פסקי דין והחלטות שיפוטיות החשיבות של נימוק במסגרת החלטה שיפוטית

על זו ביקש המערער, בהודעה שהוגש על ידו ביום 25/7/2022, להוסיף הפנייה לפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 4027/22 (ניתן ביום 24/7/20221), שבמסגרתו עמד בית המשפט העליון על החשיבות שיש לעצם ההנמקה בהחלטות השיפוטיות.

בית המשפט העליון עמד לא אחת על חשיבות ההנמקה של ההחלטות השיפוטיות ופסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 4027/22, מיום 24/7/2022 (אליו הופניתי על ידי ב"כ המערער בהודעתו מיום 25/7/2022), הנו אך אחד מני פסקי דין רבים שעמדו על חשיבות ההנמקה.

...

על יסוד האמור לעיל, החלטתי לדחות את הערעור.

סוף דבר לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא, והערעור נדחה בזאת.

המערער ישלם למשיבה הוצאות הערעור סך של 5,000 ₪.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 4835-10-21 פלונית נ' משטרת ישראל לפני כב' השופט י' נועם, שופט עמית העותרת: פלונית ע"י ב"כ עו"ד אייל שמולביץ המשיבה: משטרת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) פסק דין

בית-המשפט העליון עמד, לא אחת, על חשיבות ההנמקה ותכליותיה, ובין-השאר ציין: "חשיבות הנמקתן של פעולות הרשות נעוצה בתרומה שהנמקה ראויה משיאה לקבלת החלטה ראציונלית, שכן ההנמקה מחייבת את הרשות לערוך הליך מסודר שבמהלכו יישקלו השיקולים השונים באופן שיטתי. כמו כן, ההנמקה מאפשרת הבנה עמוקה יותר של החלטת המינהל, דבר שמסייע לציבור להסתמך באופן הולם על ההחלטה. בנוסף, הנמקה מאפשרת, הן לרשות עצמה והן לגורמים חצוניים לה, להעריך את פעולת הרשות לאחר מעשה ואף לבקר אותה במידת הצורך" (בג"צ 5646/14 ארגון סגל המחקר במערכת הבטחון ברפא"ל נ' בית הדין הארצי לעבודה (25.6.18), בפִסקה 77); וכן ראו: בג"ץ 5538/09 עו"ד אלישע פלג נ' נציבות שירות המדינה (6.7.10) בפִסקה 13 לפסק-דינה של כב' הנשיאה ד' ביניש); יצחק זמיר הסמכות המינהלית, לעיל, 1270-1269; דפנה ברק-ארז משפט מנהלי כרך א 424-423 (2010)).

חשיבות חובת ההנמקה, הִנה, איפוא, לכלל הגורמים: הן למקבל ההחלטה עצמו - על-מנת שיוודא כי אכן נתקבלה על-ידו החלטה רציונלית, מושכלת, הולמת וסבירה, בהליך סדור ושיטתי, תוך בחינת הראיות, הטענות והשיקולים הרלבאנטיים; הן לאדם שבעניינו ניתנה ההחלטה - כדי שיוכל להבין את הטעמים והשיקולים שעמדו בבסיס ההכרעה בעיניינו, ואף לשקול להשיג עליה בהליך ביקורתי - מנהלי או שפוטי; הן לציבור - שכן הבנה של ההחלטה תסייע באופן הולם, להסתמך עליה; הן לרשות המינהלית - שתוכל לבחון את ההחלטה גם לאחר מעשה; והן לגורמי הבקורת החיצונית - כדי לאפשר ביקורת אפקטיבית, שיפוטית או אחרת, על ההחלטה.

סוף דבר מחמת הפגמים המנהליים האמורים של העדר הנמקה הולמת, ולו תמציתית, וממילא - העדר כל היתייחסות לטיעוני העותרת ולראיות שהציגה, והעדר זכות טיעון בעיניין ראיות מינהליות חדשות שהוצגו לראש אמ"ש על-פי טענת המשיבה, בעקבות הבירורים שנדרשו לאחר השימוע, הרי שדין ההחלטה בדבר אי-הארכת השרות להתבטל.

