מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פער בין הצעה בכינוס נכסים לבין הערכת שמאי

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

יתרה מכך, לא ייגרם למבקש כל נזק אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, וזאת מנימוקי פסק הדין גופם: קופת הכנוס לא תרויח דבר ממכירת הנכס למבקש, אף שהוא מציע סכום גבוה יותר.
זאת, שכן יש עלויות גבוהות במכירת הנכס במכר כפוי: לבנק רשומה לפחות משכנתא אחת שביכולתו לממש בהליכי הוצאה לפועל, ועלות מהלך כזה תאיין את הפער שבין הצעת המבקש לשווי המכירה המוסכמת.
העובדה שמדובר במכר עצמי ולא במכר כפוי מייתרת גם את הדיון בשאלת פירסום המכירה, שכן ככל שהנכס נמכר במחיר התואם את הערכת השמאי, אין סיבה כי הנאמן או מי מהצדדים יתערב בכך.
...
הכרעה דין הבקשה להידחות.
בנסיבות העניין, שוכנעתי כי סיכויי הליך הערעור שלפני אינם מצדיקים את עיכוב ביצוע ההחלטה.
לו הייתי סבור שמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקש, יתכן שהיה מקום לשקול את עיכוב ביצוע ההחלטה בכל זאת, אולם לא שוכנעתי שכך הוא.
הצו הארעי שניתן במסגרת החלטתי מיום 12.4.2016 מבוטל בזאת.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

לעניין זה מסתמך הנאמן על חוו"ד שמאית מטעמו, של השמאי חוסאם ח'מיסה, אשר העריך את שווי הנכס בסך 741,000 ₪, סכום גבוה בהרבה מהערכת השמאי מטעם הכונס, וכן מהמחיר שהוצע ע"י הרוכש ואושר על-ידי רשם ההוצל"פ. כן מפנה הנאמן לעובדה כי הצעת הרוכש היתה במחיר כפול מהערכת השמאי מטעם הכונס, דבר המלמד אף הוא על היות חווה"ד פגומה.
אולם בהעדר תשתית מקצועית משכנעת לקבוע כי חווה"ד השמאית למועד בו ניתנה היתה לקויה (וזאת נוכח שפורט לעיל לעניין חוו"ד השמאי מטעם הנאמן), ובהיתחשב במאפייני הנכס הספציפי עליהם עמד השמאי בחוות-דעתו, קרי – קרקע חקלאית לגביה קיים רכיב משמעותי של ספקולאטיביות מצד רוכשים, כאשר קיים טווח רחב של מחירים בעיסקאות השוואה דומות באיזור, סבורני כי אין בעצם קיום פער בין גובה ההצעה שזכתה בתמחרות לבין הערכת השמאי, כדי לבסס ולהוכיח כי חווה"ד היתה פגומה מיסודה או כי נפל בה ליקוי מהותי.
...
סיכומם של דברים – הבקשה למתן הוראות מטעם הנאמן: על יסוד כל המקובץ, בקשת הנאמן להורות על ביטול הסכם המכר לרוכש כפי שאושר ע"י רשם ההוצאה לפועל, נדחית.
על רקע כל המפורט, וכאשר מדובר בבחינה לכאורית בלבד, נראה כי עוצמת עילת התביעה של הגרושה, כאשר ברקע ניצבת כיום למולה בקשת הנאמן לביטול הענקה, נחלשת במידה לא מבוטלת לעומת מצב הדברים שקדם להליך הפש"ר. מכל מקום, מבחינת מאזן הנוחות, לא שוכנעתי כי הוא נוטה לגרושה.
אשר על כן בקשת הגרושה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

