פציעת ילד במעקה מדרגות נעות בקניון

התובעים מפנים למסמך הרפואי הראשוני מטעם ד"ר משהור ספא, אשר הוצא כעבור שעה מארוע התאונה, בו נכתב כי התובעת "ניחבלה לדברי האבא בקניון החדש בכרמיאל- ניחבלה ביד ממדריגות חשמליות". לטענת התובעים, מדובר בגירסה מפורטת, הכוללת גם את מיקום התאונה וגם את סיבת התאונה.

התובעים מפנים לפסיקה, לפיה התקנת מדרגות נעות בלב קניון יוצרת סיכון בלתי סביר, וכי מי שאחראי להתקנתן, כמו גם מי שמנהל את הקניון בו מופעלות מדרגות אלה, ומי שאחראי להפעלת השוטפת ולתחזוקה של המקום, נושאים בחובת זהירות קונקרטית כלפי מי שעלול להפגע מן הסיכון הבלתי סביר הנובע מהתקנתן של מדרגות נעות לב קניון.

בנוסף, מדוע להתקין את המברשת במרחק 10 ס"מ מתחת למגן הפלסטיק, כאשר במרווח זה ניתן להכניס או לשפשף ידיים? מה ההיגיון בהתקנת מברשת רחוקה 10 ס"מ מהפתח- עת ניתן להכניס יד בפתח שבין המגן מפלסטיק לבין נקודת כניסת המעקה? העד הסביר, כי בנסיבות העניין מאחר והיד לא הגיעה פנימה, הדרגנוע לא הפסיק פעולתו (עת המפסק נמצא לטענתו במרחק 30 ס"מ רחוק מצדו החצוני של מגן הפלסטיק) וכי ייתכן וידה של התובעת רק השתפשפה בין מגן הפלסטיק לבין המעקה.

כך כתב ד"ר קסיס, המומחה מטעם התובעת בחוות דעתו: "מדובר בילדה שנחבלה ביד ממדריגות חשמליות ביד שמאל, נותרה עם צלקת ביד, עברה ניתוח לשפור המראה אך נשארה עדין צלקת מכוערת וכואבת.

...

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את חוות הדעת הרפואיות מטעם הצדדים, אין מחלוקת כי לתובעת נותרו 10% נכות בלבד.

לאחר שבחנתי את הצלקות על פי חוות הדעת הרפואיות של שני הצדדים אני קובע, כי אין שום הפרעה תפקודית כתוצאה מהנכות הפלסטית וכי מדובר בנכות אסתטית בלבד ללא פן תפקודי או פיזי כלשהו.

סכום זה תשלם הנתבעת לתובעת באמצעות ב"כ תוך 30 יום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בסיכום המחלה מיום 21.6.07 נכתב בין היתר, כי במהלך האישפוז השיג התובע הליכה עצמאית עם מקל ותרגל עליה וירידה במדריגות עם מעקה באופן עצמאי.

בנוסף סובל התובע מנכות צמיתה בשיעור 5% בגין שבר דחוס בחוליה הגבית D12 והגבלה מזערית בטווח התנועה של עמוד השידרה, לפי סעיף 37(8)(א) לתקנות המל"ל. ד"ר לבני ציין כי ייתכן שהשבר בגב לא נגרם כתוצאה מהתאונה, שכן התובע ניחבל בגב עת נפל מגובה בשנת 2000, אושפז בבית החולים שערי צדק ואובחן כסובל מפריצת דיסקוס בגובה D12-L1.

הילדה סידרה לי אותו שיעזור לי כי אין גבר בבית שירים אותי ולא נעים לי מהילדה שלי.

יש מצבים לפעמים שאני עצבני, ואין לי שליטה על עצמי או על גופי, מה אני עושה, אף שהוא נמצא לפעמים, הוא רואה שאני מתעצבן, אני תופס את הרגליים והולך לבד אפילו עד הקניון בגילה או לסופר.

...

אולם "בהנחה שאנו מקבלים את טענתו של התובע כי הוא אכן סובל מאינאונות זיקפתית, הרי תלונה זאת מתקשרת נסיבתית עם התאונה... ומוסברת על ידי תסמונת דחק פוסט טראומתית והפרעה דכאונית שמיוחסת לתאונה". לאור זאת קבע ד"ר ליבוביץ לתובע נכות זמנית למשך שנתיים בשיעור 30% לפי סעיף 24(5) לתקנות המל"ל ("אבדן חלקי של ה- PENIS").

"מה שמבקש התובע, למעשה, הוא להרחיב את שטח דירתו ולשפר את תנאי מגוריו. תביעה זו איננה מקובלת עלי. ראשית, לא הוכחו צרכים מיוחדים המחייבים החלפת הדירה בדירה רחבה יותר. שנית, ככל שהכוונה היא להרחיב את הדירה ולשפר את תנאי מגוריו של התובע, הרי שלעניין זה כבר נקבע שאין להפוך את הפיצוי בראש נזק זה למנוף להשיג באמצעותו שיפור בתנאי המגורים של הנפגע" (ת"א (י-ם) 948/95 ברזאני נ' כהן הנ"ל).

