פעולות חריגות של מיופה כוח בחשבון בנקאי

יעקב וחנוך חתמו על ייפויי כוח לטובת לין שניהלה חשבון עסקי בבנק כבר שנים רבות והם הסמיכו אותה לפעול בחשבונות ולנהל את תיקי ניירות הערך עבורם.

קיימות שורה ארוכה של תמיהות וסתירות בראיות הבנק: הבנק נימנע מהעדת גורם מטעמו שהיה מעורב באישור הקצאות האשראי לתובעים, הבנק לא המציא מסמכים רבים שיכלו לשפוך אור על העובדות למרות שחלה עליו חובה לשמור מסמכים אלו, הבנק מצא מסמכים מוקדמים ולא מצא מסמכים מאוחרים, כל הפעולות בבנק בוצעו ע"י פקידה אחת למרות שהיו יועצי השקעות נוספים בסניף, אין תעוד לפעולות טלפוניות רבות, בוצעו פעולות רבות בשעות שבהן הסניף סגור, בוצעו פעולות בחשבונות תוך חריגה משמעותית ממסגרת האשראי והבנק לא מנע שחיקה של תיקי ההשקעות, למרות שהם היוו בטוחה ולא פנה כלל לתובעים, גם לאחר שלבטוחה לא היה כבר ערך.

...

טענתה בחקירתה, כי טופסי הפקודות לא נחתמו על ידה וזויפו וכי: "אני לא יכולה לדעת אם זו החתימה שלי" (עמ' 24 שורות 30-31) או: "זה לא נראה לי חתימה שלי זה צד ימין" (עמ' 27 שורה 6), כלל לא נטענה בתצהיר העדות הראשית מטעמה ואף לא הוכחה.

טענת התובעים (סעיף 4 לסיכומי התשובה) שהיה על הנתבע לזמן עדים נוספים כגון הממונה על שירי או מנהל הסניף, מאחר שהיה ברור ששירי "תסנגר על עצמה ותטען את ההיפך ממה שטענו התובעים", דינה להידחות.

סיכומו של דבר: התביעה נדחית והתובעים ישלמו לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 100,000 ₪.

טענה נוספת של המבקשת היא כי מאחר שעובר לצירופה כשותפה בחשבון החזיקה ברשותה שני ייפוי כוח מטעם בנה שמכוחם פעלה בחשבון הבנק ,ניתן ללמוד מכך שצירופה כשותפה לחשבון לא נעשה מטעמי נוחות שכן היא כבר פעלה כאמור בחשבון מכוחם של ייפויי כוח אלא שצירופה לחשבון נעשה מתוך כוונה להעניק למבקשת מחצית מהכספים בחשבון כמתנה.

אין בידי לקבל טענה זו. הבנק אינו רשאי להיתנער מחובותיו בהתאם להסכמים שנחתמו בינו ובין הלקוחות בטענה כי הדבר מצריך הפעלת שיקול דעת ובחינת הפעולות המבוצעות בחשבון שכן לא ניתן לקבל מצב שבו פעילות שאינה חריגה בחשבון בנק לא תתאפשר לבעלים של החשבון המחזיק ביתרת זכות בחשבון ובכך למעשה תפגע זכותו הקניינית של בעלי החשבון בכספים המופקדים בבנק.

...

אשר על כן אני קובעת כי אין מקום למתן סעד הצהרתי לפיו יש להורות לבנק לאפשר למבקשת לבצע כל פעולה בחשבון הבנק ובתוך כך משיכת כל הכספים וסגירת חשבון הבנק או סעד הצהרתי לפיו הבנק אינו רשאי להתנות או להגביל את התובעת מלבצע פעולה בחשבון בחתימתו של בנה של המבקשת או ביצירת קשר עמו.

אין בידי לקבל טענה זו. הבנק אינו רשאי להתנער מחובותיו בהתאם להסכמים שנחתמו בינו ובין הלקוחות בטענה כי הדבר מצריך הפעלת שיקול דעת ובחינת הפעולות המבוצעות בחשבון שכן לא ניתן לקבל מצב שבו פעילות שאינה חריגה בחשבון בנק לא תתאפשר לבעלים של החשבון המחזיק ביתרת זכות בחשבון ובכך למעשה תיפגע זכותו הקניינית של בעלי החשבון בכספים המופקדים בבנק.

סיכום מצאתי כי אין לקבל את המרצת הפתיחה ואת הסעדים ההצהרתיים שהתבקשו במסגרתה וזאת מהטעמים המפורטים לעיל.

מאחר שהתובע היה צריך לחזור לגרמניה לצורך לימודיו, הוא מסר ייפוי כוח לרואה חשבון מטעמו.