בשל הפער בין ההצעות, מצא לנכון כונס הנכסים שלא לערוך היתמחרות בין המציעים.
בהתאם לעדכונו של כונס הנכסים מיום 02.10.18, היתעניינו במקרקעין למעלה מ- 20 מתעניינים, אולם כאמור, הוגשו שתי הצעות בלבד, שרק אחת מהן תואמת להערכת השווי של המקרקעין על פי חוות דעת השמאי.
...
לאחר שהבהרתי כי יש לקצוב תאריך יעד להגשת האסמכתא הנדרשת, או לקדם את הליך פירוק השיתוף בדרך של מכירה, מסר ב"כ הנתבעים כי "הנתבעים... רוצים להמתין להחלטה של יו"ר ולראות מה היא אומרת ולראות אם יכולים לקדם את העניין של החלוקה בעין על מנת שלא ייאלצו למכור את הקרקע... אני מאמין שבשבועות הקרובים נוכל לדעת להיכן הדברים מתקדמים..". לנוכח הצהרה זו, ניתנה החלטתי בסיום הדיון, ובה קבעתי כי "מדובר בהליך שהחל את דרכו בבית המשפט לפני כשנה. נראה כי היה הרבה זמן לנתבעים לבחון את ההתכנות העקרונית של חלוקה בעין. על מנת לאפשר להם ניסיון אחרון לקדם את הפתרון המועדף על ידם, לא יינתן בעת הזאת פסק דין והוא יעוכב למשך חודש נוסף הכולל את ארכת הפסח. מובהר לנתבעים כי באם לא יוגש אישור עקרוני של הועדה המקומית שעל בסיסה ניתן יהיה לקבוע כי קיימת התכנות לאישור חלוקה בעין של המקרקעין, יינתן פסק דין המורה על פירוק השיתוף בדרך של מכירה, וימונה כונס נכסים לצורך כך. הודעה מטעם הנתבעים ניתן להגיש עד ליום 8.4.18." הנתבעים לא הגישו כל הודעה בתוך המועד שהוקצב להם, ועל מנת שלא לגרום להם לפגיעה בלתי מידתית, ואף בהעדר בקשה לארכה, ניתנה החלטה נוספת ביום 18.04.18 בה נקבע כי בהעדר הודעה או בקשה מתאימה עד ליום 29.04.18, אניח כי לא הושגה הסכמה של ועדות התכנון לחלוקה בעין, ויינתן פסק דין תוך מינוי כונס נכסים.
" [ההדגשה שלי - ר.ה.] סוף דבר לא הוכח כי ניתן לבצע חלוקה בעין של המקרקעין.
בנוסף, לא שוכנעתי כי פרסום נוסף של ההזמנה להצעת הצעות יוביל למקסום התמורה עבור המקרקעין, ובייחוד בשים לב לחובה לאזן בין הצורך למקסם את התמורה לבין הצורך שלא לפגוע באינטרס הציפייה של המציעים שהצעתם התקבלה.
כפועל יוצא, החלטתי מיום 21.05.19, בבקשה לאישור המכר, נותרת על כנה ואני שבה ומאשרת את הסכם המכר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אלא שלא די בקיומו של פער בין הערכת השמאי ובין ההצעה הזוכה כדי לדחות את בקשת הכונס לאישור המכר.
לצד טרוניות על היתנהלות הכונס, על משך הפירסום ועל אופן ניהול המשא ומתן, ציין עו"ד גלילי כי: "ידוע לכל, כי קונים פוטנציאליים מציעים מחיר נמוך לנכסים הנמכרים בפרוק שתוף או כנוס נכסים. הדבר נעשה על מנת לחסוך בגובה הערבות הבנקאית הנדרשת כשלכל הצדדים ברור כי המחיר הראוי גבוה יותר וכי הנכס יימכר במחיר גבוה יותר בעת ביצוע היתמכרות [כך במקור – ע"י] בפועל" (הודעת הנתבע 7 מיום 24.7.2019 במסגרת בקשה 61, סעיף 4 להודעה).
...
נמצאנו למדים אפוא כי כל הטענות נגד התנהלות הכונס בפרסום המקרקעין אינן מבוססות על עובדות מוצקות, בוודאי לא על ראיות, ולא ניתן להסתמך עליהן.
מכל הטעמים שלעיל, אני מאשר את עסקת המכר כאמור בסעיפים 59 ו-60 (על סעיפי המשנה) להודעת כונס הנכסים מיום 9.7.2019.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בהמשך לכך הגישו היורשים הצעה לפדיון זכויותיו של ויקטור במשק בסך של 75,000 ש"ח וזכויותיו של המנוח במשק בסך של 100,000 ש"ח. הצעה זו נדחתה על ידי בית המשפט בקבעו כי לא הוצגה על ידם כל הצדקה לפער המשמעותי בינה לבין הערכת השמאי; וכך גם הצעה נוספת שהגישו לפדיון הזכויות בעבור סך כולל של 200,000 ש"ח. היורשים שיפרו את הצעתם והגישו ביום 11.8.2021 הצעה לפיה יוסיפו לכלל הכספים הקיימים בקופות הכנוס של השניים סך כולל של 450,000 ש"ח, אולם גם הצעה זו לא זכתה להסכמת הנאמנים.
כמו כן, היורשים לא העמידו כל הצדקה לפער המשמעותי בין הצעתם לפדיון לבין הערכת השמאי.
עם מתן צו הכנוס בעיניינו של החייב נושיו אינם רשאים לפעול נגדו באופן עצמאי (אלא ברשות בית המשפט של פשיטת הרגל שתנתן במקרים מיוחדים בלבד), ותביעותיהם מתנהלות תחת אכסניה אחת (רע"א 8131/17 מזרחי נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ, פסקה 16 (14.11.2017); ע"א 307/12 בלום נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 14 (14.8.2012) (להלן: עניין בלום); דוד האן "העברת ערך לנושה והמחאת זכות על-ידי נושה: על העדפת נושים בחדלות-פרעון" מחקרי משפט טז 197, 198-197 (2001)).
...
בית המשפט הדגיש כי העיכובים החוזרים והנשנים להם גרמו היורשים בסופו של דבר יפגעו בהם.
דיון והכרעה לאחר עיון בכתב הערעור ובנספחיו, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018.
הערעור נדחה אפוא בלא צורך בתשובה, ועמו גם בקשת המערערים ל"ביטול" ההחלטה על פינוי המשק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו