פעולות בניגוד לתקנון עמותה, לרבות עילות לפירוק עמותה

יתרה מכך, סעיף 33(א)(2) לחוק העמותות, קובע כי חל איסור על חבר ועד לקבל שכר כלשהוא מהעמותה; שלישית, מינויו של מר שמחון כיו"ר העמותה נעשה בנגוד לדין ולהוראות התקנון; רביעית, מר אזולאי פעל בנגוד לתקנון העמותה ולחוק העמותות; חמישית, נפלו ליקויים בכל הנוגע להתנהלות מוסדות העמותה, כך במשך שנים לא היתכנסה אסיפה כללית למינוי חברי ועד וועדת ביקורת, אין כל רישום מהימן מי הם חברי העמותה, מה מספרם ומי נימנה על האספה הכללית שלה, עד לשנת 2001 מר גוטליב כיהן כיו"ר העמותה ומאז ועד שנת 2015 לא הוגש לרשם העמותות כל דיווח בדבר בחירתו ומינויו של יו"ר חדש, מר אזולאי חתם על פרוטוקולים שהוגשו לרשם העמותות כיו"ר הועד למרות שאין אסמכתא לבחירתו בפרוטוקול האספה, העמותה לא קיימה חובת כנוס אסיפה כללית בוחרת אחת ל-4 שנים ואף לא הגבילה את תקופת הכהונה של חבר ועד ל-4 שנים, בפועל שמשו מר אזולאי ומר ימיני כחברי ועד יחידים במשך לא פחות מ- 14 שנים, בנוסף, במשך שלושה חודשים במהלך שנת 2015, התכנסו כ-4 אספות כלליות מקבילות על-ידי קבוצות מתחרות בעמותה והדבר מלמד על מבוי סתום בפעילות העמותה וחוסר יכולת לקבל החלטות ולקדם את מטרותיה; שישית, העמותה לא הגישה לרשם העמותות מסמכים המעידים על פעילותה כנדרש בסעיף 38 לחוק העמותות, דוחות כספיים ודוחות מלוליים; שביעית, העמותה אינה פועלת בהתאם לתקנונה ולפיו חבר עמותה רשאי לשמש רק מי שהוא בעל משק חקלאי, ושמינית, בהתאם לדוח הכספי לשנת 2015 שהוגש לרשם העמותות, לעמותה גירעון העומד על סך של כ- 125,000 ₪ בגין חוב למס הכנסה ופיצויי פיטורין, ולא ברור אם העמותה תוכל לפרוע את חובותיה.

לאחר עיון בבקשה ולאחר ששמעתי את באת-כוח רשם העמותות, ב"כ העמותה, וב"כ מר שמחון, וכן את באת-כוח הממונה, אני סבורה כי יש להעתר לבקשה, מאחר וטענות רשם העמותות בדבר קיומן של עילות לפרוקה של העמותה כפי שפורטו בבקשת הרשם לא נסתרו על-ידה.

...

לאחר עיון בבקשה ולאחר ששמעתי את באת-כוח רשם העמותות, ב"כ העמותה, וב"כ מר שמחון, וכן את באת-כוח הממונה, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה, מאחר וטענות רשם העמותות בדבר קיומן של עילות לפירוקה של העמותה כפי שפורטו בבקשת הרשם לא נסתרו על-ידה.

אני מורה לחברי ועד העמותה, נושאי המשרה, עובדיה וכל מי שקשור עם החברה לשתף פעולה עם המנהל המיוחד ולסייע בידו למלא את תפקידו ולהימנע מלהפריע לו במהלך מילוי תפקידו כמנהל מיוחד.

עילות הפרוק שנזכרו בבקשה הן מכוח סעיף 49(1) לחוק העמותות, תש"ם-1980 (להלן: "חוק העמותות"), קרי, לטענת המבקש פעילות העמותה מיתנהלת בנגוד לחוק, מטרותיה או תקנונה וכן מכוח סעיף 49(5) – מן היושר ומן הצדק לפרק את העמותה.

ההיתנגדות הוגשה ביום 8.7.19 ונטען במסגרת תגובה זו, כי "לעת הזו" פעולות העמותה אינן מתנהלות בנגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה.

...

גם במקרה שלפנינו, כבמקרה פס"ד ישיבת נתיבות (סעיף 19 לפסק הדין), הוצע לעמותה לבחון מסלול של פירוק זמני אולם הצעה זו סורבה, ראו פרוטוקול הדיון, ולפיכך אין מנוס אלא לנקוט בסעד של פירוק.