חיזוק למסקנה זו מצוי באיבחון הרפואי של המל"ל מיום 28.6.10, שם נכתב כי מועד תחילת הנכות בשיעור 10% בגין השבר של החוליה הנ"ל, הוא יום 4.5.07.

סיכום לסיכום, נזקו של התובע עומד על הסכומים הבאים: הוצאות רפואיות לעבר – 26,850 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 25.1.07 ועד ליום התשלום.

התובעת פירטה בשנית את נסיבות התאונה : "אני הייתי למטה. דברתי עם מישהי ואמרתי לה שאני רוצה לקנות בגדים לילדים קטנים. היא אמרה שיש בדלתא. אני לא יודעת איפה זה דלתא, איך שהתחלתי לעלות נפלתי. אני לא יודעת ממה נפלתי, אולי היה משהו על הריצפה, אולי נדחפתי. אני לא יודעת. אם הייתי יודעת בדיוק הייתי אומרת. פיתאום אני רואה את הרגל שלי מלאה דם. השרשרת שלי נקרעה מהברזלים. כשעליתי על המדריגות לא הייתי עם מקל, הייתי בריאה ולא היה לי כלום. התיק שלי היה על הגב ואני עליתי עם התיק שלי, עם יד אחת על המעקה על המדריגות. אני עולה ופתאום נפלתי, וראיתי את עצמי על הריצפה שוכבת. אני הולכת רק עם נעליים כמו שאני לובשת עכשיו, נעלים סגורות וסוליה ישרה. אני לא הולכת עם עקב. " (עמ' 3 שורות 6-14).

התובעת צרפה לכתב התביעה רשומות רפואיות: הפניה למיון של ד"ר מיכי פיליפס מיום 1.7.12, בחלק של התלונות נכתב כי "לפני 3 ימים נפלה במדריגות נעות בירושלים. ניחבלה ונפגעה בשוק הימנית. חבלות נוספות בגב ובזרועות.". במימצאי הבדיקה נכתב "סימני פציעה של המדריגות הנעות לאורך השוק הימנית. נפיחות והמטומה בשוק הימנית, רגישות לאורך כל השוק. נפיחות והמטומה בקרסול ובכף רגל ימין. רגישות ע"פ המלאולוס דו"צ"; מכתב שיחרור מבית החולים שערי צדק מיום 1.7.12, בחלק של התלונה העיקרית נכתב "כ3 ימים טרם קבלתה נפלה במדריגות-נעות בתחנה המרכזית "אגד" י-ם..

(אין להוציא מכלל אפשרות שהטעם לכך הוא הרצון להמנע מעלויות מיותרות הכרוכות בין היתר בהצבה של מכונת רחצה נוספת לשני דרגנועים בשעה שממילא קיימים בקניון אמצעים לניקיון הדרגנועים האחרים שבאחריות הנתבעות).

...

ההודעה לצד ג' כיון שהתביעה נדחית מתייתר הדיון בהודעה לצד השלישי.

סוף דבר אשר על כן אני דוחה את התביעה וכן את ההודעה לצד שלישי.

אשר להוצאות עמישב, אשר נציגה טען בפני שלא היה מקום להגשת הודעה לצד שלישי ופירט שנגרמו לו הוצאות הן בשל הגשת כתב הגנה, והן בשל הצורך להימצא מספר שעות בבית המשפט, מצאתי שיש לפסוק הוצאות, שכן מלכתחילה לא היה מקום למשלוח הודעת צד ג'.

ילד נתלה על מעקה נע של דרגנוע, מהדופן החיצונית שלו (שלא מצד המדריגות), שעה שזה היתרומם למעלה, מקומה אחת לקומה שמעליה.

כתוצאה מהנפילה, ניחבל התובע ונפגע בגופו בעיקר ברגליו ובראש, ופּונה עקב זאת לבית החולים באמצעות אמבולנס.

בע"א (המחוזי – חיפה) 2030/04 פלונית נ' חברת "מרגניות פרוייקטים" בע"מ (7.12.2004), דובר על קטינה שנגרמו לה ניזקי גוף עקב נפילתה מגובה כארבעה מטרים בקניון בצפון, לאחר שנתלתה במעקה המדריגות הנעות בצידן החצוני.

...

לדידי, די בזאת כדי לבסס את המסקנה שהנתבעת חבה בנזיקין בגין נזקי התובע.

אשר לטענות ההגנה לפיה יש להשית אשם תורם על האם כמי שהייתה אמורה להשגיח על התובע, בנדון דנן ולאחר שנתתי את דעתי לטענה זו, סבורני שאיני יכול להידרש לה מהטעם שהאמא אינה צד להליך והתובענה הוגשה על-ידי התובע כשהוא בגיר.

אשר לתביעה נגד סוכנות הביטוח – דין התביעה להידחות.

התביעה נגד הנתבעת 2 נדחית.