בשל הפער בין ההצעות, מצא לנכון כונס הנכסים שלא לערוך היתמחרות בין המציעים.
בהתאם לעדכונו של כונס הנכסים מיום 02.10.18, היתעניינו במקרקעין למעלה מ- 20 מתעניינים, אולם כאמור, הוגשו שתי הצעות בלבד, שרק אחת מהן תואמת להערכת השווי של המקרקעין על פי חוות דעת השמאי.
...
לאחר שהבהרתי כי יש לקצוב תאריך יעד להגשת האסמכתא הנדרשת, או לקדם את הליך פירוק השיתוף בדרך של מכירה, מסר ב"כ הנתבעים כי "הנתבעים... רוצים להמתין להחלטה של יו"ר ולראות מה היא אומרת ולראות אם יכולים לקדם את העניין של החלוקה בעין על מנת שלא ייאלצו למכור את הקרקע... אני מאמין שבשבועות הקרובים נוכל לדעת להיכן הדברים מתקדמים..".
לנוכח הצהרה זו, ניתנה החלטתי בסיום הדיון, ובה קבעתי כי "מדובר בהליך שהחל את דרכו בבית המשפט לפני כשנה. נראה כי היה הרבה זמן לנתבעים לבחון את ההתכנות העקרונית של חלוקה בעין. על מנת לאפשר להם ניסיון אחרון לקדם את הפתרון המועדף על ידם, לא יינתן בעת הזאת פסק דין והוא יעוכב למשך חודש נוסף הכולל את ארכת הפסח. מובהר לנתבעים כי באם לא יוגש אישור עקרוני של הועדה המקומית שעל בסיסה ניתן יהיה לקבוע כי קיימת התכנות לאישור חלוקה בעין של המקרקעין, יינתן פסק דין המורה על פירוק השיתוף בדרך של מכירה, וימונה כונס נכסים לצורך כך. הודעה מטעם הנתבעים ניתן להגיש עד ליום 8.4.18."
הנתבעים לא הגישו כל הודעה בתוך המועד שהוקצב להם, ועל מנת שלא לגרום להם לפגיעה בלתי מידתית, ואף בהעדר בקשה לארכה, ניתנה החלטה נוספת ביום 18.04.18 בה נקבע כי בהעדר הודעה או בקשה מתאימה עד ליום 29.04.18, אניח כי לא הושגה הסכמה של ועדות התכנון לחלוקה בעין, ויינתן פסק דין תוך מינוי כונס נכסים.
"
[ההדגשה שלי - ר.ה.]
סוף דבר
לא הוכח כי ניתן לבצע חלוקה בעין של המקרקעין.
בנוסף, לא שוכנעתי כי פרסום נוסף של ההזמנה להצעת הצעות יוביל למקסום התמורה עבור המקרקעין, ובייחוד בשים לב לחובה לאזן בין הצורך למקסם את התמורה לבין הצורך שלא לפגוע באינטרס הציפייה של המציעים שהצעתם התקבלה.
כפועל יוצא, החלטתי מיום 21.05.19, בבקשה לאישור המכר, נותרת על כנה ואני שבה ומאשרת את הסכם המכר.
