פסקי דין על טראומה ראשית אגף השיקום

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים עע"מ 7763/18 עע"מ 2907/19 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. הרופא המוסמך הראשי 2. משרד הבטחון - אגף שקום נכים ערעורים על פסקי דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כבוד השופט מ' פינקלשטיין, סג"נ) ב-עת"מ 37091-09-17 מיום 3.9.2018 וב-עת"מ 67090-11-18 מיום 6.3.2019 תאריך הישיבה: כ"ו בתמוז התשע"ט (29.07.19) בשם המערערת: בעצמה ובאמצעות בעלה בשם המשיבים: עו"ד סיון דגן; עו"ד לירון הופפלד ][]פסק-דין

תמצית העובדות הצריכות לעניין המערערת, ילידת 1978, נשואה ואם לשלושה ילדים, מוכרת כנכת צה"ל משנת 1998 בגין פוסט-טראומה (PTSD), ודרגת נכותה עומדת כיום על 50% לצמיתות.

...

לאחר שבחנו את טענות הצדדים בכתב ובעל פה ושבנו ובחנו את פסקי דינו של בית משפט לעניינים מנהליים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעורים להידחות מטעמיהם ובגדרה של תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

זאת, משמצאנו כי אין מקום לשנות מקביעותיו העובדתיות ומממצאיו של בית המשפט לעניינים מנהליים; כי ממצאים אלה תומכים במסקנות המשפטיות שאליהן הגיע; וכי לא נפלו בפסקי הדין המפורטים והמנומקים טעויות שבחוק.

סוף דבר דין הערעורים להידחות.

בבית המשפט העליון רע"א 825/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת א' שטיין כבוד השופט ש' שוחט המבקש: קצין התגמולים באגף השקום, משרד הבטחון – מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטים ר' יעקובי, מ' בר-עם וח' מ' לומפ) שניתן ביום 16.12.2021 בע"ו 19668-07-21 בשם המבקש: עו"ד ישראל בלום; עו"ד שרון מן אורין בשם המשיב: עו"ד גיא בית און ][]פסק-דין

אולם, במקרה דנן אין ולו ראשית ראיה לקיומו של הארוע הטראומתי, בדמות החייאה במהלך הניתוח משנת 1995, אשר נטען כי המשיב לקה ב-PTSD בעטיה.

מנימוקים דומים, אין להגדיר אותם תסמינים פוסט-טראומטיים כ'נכות' עצמה, אלא כ'חבלה' שתוצאתה היא הנכות, וזאת בדומה לכל חבלה פיזית אחרת (ראו: ע"א 455/85 קצין התגמולים נ' כספי, פ"ד מב(1) 177, 186 (1988) (להלן: עניין כספי); ע"א (מחוזי חי') 4572/07 עאטף נ' משהב"ט – אגף השקום – ק.תגמולים, פסקה 5 (14.7.2008)).

...

השופט נ' סולברג: במחלוקת שנפלה בין חברַי, סבורני, כדעתו של חברי, השופט א' שטיין, כי דינו של הערעור – להתקבל.

למשיב היתה הזדמנות נאותה, ואף יותר מכך, להוכיח את עמידתו בתנאי סעיף 32א. משכשל בכך, אין מנוס מלקבוע כי התביעה – התיישנה.

נוכח כל האמור, דעתי היא כאמור כדעתו של חברי השופט א' שטיין, כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור, לדון בה כבערעור, וכי דין הערעור – להתקבל, כפי האמור בפסקאות 34-33 לחוות דעתו.

בית משפט השלום בראשון לציון ע"נ 14767-10-19 פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום לפני כבוד השופטת רבקה ארד – יושבת ראש הוועדה דר' פאינה בר – חברה עו"ד שמואל וולפמן - חבר מערער פלוני ע"י ב"כ עו"ד יואב אלמגור משיב קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום ע"י ב"כ עו"ד שיראל רוטשילד, פרקליטות מחוז מרכז-אזרחי פסק דין

עוד מצויין כי סבל מהתקף חרדה ולכן הופנה בדחיפות לקב"נית ומסר על חוויות טראומטיות כתוצאה מהחקירות.

בדנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן, פ"ד נו(5) 732 (2002) (להלן: הילכת אביאן), נדונה דרישת הקשר הסיבתי בין השרות הצבאי לבין התפרצותה של מחלה קונסטיטוציונאלית, מחלה המקננת באופן רדום בגופו של אדם מראשית חייו ומתפרצות בשלב מאוחר יותר של החיים, כמו המחלה בה לקה המערער.

...

בהינתן הלחצים שבהם המערער היה נתון במהלך השירות כתוצאה מחקירותיו, ולצד זאת השימוש המשמעותי בסמים שנעשה לאחר השחרור והעובדה כי המחלה פרצה כשלוש שנים לאחר השירות (כאשר בעניין זה נשוב ונדגיש שהמומחה מטעם הועדה התרשם כי פריצת המחלה היתה בסמוך לאבחונה), אנו סבורים כי התוצאה שהמומחה מטעם הועדה הגיע אליה סבירה ומבטאת תוצאה מיטבית בתנאים המורכבים שלפנינו, בהם גם מרכיב של אי-ודאות.

