מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פציעה בצניחה בצבא: תביעה נגד משרד הביטחון

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עניינה של העתירה היא בזכותו הנטענת של העותר לקבל באופן רטרואקטיבי מהמשיב (להלן גם: "משרד הבטחון") דמי מחייה לשלוש השנים הראשונות של לימודיו באוניברסיטה, וזאת מכוח תקנות הנכים (תגמולים ושקום) (לימודים לרכישת מיקצוע) תשמ"ח – 1987 (להלן: "תקנות השקום"), תקנות שהותקנו מכוח חוק הנכים (תגמולים ושקום) התשי"ט – 1959 (להלן: "חוק הנכים").
העותר הוא לוחם צנחנים אשר הישתתף ונפגע במבצע "עופרת יצוקה". לעותר נקבעו אחוזי נכות בשל נכותו הפיזית: בשלב הראשון הוכרה לו נכות בשיעור של 30%; אחוזי הנכות הופחתו לאחר מכן ל-6% והועלו ל-15%.
הקביעה בסעיף 18 נובעת מהעובדה שמי שהשתחרר משירות צבאי וסבור כי נגרמה לו פגימה המזכה אותו בדרגת נכות, יכול להגיש תביעה להכרה בו כנכה, ואין בדרך כלל כל מניעה שמסכלת אפשרות הגשת תביעה כזו.
...
תביעתו של העותר בגין הפגימה הנפשית הוכרה בסופו של דבר רק בחודש מאי 2013 לאחר הליך משפטי שהתנהל בפני ועדת הערעורים לפי חוק הנכים בבאר-שבע.
בסופו של דבר ולאחר שהתקיים הליך ממושך בהקשר זה, התקבלו טענות העותר, ונקבע כי הוא סובל מתסמונת פוסט-טראומטית, שנגרמה כתוצאה מהשירות.
אינני מקבלת את הטענה.
מסקנה זו עולה מהוראות תקנה 17 לתקנות השיקום.
סוף דבר, אני סבורה כי דין העתירה להתקבל.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בחקירתו נישאל מדוע ציין בתצהירו כי לאחר הארוע הראשון בו נפל מהגג- אושפז לילה שלם, כאשר בתעוד הרפואי צוין כי שוחרר באותו היום[footnoteRef:2], במקום אחר- בהצהרה מול חוקר תביעות של משרד הבטחון ציין כי אושפז כמה ימים[footnoteRef:3]-המערער השיב כי הוא חושב שזה היה לילה שלם, מפני שזכור לו שקם בבוקר והוריו באו לקחת אותו.
המערער אישר בעדותו כי לאחר החבלה הראשונה סיים בהצלחה קורסים רבים בצבא- קורס מ"כים, צניחה, צלפי סער, סמלי מחלקות חי"ר. כמו כן, אישר כי למד תואר משולב של משפטים ומנהל עסקים- לדבריו, את התואר במנהל עסקים לא סיים עד היום.
...
רקע כללי: ביום 22.4.2012 דחה המשיב את בקשתו של המערער להכרת זכות מיום 23.12.2010 וקבע כי "בהסתמך על תוצאות הבדיקות ומן הנימוקים המצוינים בחוות הדעת הרפואית מתאריך 10.2.2012" הגיע למסקנה כי "אינה קיימת עדות לקיומו של PTSD ו/או הפרעה חרדה, הקשורה לאירוע מיום 28.4.1998 ו/או לתנאי שירותך הצבאי, כמשמעותו בסעיף 1 לחוק". המערער, יליד 1979, התגייס לצה"ל בחודש יוני 1997 ועבר למסלול "אגוז". לטענתו, בעת אימון לוחמה בשטח בנוי (לש"ב), נפל מגג מבנה, נחבל בראשו ומאז סובל מכאבי ראש וקשיי ריכוז.
נוכח האמור לעיל, דין טענות המערער באשר לתחולת המסלול הירוק- להידחות.
אם כן, במקרה דנן לא שוכנענו כי הונחה התשתית הדרושה על מנת לקבוע כי ד"ר שם-דוד הונחה ע"י פרופ' שקד.
