פציעה בטיול בחו"ל שארגן מקום העבודה

גם אם נניח, כטענת הנתבע, שהתובע לא נפגע במסגרת לווי השחקנים במהלך המשחק אלא במקום אחר באותו יום, עדיין מיתקיים קשר סיבתי מאחר שהתובע ליווה את הקבוצה בכל שעות היממה במהלך כל ימי הטיול.

בשלב הראשון, יש לבחון בין היתר את מידת העניין שיש למעביד בארוע; מי יזם את הפעילות ולאיזו מטרה; מי ארגן את הפעילות; מי מימן אותה; האם הייתה חובת הישתתפות ישירה או עקיפה; האם הפעילות נערכה בשעות העבודה; האם זמן הפעילות הוכר כזמן עבודה; מי היו המשתתפים בפעילות; מה מידת הרלוואנטיות של הארוע לפעילותו של המעסיק או לעבודתם של העובדים; מה מידת הזיקה של הפעילות לקידום האינטרסים של העובדים והמעסיק; האם הייתה מעורבות של ועד העובדים כחלק מההסכמות הקיבוציות במקום העבודה; והאם גילה המעסיק עניין בפעילות.

שאלה: האם דיווחת למישהו מהאחראים עלייך בנסיעה הזו בחו"ל על הפציעה ולמי? תשובה: דיווחתי ישר איך שזיהיתי את הופעת הזיהום והנפיחות ברגל לחובש המשלחת והוא חבש לי את הרגל ואמר לי תמתין לטפול רפואי נכון בארץ" (מיסמך נ/3 עמוד 2 שורות 39- 46).

...

אמינה ומקובלת עלינו גרסתו של התובע, כי הפגיעה ברגלו קרתה כאשר יצא את מגרש הכדורגל.

עם זאת, שוכנענו כי מדובר בסתירות קלות ונפרט.

ממכלול הראיות ולאור עדותו המהימנה של התובע, שוכנענו כי אין בכך שהאמנזה הרפואית "שותקת" בנוגע לאופן קרות האירוע כדי לשלול את גרסת התובע.

לטענת הנתבע, כפי שפורטה במכתבו, מדובר בארוע שהתרחש במהלך מסיבת נופש בחו"ל שאורגנה על ידי מקום העבודה, אשר לא הייתה חובה להישתתף בה ואשר נטלו בה חלק מבני מישפחת העובדים, כאשר לא שולם שכר עבודה, אלא פדיון ימי חופש.

בשלב הראשון, בחינת השאלה האם מתקיימת זיקה בין הארוע החברתי, היינו נסיעת העובדים לטיול ברודוס, והאם ניתן לראות בארוע זה כפעילות נלווית לעבודה, וזאת בהיתחשב במערכת יחסי העבודה במקום העבודה ומידת העניין שיש למעסיק בארוע.

בעיניין אבוקרט, נדחתה טענת התובעת לפיה היא ביקשה ליתן משקל מכריע ובלעדי למיקום היתרחשות התאונה, ונאמרו הדברים הבאים, היפים הם גם לעניינינו:"אשר לטענת המערערת, סבורים אנו כי טענתה גורפת ומוחלטת ואינה עולה בקנה אחד עם הגישה התכליתית שבה נקטו בתי הדין לעבודה בפתוח ההכרה בחבלות הנגרמות במסגרת השתלמויות מקצועיות. נקדים ונציין כי טענה ברוח זו נדחתה בדיון (ארצי) מו/0-85 המל"ל - אבנר זילברמן [פורסם בנבו] (20.1.87), שכן משמעות קבלתה היא יצירת הבדל משמעותי בין עובדים ה"זוכים לביטוח נפגעי עבודה צמוד ומושלם יותר מהביטוח לו זוכה עובד העושה בשליחות מעבידו בעיר אחרת או בחו"ל" (מתוך ענין זילברמן וראו גם ענין אילוז).

...

חיזוק לעניין הטענה כי התובע היה ככל הנראה תחת השפעת אלכוהול, מצאנו בגרסתו של מר נוימן (עליה נרחיב בהמשך).

