נזכר כי בדיקת CT הדגימה פריצת דיסק, כי לעניין הגב התחתון יש עבר רפואי, וכי שתי התאונות הנן ההשפעה העיקרית על המצב הנוכחי של כאבי הגב התחתון.
בסופו של יום, המומחה קבע לתובעת בחוות הדעת העדכנית המשלימה נכות אורתופדית צמיתה בשיעור של 10% עקב כאבי גב תחתון והגבלה קלה בתנועות עמוד השידרה המתני, ולאור החומר הרפואי שנסקר בחוות דעתו, והבדיקה העדכנית, המומחה חילק את הנכות כדלקמן: 2% נכות בגין עבר רפואי, 3% נכות בגין התאונה הראשונה, 2% נכות בגין אפיזודות של התחדשות כאבים בשנים 2019, 2020 ולאורך ההיריון של התובעת, ו- 3% נכות בגין תאונת הדרכים השניה.
...
בנסיבות אלו אני סבור כי התובעת לא עמדה בנטל הראיה להוכיח הפסד השתכרות לעבר בגין התאונות.
לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, בשים לב לבסיס שכרה לעתיד בסך של 6,000 ₪ לשיעור נכותה התפקודית של 5.91%, ולמקדם היוון של 293.51 עד גיל 70 בהיותה עצמאית, אני סבור כי בנסיבות הענין, לאור השינוי התעסוקתי מבחירתה של התובעת ושיעור הנכות של מגבלה קלה, יש לערוך חישוב לפי חישוב אקטוארי של 40%, ובהתאם אני מעמיד את הפסד השתכרות התובעת לעתיד בסך גלובאלי של 41,631 ₪.
כאב וסבל
בהתאם לשיעורי הנכות הרפואית אני קובע פיצוי בסך של 6,333 ₪ בגין התאונה הראשונה, וסך של 6,181 ₪ בגין התאונה השנייה, דהיינו, סך כולל של 12,514 ₪.
מנגד איני מקבל את טענת הנתבעת כי התובעת ניהלה את ההליך בחוסר תום לב ומתוך שיוויון נפש באופן בו יש לחייבה ביתרת האגרה.
סוף דבר
הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך של 64,145 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור כולל של 15.21%, החזר שכר 2 עדי התובעת כפי שנפסק בפרוטוקול והחזר אגרה.