כשבית המשפט שאל איך למדים מהחומר שהוגש על ידי התובעים, כי נגנבו מהם כספים כנטען על ידם, השיב כי השוואה בין דפי החשבון שהעביר לו בא כוח הבנק בדיון קודם לדפי הבנק שהיו בידי התובעים, מגלה פערים.

בחקירתו הנגדית הסביר העובד, כי כל הפעולות שנעשו בחשבונות הבנק היו בידיעתו ובשיתוף פעולה עם התובע במטרה שהחשבונות לא יהיו בחריגה וכי התובע חתם על זה כפי שחתם על כל שאר המסמכים בחשבון (ראו עמוד 17 שורות 23-27 וכן עמוד 18).

...

לאור כל האמור אני דוחה את טענות התובעים בעניין זה. פגיעה במוניטין וביטול ערבותו האישית של התובע נוכח דחיית טענות התובעים בדבר המעשים החמורים שייחסו לבנק ולעובד, הרי שאין עוד מקום לטענתם בדבר פגיעה במוניטין וביטול ערבותו האישית של התובע ולפיכך טענות אלה נדחות.

סוף דבר סוף דבר, התביעה נדחית.

מאחר שהליכים אלה נוהלו עד תומם ולאור הטענות הקשות שהטיחו התובעים בעובד הבנק שהתבררו כחסרות בסיס, אני מחייב את התובעים לשלם לבנק הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך של 60,000 ₪ .

פעולה זו נעשתה בחריגה מסמכות.

הסיבה שבגינה ערכה המנוחה את מיסמך ביטול הצוואה היתה לצורך ביטול הצוואות שנערכו לטובת הנתבעת 2, מאחר והיא פחדה מהנתבעת 2 שניסתה להשתלט על נכסיה ואף היתה מיופת כוח שלה בחשבון הבנק וכן בעניינים רפואיים.

עם זאת, בנסיבות החריגות של תיק זה ובאיזון הראוי בין זכויות הצדדים, בשים לב לכך שהתובעת והנתבעת 2 נשאו בהוצאות כבדות ויקרות לצורך עריכת חוות הדעת הגנאלוגית, הרי שתרמו בכך לגילוי ואיתור היורשים על פי דין, אשר לא לקחו חלק בניהול ההליך ולמרות זאת הפיקו טובת הנאה ממנו.

...

מסקנה זו מתחדדת ביתר שאת בשים לב לכך שעתירתה של התובעת לבטל את תצהיר הביטול עומדת בסתירה לאמור בו, ועל כן היתה התובעת מחויבת לבסס נסיבות שהיו בהן כדי להצדיק הכרעה בניגוד למילותיו המפורשות של תצהיר הביטול כטענתה.

סיכומם של דברים, לנוכח כל המפורט לעיל, אני קובעת כי תצהיר ביטול הצוואה תקף לכל דבר ועניין וכי המנוחה התכוונה לבטל את כלל צוואותיה לרבות את הצוואה השלישית.

סוף דבר: אשר על כן, לנוכח כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: ההתנגדות של התובעת לתצהיר ביטול הצוואה מיום 9.9.14 נדחית וכן בקשת התובעת לצו קיום הצוואה השלישית מיום -20.8.14 נדחית.

כל פרשנות אחרת תאיין את הפעולות להן הוסמך מיופה הכוח בהתאם לייפוי הכוח שניתן לו. לא זו אף זו, גם אם הייתה לבעלה המנוח של הנתבעת הרשאה במסגרת ייפוי הכוח ליטול הלוואה, אזי מוטלת הייתה על הבנק החובה לבדוק מול הנתבעת כבעלת החשבון את דבר ההרשאה, בשים לב לכך שאין חולק כי נטילת הלוואה במקרה דנן היא פעולה שאינה שגרתית וראו דנ"א 1740/91, בנק דיסקונט בע"מ נ' שרגא, פ"ד מז(5) 31: "חובה מיוחדת מוטלת על הבנק מקום שמדובר בפעילות "בלתי שגרתית" החורגת ממערכת היחסים הקודמת שבין הבנק לבין לקוחו.

...

סברוני כי החלת המבחנים שנקבעו בפסיקה לבחינת התרשלותו של בנק על המקרה שלפנינו מובילה למסקנה כי הבנק התרשל כלפי הנתבעת עת אפשר לבעלה המנוח ליטול הלוואות בחשבונה, בחריגה מהרשאה ובלא שווידא עם הנתבעת כי ההלוואות ניטלו על דעתה ובהסכמתה.

אשר על כן, ונוכח כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

לסיכום, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.