ככל שהמשיבה מבקשת לשקול את אי-הארכת השרות, עליה לאפשר לעותרת להגיב, במסגרת שימוע משלים, להסברים שנתקבלו ממפקדיה בעקבות הבירורים שנעשו לאחר השימוע הראשון; ולאחר מכן ליתן החלטה מנומקת, מלאה ומפורטת, בהתאם לנדרש בפסיקה (עע"מ 2024/12 רס"מ ג'דאללה חרב נ' ראש אגף משאבי אנוש משטרת ישראל, לעיל).

...

מן הכלל אל הפרט לאחר בחינת טיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי בהחלטה בדבר אי-הארכת שירותה של העותרת במשטרה, לאחר שנים רבות של שירות, נפלו פגמים מינהליים, הנוגעים, בין-השאר, להיעדר הנמקה ראויה, להיעדר שימוע הולם, ולהיעדר התייחסות לטענות, לראיות ולהסברים שהוצגו על-ידי העותרת במהלך השימוע; וכי לפנינו מקרה חריג של פגמים משמעותיים בהליך המצדיקים את ביטול ההחלטה.

ההכרעה אודות אי-הארכת השירות, הובאה בפִסקה אחת, כללית וסתמית, ללא הנמקה, תוך אימוץ החלטת קודמתו, זאת כפי שכבר הובאו הדברים לעיל: "שבנו לשקול את נושא הארכת שירותך. לאחר שהובאו בפניי טיעוני בא כוחך, עו"ד אייל שמולביץ', במכתבו מיום 28.4.21, ובשים לב לכך כי הגנה מפני פיטורים חלה על עובדת שעוברת טיפולי פוריות במקרה בהם הטפולים הם לקראת ילד ראשון ושני בלבד, ואילו את נמצאת בטיפולים לקראת ילדך השלישי, נוכח המפורט לעיל, החלטתי לאמץ את החלטת קודמתי בתפקיד ולהורות על אי הארכת שירותך". ראשית, ההחלטה הלקונית והסתמית שניתנה בעניינה של העותרת, אינה עומדת בדרישה ההנמקה המלאה והמפורטת, שעמד עליה בית-המשפט העליון בדבר אופן ניסוח החלטות בעניין פיטורי שוטרים או אי-הארכת שירותם, בפסק-הדין בעע"מ 2024/12 בעניין רס"מ ג'דאללה חרב (לעיל).

סוף דבר מחמת הפגמים המינהליים האמורים של היעדר הנמקה הולמת, ולו תמציתית, וממילא - היעדר כל התייחסות לטיעוני העותרת ולראיות שהציגה, והיעדר זכות טיעון בעניין ראיות מינהליות חדשות שהוצגו לראש אמ"ש על-פי טענת המשיבה, בעקבות הבירורים שנדרשו לאחר השימוע, הרי שדין ההחלטה בדבר אי-הארכת השירות להתבטל.

ביום 2.5.2022 ניתנה החלטתי בהליך שבכותרת בזו הלשון: "עיינתי בכתב העירעור ובחומר שצורף לו. במישור הדיוני, בית הדין לעררים נתן פסק דין שאינו כולל הנמקה כלשהיא (ע/א'). כך, על אף שלטענת המערערים פסק הדין במתכונת בה ניתן, לא היה מוסכם מבחינתם. זאת ועוד; לטענת המערערים, טרם מתן פסק הדין הם הגישו הודעה ובקשה מטעמם לבית הדין, במסגרתה ביקשו לאפשר להם זכות תגובה בכתב וזאת לאחר שתוגש עמדת המשיב ביחס להצעת בית הדין אשר הועלתה בדיון שנערך קודם לכן במעמד הצדדים (ראו: ש' 19 בעמ' 2 ל- ע/ט'; ע/י', פס' 3). למרות זאת, לטענת המערערים, פסק הדין של בית הדין לעררים ניתן לאחר הגשת מענה בכתב מטעם המשיב להצעת בית הדין, בלא מתן זכות תגובה למערערים.

