בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
בפני כב' השופטים א' דראל-סגן נשיא, ע' זינגר, פ' נויבירט
26 ינואר 2024
ע"ו 30245-09-23 פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום
בעיניין:
פלוני
ע"י עו"ד איתן להמן
המערער
קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום
ע"י עו"ד ענבל דרור
המשיב
פסק דין
ראשית קיים פער זמן משמעותי של מספר שנים בין שרותו הצבאי הסדיר של [המערער] לבין פרוץ המחלה, גם אם נכיר בהופעת מהלך מקדים זוחל של המחלה בתקופת הישיבה.
הועדה פירטה מספר נימוקים שהביאו אותה למסקנה זו.
המערער לא ציין בטופס הבקשה להכרה מיום 7.11.2016 ובשאלון שמילא ביום 12.5.2017, על אף שהתבקש, אירועים ספציפיים בשרותו שהשפיעו עליו נפשית מלבד אמירה כללית ששרת במבצע עופרת יצוקה בעת מילחמה, היה תחת אש, ללא אוכל ומים, וכי הדבר גרם לו לפוסט טראומה שהפכה לסכיזופרניה, וכך גם בשאלון.
...
בפסק הדין נושא הערעור נדחה ערעורו של המערער על קביעת המשיב, שלפיה אין קשר סיבתי בין המחלה הנפשית שממנה הוא סובל לבין שירותו הצבאי.
לא זו אף זו, ללא קשר לשאלת תחולת סעיף 34(א) לחוק הנכים והאפשרות לערער, הרי שלא מצאנו מקום להתערב בקביעה זו, זאת, תוך נתינת משקל לכך שלא בנקל תתערב ערכאת ערעור בהכרעה עובדתית-רפואית של ועדת הערעורים.
למעלה מן הצורך, נוסיף כי אנו שותפים לדעתה של הוועדה כי דין תביעת המערער להכרה בקשר בין השירות לבין מחלת הסכיזופרניה – להידחות, ונזכיר, מבלי למצות את מלוא השיקולים, את השיקולים הבאים:
פער הזמנים בין השירות הצבאי הסדיר, ואף בין שירות המילואים (בפועל) לבין האירועים הפסיכוטיים הוא פער זמנים ארוך.
באשר לטענה הנוגעת לחוות דעתו של ד"ר רוזיצקי ולחקירתו, איננו סבורים שיש לייחס משקל לכך שד"ר רוזיצקי לא השלים את ההתייחסות למאמר שאליו הפנה בעת חקירתו, וכי הדבר היה צריך להביא לירידה במשקל חוות דעתו, וכך גם באשר לכך שלא עיין בתצהיר, אלא נסמך על הדברים שנאמרו על ידי המערער בבדיקה ובמהלך הזמן ותועדו ברשומה הרפואית (ר' והשוו ע"ו (מחוזי חי') 1526-07-20 א.ע נ' קצין התגמולים, פסקה 11 (נבו 19.11.2020); רע"א 6116/97 ד"ר אברהם שוחט נ' ציון, חברה לביטוח בע"מ, פסקה 4 (נבו 28.11.1997)
סיכום
על יסוד האמור, אנו דוחים את הערעור.