לכן, הערעור מתקבל באופן חלקי כך שהמערער יוכר בשיעור של 40% כפי נכותו שתיקבע על ידי הועדה הרפואית.

בהינתן התוצאה אליה הגענו, אנו מחייבים את המשיב בהוצאות המערער בגין שכר המומחה מטעמו וחלקו בשכר המומחה מטעם הועדה ובשכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪.

בית משפט השלום בחיפה ע"נ 49027-11-14 פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום תיק חצוני: 00000 בפני ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) תשי"ט-1959 [נוסח משולב] יו"ר הועדה - כב' השופט אורי גולדקורן חברת הועדה - ד"ר נעמי אפטר חבר הועדה - ד"ר מיכאל דויטש המערער ג. נ. ע"י ב"כ עו"ד נורית פורטל המשיב קצין התגמולים ע"י ב"כ עו"ד **** עאמר מפרקליטות חיפה - אזרחי פסק דין

ביום 4.10.2011 הוא הגיש למשיב בקשה להכרה בפגימתו הנפשית, לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], כנפגע פוסט-טראומה - PTSD, כתוצאה משלוש תאונות דרכים בהן היה מעורב בשירות בתאריכים 28.11.2006, 31.7.2007 ו-22.9.2008 (להלן: התאונות).

בראשית הדרך ביקש המערער להכיר בנכותו עקב היותו לוקה ב-PTSD.

...

לכן, אנו מקבלים את הערעור וקובעים שקיים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין מצבו הנפשי של המערער לבין שלוש התאונות בעת השירות הצבאי.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים בפני כב' השופטים א' דראל-סגן נשיא, ע' זינגר, פ' נויבירט 26 ינואר 2024 ע"ו 30245-09-23 פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום בעיניין: פלוני ע"י עו"ד איתן להמן המערער קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום ע"י עו"ד ענבל דרור המשיב פסק דין

ראשית קיים פער זמן משמעותי של מספר שנים בין שרותו הצבאי הסדיר של [המערער] לבין פרוץ המחלה, גם אם נכיר בהופעת מהלך מקדים זוחל של המחלה בתקופת הישיבה.

הועדה פירטה מספר נימוקים שהביאו אותה למסקנה זו. המערער לא ציין בטופס הבקשה להכרה מיום 7.11.2016 ובשאלון שמילא ביום 12.5.2017, על אף שהתבקש, אירועים ספציפיים בשרותו שהשפיעו עליו נפשית מלבד אמירה כללית ששרת במבצע עופרת יצוקה בעת מילחמה, היה תחת אש, ללא אוכל ומים, וכי הדבר גרם לו לפוסט טראומה שהפכה לסכיזופרניה, וכך גם בשאלון.

...

בפסק הדין נושא הערעור נדחה ערעורו של המערער על קביעת המשיב, שלפיה אין קשר סיבתי בין המחלה הנפשית שממנה הוא סובל לבין שירותו הצבאי.

לא זו אף זו, ללא קשר לשאלת תחולת סעיף 34(א) לחוק הנכים והאפשרות לערער, הרי שלא מצאנו מקום להתערב בקביעה זו, זאת, תוך נתינת משקל לכך שלא בנקל תתערב ערכאת ערעור בהכרעה עובדתית-רפואית של ועדת הערעורים.

למעלה מן הצורך, נוסיף כי אנו שותפים לדעתה של הוועדה כי דין תביעת המערער להכרה בקשר בין השירות לבין מחלת הסכיזופרניה – להידחות, ונזכיר, מבלי למצות את מלוא השיקולים, את השיקולים הבאים: פער הזמנים בין השירות הצבאי הסדיר, ואף בין שירות המילואים (בפועל) לבין האירועים הפסיכוטיים הוא פער זמנים ארוך.

באשר לטענה הנוגעת לחוות דעתו של ד"ר רוזיצקי ולחקירתו, איננו סבורים שיש לייחס משקל לכך שד"ר רוזיצקי לא השלים את ההתייחסות למאמר שאליו הפנה בעת חקירתו, וכי הדבר היה צריך להביא לירידה במשקל חוות דעתו, וכך גם באשר לכך שלא עיין בתצהיר, אלא נסמך על הדברים שנאמרו על ידי המערער בבדיקה ובמהלך הזמן ותועדו ברשומה הרפואית (ר' והשוו ע"ו (מחוזי חי') 1526-07-20 א.ע נ' קצין התגמולים, פסקה 11 (נבו 19.11.2020); רע"א 6116/97 ד"ר אברהם שוחט נ' ציון, חברה לביטוח בע"מ, פסקה 4 (נבו 28.11.1997) סיכום על יסוד האמור, אנו דוחים את הערעור.