נוכח האמור לעיל, טענתו של המערער לקיומה של PTSD מתקבלת, ואילו טענתו לתסמונת לאחר זעזוע מוח- נדחית.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2006 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום חיפה ענ 143/05 פלג יצחק משהב"ט אגף השיקום ק.תגמולים פסק דין
הפגימות הללו הן כתוצאה מחבלה שארעה בפעילות צבאית בשנת 1972 במהלך צניחה בשרות מילואים.
קצין התגמולים דחה את התביעה וקבע כי החבלה בידיו של העורר שאירעה ביום 6.5.04 לא אירעה בעת השרות הצבאי ועקב שרות זה, וכן קבע כי אין המדובר בפגימה נוספת הנובעת באופן בלתי אמצעי בפגימה מוכרת כמשמעותה בתקנה 9 הנ"ל. היבט משפטי: בע"א 459/89-קצין התגמולים נ' צבי חריטן ו-3 אח'.
...
סוף דבר, על הקשר בין הפגימה המסויימת החדשה לבין הפגימה המוכרת מן הבחינה הרפואית תחליט הועדה הרפואית.
המשפטן, מאידך, משתדל להגיע למסקנה, שיש בה מידה סבירה של וודאות רפואית ממאורע מסויים או משורת מאורעות, ומכיר הוא ביותר מסיבה אחת לתוצאה פגיעתית מסויימת (דב"ע נה/200-0 עמיחי קרביצקי נ. המוסד (לא פורסם).
מכאן שיש לדחות את הערעור וכך אנו מחליטים.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2007 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום חיפה ענ 460/05 חדד אליהו משהב"ט אגף השיקום ק.תגמולים פסק דין
ג.עוד מיפרט הדו"ח כי רובם של הנפגעים המוכרים באגף השקום לא נפגעו מפעילות שהיא פעילות צבאית או בטחונית במהותה, וכי "העובדה שאגף השקום מטפל בעיקר בנפגעי תאונות עבודה ומחלות, מונעות ממנו להפנות את עיקר משאביו לטובת שיקומם של הנכים שנפגעו בפעילות צבאית, ובכך למלא את ייעודו המקורי". ועדת ברודט קוראת לשינוי חקירה בעניין.
מדובר בבסיס אימונים בו הועברו אימון יסוד ואימון מתקדם שהם חלק מטירונות הצנחנים.
במסמך זה, טופס הפניה מתאריך 2.11.01, כותב הרופא המפנה "הנ"ל נגד בבא"ח 35, עוסק בהרמת משקל ועבודה פיזית. בימים האחרונים כאבי גב קורנים לעכוז ורגל LT, מפריעים בתפקודו ומחמירים". כמו כן, פרופ' ביאליק סבור כי קיים פער זמנים גדול מדי בין תחילת העבודה המאומצת לכאבים.
(4).על מנת שיוכח קשר סיבתי בין פגימה לשירות יש להוכיח "קשר סיבתי קונקרטי" (להבדיל מקשר סיבתי "טיפוסי" לתנאי שרות צבאיים).
לענין זה נפנה לאמור ברע"א 8077/96 קריספיל נ' קצין התגמולים, פ"ד נא (2) 817: "נטל ההוכחה בשאלת קיומו של הקשר הסיבתי, המהווה אחד מהנדבכים הדרושים להקמת עילת תביעה, רובץ תמיד על התובע. על התובע להוכיח קיומן של נסיבות מסויימות ורק אז יעבור הנטל המשני אל שכמו של קצין התגמולים. נסיבות אלה נעוצות באופיו המיוחד של השירות הצבאי, אותו ניתן לקשור, מבחינת הזמנים לפרוץ המחלה". (5).גם כאשר עסקינן בשירות קצר, עדיין על העורר להוכיח שהפגימה נבעה "עקב ארוע" ו/או עקב השרות, על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בשירות ארוך כמו במקרה שבפנינו".
...
כאמור, לא קיים בכלל תיעוד מרוב שנות שירותו של המערער, ולכן קשה לקבל מסקנה גורפת כזו.
