כבר עתה יובהר כי חובת הרשוי לצורך עיסוק במסחר במטבעות דיגיטאליים הקבועה בחוק הפיקוח על שירותים פינאנסיים אינה חלה על תאגידים בנקאיים לפי סעיף 13(א)(11) לאותו חוק.
שלוח – סעיף 1(א) לחוק השליחות, התשכ"ה-1965 מגדיר מוסד משפטי זה כך: "שליחות היא יפוי כוחו של שלוח לעשות בשמו או במקומו של שולח פעולה משפטית כלפי צד שלישי". דומה שהדברים מתאימים ככפפה ליד למקרה שבפנינו.
...
המסקנה הנלמדת מכך היא שהמונח "נכסים אחרים" בסעיף 10(7) לחוק הבנקאות יכול להתפרש ככולל גם מטבעות דיגיטליים.
סוף דבר: העתירה נדחית.
פרשנות סעיף 10(7) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (להלן: החוק), על-פי לשונו ובהתאם לתכליתו, מוליכה למסקנה כי שירותי מסחר במטבעות דיגיטליים (או "מטבע וירטואלי", המונח המשמש לצורך העניין בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016), חוסים תחת כנפיו של סעיף 10(7); הבנקים בישראל אכן מוסמכים לעסוק בפעילות זו.
כפי שציינה חברתי בצדק, נושא הדיון נמנה על אותם מקרים שבהם נדרש המשפט להתמודד, באמצעות כלי-הקיבול העומדים לרשותו, עם תופעה חדשה, פרי התפתחות טכנולוגית, אשר זה מקרוב באה.