עדי הנתבע יש לומר, כי עדי הנתבע - מר נוימן ומר מגריסו, הותירו עלינו רושם מהימן ביותר ולכן מצאנו לנכון לקבל את דבריהם בשלמותם וכמקשה אחת.

לסיכום לנוכח כל האמור לעיל, וחרף האמור בסיכומי התובע, משלא התקיימה זיקה בין אירוע הנפילה בו נפגע התובע לבין אירוע הטיול בכללותו, הרינו קובעים כי בדין דחה הנתבע את תביעתו להכיר באירוע כפגיעה בעבודה ובהתאם לכך הרינו מורים על דחיית תביעתו לפנינו.

בבדיקה הגופנית נמצא: "ללא סימני חבלת ראש/פנים; ללא רגישות במישוש עמ"ש צוארי; ללא ע"פ בטן/חזה. רגישות ע"פ ירך שמאל". הוא הופנה לבדיקת CT עמוד שדרה צוארי שסיכום ממצאיה: "ללא עדות לשבר או דיסלוקציה". אורתופד בדק אותו ומצא רגישות קלה בצואר; ללא קפוח כוח גס או תחושה; ללא חסר נורולוגי; רגישות והמטומה על פני ירך שמאל; ללא הגבלה בתנועות גפיים תחתונות.

בילה עם חברים ביציאה למסעדות, טיולים וכיוצא באלה.

איריטביליות המתבטאת בעצבנות וכעס, סבלנות ירודה, סף גירוי נמוך לרעש, סף תיסכול נמוך, קושי בשליטה עצמית, אימפולסיביות והתנהגות מתפרצת כלפי חברים, עמיתים בעבודה, אישתו, ביתו ואימו (עד פטירתה) ורגשות אשם נלווים, ירידה בריכוז והפרעות שינה (יקיצות משך שנת הלילה ויקיצת בוקר מוקדמת 4:00 במקום 6:30).

באשר לריכוז לא נמצא ליקוי בבדיקה פורמאלית: ככל הנראה גברה היכולת להנות והנבדק אף נסע מספר פעמים לחו"ל, הדחף המיני אף הוא השתפר לאחר הניתוח שעבר.

חשיבה – רמת ארגון טובה.

...

טענות התובע בעניינה של חוות דעתו של ד"ר אבנטוב נדחות בלא צורך בדיון.

גם הנכות הנפשית היא בסופו של דבר בדרגה קלה (9%), לאחר שהמומחה אישר שהתמונה שהתובע תיאר לו לא הייתה מלאה (אף שהוא סבר שהתובע מהימן באשר לתלונותיו במישור הפסיכופתולוגי).

לסיכום הנכות התפקודית: התשתית העובדתית שהונחה מובילה למסקנה שנכותו התפקודית של התובע כתוצאה מהתאונה נמוכה מנכותו הרפואית המשוקללת.

סוף דבר התובע זכאי לפיצוי כדלקמן: הפסדי השתכרות 30,000 ש"ח גריעה מכושר ההשתכרות 300,000 ש"ח עזרת הזולת 6,000 ש"ח הוצאות רפואיות 5,000 ש"ח נזק לא ממוני 28,189 ש"ח סך הכול 369,189 ש"ח ניכויים (8,600-) ש"ח סך הכול 361,000 ש"ח (מעוגל) לסכום זה יש להוסיף שכר טרחה בשיעור 15.21%.