כן ראה פסק דינו של כב' השופט וגנר ע"נ 270/98 חיפה ויצמן נ' ק. התגמולים לאמור: "נפסק כי על הטוען לפגיעות זעירות (מיקרוטראומה להוכיח שלושה יסודות. האחד, כי מדובר במספר רב של פגיעות זעירות שכל אחת מהן היא תאונה במובנה הרגיל של המילה. השני, כי טיבה של הפגיעה מעיד על שרשרת של פגיעות זעירות יסוד זה יוכח בדרך כלל באמצעות חוו"ד רפואית. היסוד השלישי, הוא כי יש להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעות הזעירות לבין העבודה (ראה: בג"צ 4790/97 המל"ל נ' בית הדין הארצי, דינים עליון נה 961, פיסקה 14 מפי כב' הש' שטרסברג-כהן עב"ל 338/96 נ' יוסף עובדיה, צורף לסיכומי המשיב 6 מפי כב' הנשיא אדלר)". מסקנה: 7.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2008 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הוכחת הקשר הסיבתי בין המחלה לתנאי השרות הצבאי: כאמור, כדי להכיר בתביעתו של חייל חוק הנכים דורש הוכחה כי נכותו נגרמה "עקב" השרות הצבאי.
" (ראה רע"א 1521/95 שטיין נ' קצין התגמולים, משרד הביטחון – אגף השקום.
בחלוף 12 שנה, הכהה במקצת את זכרונו והמסמכים עצמם מאששים ומראים לנו שמתקופת השרות בצנחנים אין ולו תלונה רפואית אחת אלא רק לקראת סוף תקופת השרות בצנחנים, קרי, באמצע יוני 95.
ה.באשר לחוות דעתו של ד"ר קליגמן, אין לקבלה במיוחד כאשר לא פירט בפרק זמן כה קצר, אזי, ניתן לקשור את מצבו לשירות הצבאי ולפגימה אשר קרתה לו. כנגד אותם פסקי דין אשר הוגשו נגד עו"ד פסקל, הוגשו פסקי דין מטעם המשיב, וועדת ערעורים 338/05 וע"נ 449/98 פסקי דין הללו דנים באופן ספציפי לפגימה שאנו דנים בה היום, ומלמדים שיש נתק של מס' רב של שנים, ובמקרה דנן, 7 שנים, מלמדים למעשה שניתק הקשר הסיבתי הרפואי.
...
על זאת נאמר, כי אם אלה היו פני הדברים ובגיוס ליחידה אשר רמת המאמץ בה היא כה גבוהה מן הראוי היה ששלטונות הצבא יתייחסו לסוגיה זו, ולא יעצמו את עיניהם שעה שהדברים היתרחשו ואין לי אלא לומר כי היתרחשות זו הינה ברורה ואיננו מקבלים את העמדה כי פרק זמן כה קצר כפי שטענת המשיב, אינו יכול להביא לפגימה או להתפתחותה במשך שנים.
המשיב ניסה להוכיח כי פרק הזמן שעבר יש בו כדי לנתק קשר סיבתי זה, אולם סבורנו כי הדברים אשר נאמרו אינם משוללי יסוד אך הסבר קיבלנו מהמערער עצמו אשר טען כי אכן לא נהג בשיטה מקובלת והתייצב בקופות חולים כל שני וחמישי, אלא הסתפק בטיפולי פיזיוטראפיה בהנחה שהטיפולים יסייעו בידיו.
גם הדברים אשר נכתבו על ידי ד"ר בצלאל פסקין, ומצויים בתיקו הרפואי של המערער, מעידים כי לא מדובר בשקרן פתולוגי, אלא באדם אשר נראה לנו דובר אמת, וכי, גם אם סבל לא הביא תמיד את סבלו לידי תלונות חוזרות ונישנות.
המסקנה שיש לקבל העירעור ולקבוע שקיים קשר של גרימה ולא החמרה בלבד, וכי יש להכיר בעורר נכה ברגליו שנגרמו בזמן ועקב השירות הצבאי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו