכנסה" כמשמעותה בסעיף 98 (ב) לחוק; (2) צירוף דרגות הנכות מעבודה עשוי לזכות את הנכה באחת מאלה: (א) קצבה במקום מענק; (ב) דרגת נכות כאמור בתקנה 16.

...

דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הערעור להתקבל.

לאור כלל האמור לעיל, הערעור מתקבל.

בנסיבות העניין, לרבות בשים לב להחלטה מיום 15.1.23, ישלם המשיב למערער שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (אי כושר) מיום 3.5.2022 אשר קבעה כי המערער לא איבד יותר מ-50 אחוזים מכושר הישתכרותו (להלן: הועדה).

20% נכות בגין הפרעת קצב לפי סעיף 9(1)(ב)(I) לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: התקנות), 20% נכות בגין מחלת קרוהן לפי סעיף 13(2)(ב), 10% נכות בגין כאב גב תחתון לפי סעיף 37(7)(א), 15% נכות בגין חבלה בשורש כף יד ימין לפי סעיף 35(1)(ב), 10% נכות בגין האלוקס ריגידוס חד צדדית קשה ימין לפי סעיף 50(3), 10% נכות בגין האלוקס ריגידוס חד צדדית קשה שמאל לפי סעיף 50(3) ו10% נכות נפשית לפי סעיף 34(ב)(2).

" עיקר טענות הצדדים המערער טוען כי הועדה היתעלמה ממגבלותיו התפקודיות ובכלל זאת מיגבלה בעבודה עם יד ימין, צורך לעבוד בקירבת שירותים, מיגבלות הנובעות מפריצת דיסק צוארית, התקפי זעם וחרדות, עייפות הנובעת מחוסר יכולת לישון בלילה ועישון קנביס באופן תדיר כאשר לפי הרישיון שלו הוא יכול לעשן רק בביתו ולא במקום צבורי.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והמסמכים שבתיק מצאתי כי יש דין הערעור להתקבל.

עם זאת, אין בידי לקבל את טענות המערער לפיהן הוועדה התעלמה ממגבלותיו התפקודיות הנובעות מפריצת דיסק בעמ"ש צווארי או מהפרעת הקשב והריכוז ממנה הוא סובל.

סוף דבר, הערעור מתקבל כך שעניינו של המערער יוחזר לוועדת העררים לאי כושר, בהרכבה מיום 3.5.22, על מנת שתשקול מחדש את עמדתה, תוך התייחסות מנומקת לפער בין הנכות הרפואית שנקבעה למערער לבין נכותו התפקודית ולהשפעתם המצטברת של כלל ליקויו על כושרו של המערער לעבוד, בשים לב לנתוניו האישיים של המערער לרבות גילו, השכלתו ועברו התעסוקתי.

בעקבות התאונה, הוכרו פגיעותיו של המערער כלהלן – "כאב צואר, כאב כתפיים בעיקר כתף שמאל". בהתאם לפסק הדין המחזיר, עניינו של המערער הוחזר לועדה בהסכמת הצדדים "על מנת שזו תתייחס היתייחסות עניינית ומנומקת לחוות דעתו של ד"ר ג'אבר סאלח מיום 22.10.21 ולהערכת הנכות שלו, ותקבע אם יש באמור בה בכדי לשנות מקביעתה." החלטת הועדה לעררים, פורטה בפרוטוקול הדיון כלהלן - "הוועדה היתכנסה מתוקף פס"ד.

אבחנות 723.1-כאב בצואר 17/02/2020 קיים קשר סיבתי 719.41-כאב במפרק הכתף דו צדדי 17/02/2020 קיים קשר סיבתי החלטה הועדה הרפואית החליטה לדחות את העירעור על דרגת נכות.

לטענת המערער, הדבר מתיישב עם המסמכים הרפואיים שהציג בפני הועדה, המעידים על פריצת דיסק בצואר, כאבים בכתפיים והקרנה ליד שמאל.

...

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, הערעור נדחה.