עוד טען, כי התובעת מתגוררת בדירה בקומה שנייה או שלישית ללא מעלית; לאחר התאונה התובעת החלה לעבוד בחברת פולס בוטיק בע"מ והיתה הולכת ברגל למקום עבודתה; התובעת פוטרה משני מקומות עבודה; היא נותנת שיעורים פרטיים במתמטיקה בבי"ס לילדים עם צרכים מיוחדים; כך גם לאחר התאונה שימשה כיו"ר פורום החוקרים של המרכז לצוות חברתי ע"ש חזן בירושלים; הישתתפה בהפגנות תמיכה בעובדים זרים; טסה לחו"ל; רישיון נהיגתה לא הוגבל; עובר לתאונה טופלה אצל ד"ר שוורצמן עקב הפרעות קשב ורכוז ונזקקה לטפול בריטלין ותרופות נוגדות דיכאון, לפיכך, סבר שיש להעמיד את נכותה התפקודית על 18%- כמחצית משעור נכותה הרפואית המשוקללת לטעמו (35.76%).

גם ד"ר טל נישאל בחקירתו אודות נכותה התפקודית של התובעת והשיב כדלקמן: "ש:איך בדקת את העובדה שלאחר התאונה היא נסעה לחו"ל, שהיא משתתפת בהרצאות, ב-2008 וב-2009, מתנדבת, תומכת בארגוני זכויות אדם, והשתתפה בהפגנות, רשיון נהיגתה לא מוגבל מבחינה רפואית, כיצד אתה יכול לומר שבעברה הנפשי אין משמעות, ובלי נכות, לעומת זאת אתה קובע שמצבה נובע בגין התאונה, ואף לא בחלקו.

לאחר התאונה, הודעתי לחברה שנפצעתי ואינני יכולה להתייצב במועד שסוכם והם הודיעו לי כי הם מוכנים להמתין ולחכות לי, אך לא עד אין קץ. חשוב היה לי מאוד לנסות ולחזור למעגל העבודה ולכן עשיתי מאמצים עליונים וביום 27.10.2008 התחלתי לעבוד בחברה.

לתובעת אין כל מיגבלה בגפיים העליונות או התחתונות, התובעת מתגוררת בבניין ללא מעלית, נוסעת בתחבורה ציבורית, הלכה ברגל לעבודה וחזרה, מטיילת בחו"ל, יש בכל אלה כדי להעיד על כך שהתובעת לא נזקקה ולא תיזקק לעזרה כלשהיא בגין פגיעתה.

...

בסופו של דבר התובעת התחילה לעבוד בחברה ביום 27.10.08.

ב"כ הנתבעת השיב בסיכומיו, כי יש לדחות את תביעת התובעת 2, התובעת 2 כשלה מלהוכיח טענותיה, לא הוגש על ידה תצהיר ולא כל מוצג, לא התייצבה לדיון ולא נחקרה בבית המשפט.

משלא הוכח כל נזק (פגיעה ו/או נכות) אין לי אלא לדחות את תביעת התובעת 2 וכך אני מורה.

3.2 אחריות בנזיקין של מארגן טיול לחו"ל- הוראות הדין מושכלות ראשונים הם, כי לצורך הוכחת התגבשותה של עוולת הרשלנות, על התובע להוכיח קיומה של חובת זהירות מושגית, חובת זהירות קונקרטית, הפרתה של זו האחרונה, גרם נזק, וקשר סיבתי בין אותה הפרה, לנזק [ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1), 113].

במקום בו מארגן הטיול מביא את המטייל לפעילות נתונה, הדעת נותנת כי ככל וזו תהא כרוכה יותר בסיכונים ממשיים ובלתי סבירים, כן תעלה בהתאמה רמת המצופה מן המארגן, לפעול בשקידה ראויה כדי למנוע את הסיכון.

עדות המדריכה לפיה היא הכירה את החברה האיטלקית ואנשיה עוד מטיולים קודמים, וכי מעולם לא ארעו פציעות מטיילים אגב עבודתה- לא נסתרו.

...

לאור כל האמור, אין בידי לקבוע כי נפל פגם כלשהו בהתקשרות הנתבעת עם ספק השירות.

טענה בדבר קיום יחסי שולחת-שלוחה באשר לטענה בדבר קיום יחסי שליחות בין הנתבעת לספק השירות- בהינתן האמור לעיל, גם דין טענה זו להידחות, בהעדר כל ביסוס.

סיכום אשר על כן ולאור כל שפורט לעיל, התביעה נדחית בזה.