בעניין זה מפנה אני גם לאמור בסעיף 9 לפס"ד ישיבת נתיבות, המהווה את ההלכה המחייבת לעניין פירוק לפי סעיף 49(1) לחוק העמותות: "לאחר שעיינתי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובטענות בעלי הדין, מסקנתי היא כי דין הערעור להתקבל. סבורני שהרף שהציב בית המשפט המחוזי להצדקת פירוק עמותה על פי העילה שבסעיף 49(1) לחוק העמותות מחמיר יתר על המידה, ואף אינו עולה בקנה אחד עם פסיקה קודמת של בית משפט זה". עוד אעיר לקראת סיום כי על פניו, ועל מנת להשיב את הגלגל לאחור כפי שמבקשת היום העמותה, יש להורות על החזרת הציוד מהחברה לעמותה.

מכל הטעמים הללו מורה אני על מתן צו פירוק לעמותה, וזאת לאחר שהודעה על דבר בקשת הפירוק פורסמה כדין והומצאה תעודה מאת הרשם לפי תקנה 7 לתקנות החברות (פירוק) התשמ"ז-1987.

העילות הרלבנטיות לענייננו הן כדלקמן: ס' 49(1): "פעולות העמותה מתנהלות בנגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה". ס' 49(5): "בית המשפט מצא שמן הצדק ומן היושר לפרק את העמותה". לטענת הרשם, העמותה מיתנהלת בנגוד להוראות חוק העמותות ולהנחיות הרשם לניהול עמותות, אינה מגישה את הפרטים והמסמכים המתחייבים לפי סעיפים 38 ו-39(ה) לחוק ובכלל זה, אינה פועלת להמצאת פרטים ומסמכים המעידים על תיקון הליקויים בהתאם לתכנית לתיקון ליקויים שהיא חתומה עליה.

בבקשת הפרוק של המשיבה 2 נכלל פירוט לאותה תנודתיות: "63. הדוחות הכספיים של העמותה בין השנים 2012-2017, מציגים תנודתיות גבוהה בהכנסות העמותה משכירות: כ-107 אלפי ₪ בשנת 2012, כ-29 אלפי ₪ בשנת 2013, כ- 72 אלפי ₪ בשנת 2014, כ- 8 אלפי ₪ בשנת 2015, כ-437 אלפי ₪ בשנת 2016 וכ-33 אלפי ₪ בשנת 2017. למיטב ידיעת הרשם, הנכסים המושכרים בידי העמותה לא השתנו עם השנים ולפיכך היה מצופה כי ההכנסות מדמי השכירות תשארנה באותו הסכום או שתהיה מגמת עלייה. מגמת הירידה המשמעותית הנצפית בהכנסות אלו בשנים האחרונות, בלא שניתן לדבר הסבר או הצדקה כלשהיא מצד עמותת אוצר החסד, מעלה חשש לפגיעה בנכסי העמותה לרבות בדרך של הברחת הכנסות ו/או קיומו של חוסר גביה של הכנסות, בנגוד מוחלט להוראות חוק העמותות". ההסברים שניתנו לתנודתיות זו מטעם רואה החשבון של העמותות, שצורפו להתנגדותן, אינם מניחים את הדעת ואין בהם הסבר משכנע לפערים המשמעותיים בהכנסות במהלך השנים.

...

את גישת הרשם והכנ"ר החלטתי לקבל.

בנסיבות העניין, ומבלי לפקפק במקצועיות ובניסיון של המועמדים שהוצעו, אני סבור כי יש למנות לתפקיד המפרק מועמד אחר, כפי שיפורט להלן.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשות רשם העמותות מתקבלות וניתן בזאת צו לפירוק המשיבות 1-2.

לטענת עו"ד אייזנשטיין מתן צו פירוק לא ישיג שום מטרה אלא "יסבך את העניינים". עוד נטען כי בשלב הנוכחי מתן צו פירוק לא ימלא את רצונו של רשם העמותות וגם לא יעשה צדק וכי נכון להמתין פרק זמן על מנת לאפשר לבוררים להשלים את מלאכתם, דבר שיחזיר את "פעילות העמותה למסלול". נטען כי העמותה זקוקה לפרק זמן קצר על מנת "לעלות על דרך המלך" וכי העמותה מתכננת לקדם את מטרותיה בדבר הקמת בנייני הקהילה בבית שמש ובכלל זה את המשך ניהול הפרויקט חרף המכשולים שכביכול מצביע עליהם עו"ד אולמן.

דיון והכרעה בבקשת הפרוק נטען כי מתקיימות שתי עילות פירוק במקרה זה. ראשית, עילת הפרוק הקבועה בסעיף 49(1) לחוק העמותות ("פעולות העמותה מתנהלות בנגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה").

...

שנית, עילת הפירוק הקבועה בסעיף 49(5) לחוק העמותות ("בית המשפט מצא שמן הצדק ומן היושר לפרק את העמותה").

עוד צוינו בעמדת חלק מחברי העמותה דברים שנכתבו בתשובה שהוגשה על ידי היחידה הארצית לחקירת פשיעה כלכלית בתיק 11604-05-18 בבית משפט השלום בראשון לציון (בסעיף 3): "יצוין כי עו"ד אייזנשטיין הנו מחד, ממייסדי ובעל תפקיד בעמותת 'בנייני התמר' ואחראי על שיווק הדירות שנבנו בפרויקט ומאידך משמש גם כעו"ד המייצג את הרוכשים ומחזיק בכספם בנאמנות. קיימת סתירה מהותית בין התפקידים הנ"ל כאשר לכאורה 'החתול שומר על השמנת". כמו כן הופנתה תשומת הלב להחלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 16.7.19 בתיק צ"א 50396-07-18 (בפסקה 8): "לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולאחר שעיינתי בדו"ח הסודי ובמלוא חומרי החקירה, שוכנעתי כי פעולות החקירה שבוצעו, לרבות בתקופה האחרונה, חיזקו את החשדות, באופן שקיים חשד בעוצמה גבוהה ביותר לביצוע עבירות על ידי המשיבים ואחרים, ומכאן שאין שינוי בעוצמתן של עילות התפיסה, הן מכוח פסד"פ והן מכוח חוק איסור הלבנת הון". בטרם אבחן את עילות הפירוק, ראוי להזכיר את הכללים הבסיסיים שנקבעו בפסיקה ביחס לעילות הפירוק הרלבנטיות לבקשה שלפניי.

שוכנעתי כי בנסיבות המקרה מתקיימות עילות הפירוק שצוינו לעיל.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת רשם העמותות מתקבלת וניתן בזאת צו לפירוק העמותה.

עוד הוא מעיד כי התובע פעל להוצאת אישור ניהול תקין לעמותה וכן המריץ את האנשים בעיניין ביניין בית הכנסת לזכר בנו המנוח (עמ' 25, ש' 2-6).

אבחן את הטענה להלן: חוק העמותות, תש"ם-1980 (להלן: חוק העמותות) מסדיר הקמתן של עמותות ואופן התנהלותם של תאגידים אלה, החל בזכות לייסד עמותה (סעיף 1), דרך תקנון העמותה (סעיף 11); מוסדות העמותה, דרכי בחירתם ותפקידיהם (פרק ד'); סמכויות הרשם בפקוח ולווי העמותה (פרק ה'1 ופרק ו'); וכלה בפרוק העמותה (פרק ז').

דא עקא שבעניינינו ולאחר שמיעת כלל הראיות מצאתי כי התובעים לא השכילו להביא ולו ראיה אחת כי הנתבעים 1-7 פעלו בנגוד לאינטרסים של העמותה, בנגוד להוראות תקנון העמותה או האספה הכללית של העמותה.

עוד היא קבעה כי חסימת האפשרות להגיש תביעה נגזרת, בנסיבות הייחודיות של המקרה שלפניה, תקנה למעשה חסינות מפני הליך משפטי בשם העמותה ומפני ביקורת שיפוטית, למי שמעורב בפעילות העמותה, וזאת, גם אם מעשיו מקימים לעמותה עילת תביעה כנגדו (פסקה 13 לפסק הדין והחלטה מיום 8.5.19).

...

בית הכנסת לא נבנה בסופו של דבר והצדדים לא התקשרו בכל התקשרות חוזית.

בנסיבות העניין, ונוכח ניהול הליך מורכב, ארוך ומייגע ולא מוצדק, הכולל תצהירים רבים, נתבעים רבים, 18 עדים, 5 דיונים, תיקון כתב תביעה (שהתובעים שילמו הוצאות משפט בגין הגשתו), סירוב לכל הסדר, השמצת הנתבעים, ובמיוחד השמצתו של אסרף, בטענות חריפות במיוחד, שמעולם לא הוכחו ושהתובע הודה כי נובעות מסברות שלו ולא מידיעה ברורה, וכן שרבוב נתבעים שאינם רלוונטיים, הרי שאין מנוס מלחייב את הנתבעים בהוצאות משפט ריאליות.

ואכן, כשלעצמי שקלתי הטלת הוצאות משפט ריאליות על התובעים, אולם בהתחשב בנסיבות הטרגיות והמיוחדות של המקרה דנן ולפנים משורת הדין, אני מורה לתובעים לשאת בשכר טרחת עו"ד של ב"כ הנתבעים בסך של 25,000 ₪ בלבד, וכן בהוצאות שנגרמו לנתבעים עצמם בסך של 1,000 ₪ עבור כל אחד מששת הנתבעים הפרטיים, הנתבעים 2-7, ובסה"כ סך של 6,000 ₪, וכן בהוצאות שנגרמו לנתבע 1, אסרף, בסך של 2,500 ש"ח. סכומים אלו ישולמו לנתבעים באמצעות ב"כ ע"י התובעים בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו ריבית והפרשי הצמדה.