רבות נכתב על חשיבותה של חובת ההנמקה, הן לצורך הבנת הצדדים את הבסיס להחלטה שיפוטית שניתנה, הן לצורך העמדת ההחלטה לבקורת ערעורית, והן כחלק מתהליך גיבוש ההכרעה על-ידי המותב הדן בעיניין.

...

ביום 2.5.2022 ניתנה החלטתי בהליך שבכותרת בזו הלשון: "עיינתי בכתב הערעור ובחומר שצורף לו. במישור הדיוני, בית הדין לעררים נתן פסק דין שאינו כולל הנמקה כלשהי (ע/א'). כך, על אף שלטענת המערערים פסק הדין במתכונת בה ניתן, לא היה מוסכם מבחינתם. זאת ועוד; לטענת המערערים, טרם מתן פסק הדין הם הגישו הודעה ובקשה מטעמם לבית הדין, במסגרתה ביקשו לאפשר להם זכות תגובה בכתב וזאת לאחר שתוגש עמדת המשיב ביחס להצעת בית הדין אשר הועלתה בדיון שנערך קודם לכן במעמד הצדדים (ראו: ש' 19 בעמ' 2 ל- ע/ט'; ע/י', פס' 3). למרות זאת, לטענת המערערים, פסק הדין של בית הדין לעררים ניתן לאחר הגשת מענה בכתב מטעם המשיב להצעת בית הדין, בלא מתן זכות תגובה למערערים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אינני רואה לשנות מן האמור בהחלטתי מיום 2.5.2022.

כל שאני קובעת הוא שלא ניתן להעמיד את פסק דינו של בית הדין לעררים לביקורת שיפוטית אפקטיבית, בהעדר הנמקה במסגרתו, ובהעדר התייחסות כלשהי לטענות שהעלו המערערים לפני בית הדין.

אשר על כן, ונוכח הטעמים שפורטו, אני מורה על השבת הדיון לבית הדין לעררים כמפורט בפס' 12 לדבריי לעיל.

אף שאין לסעיף זה תחולה ישירה על הסכם שקבל תוקף של החלטה שיפוטית, 'קיימת במקרים כאלה חשיבות גדולה לשאלת מועד פנייתו של הצד שמבקש לבטל את ההסכם לבית המשפט, כאשר לעיתים עשויה התביעה להדחות עקב שהוי ניכר בהעלאת הטענה, אף אם הוכח קיומו של פגם בכריתה' ].

התובעת אינה טוענת שנפל רבב בפסק הדין המאשר את ההסכם, ועל טענה זו לעלות במסגרת ערעור כדין על פסק הדין.

הנתבע עתר להוצאת הנספחים, ובית המשפט נידרש לתת החלטה מנומקת ומקיפה ביום 23.5.20 .

כמו כן, בתום החלטת בית המשפט מיום 23.5.20 לעיל, קבע בית המשפט ששאלת ההוצאות בגין צירוף הנספחים לסיכומי התובעת שלא כדין, תבחן במעמד פסק הדין הסופי.

...

די בכך שלא מתקיימים בענייננו הרכיבים בדבר תנאי ההסכם ומצבה הנפשי הנטען של התובעת, על מנת לדחות עילה זו. על בסיס על המפורט באריכות לעיל, יש לקבוע שהתובעת לא הוכיחה שמתקיימות בענייננו עילות בטלות מתוקף פגמים ברצון, וכי דין התביעה להדחות.

בית המשפט מוצא לנכון להביא תמצית מהחלטתו כחלק מפסק דינו, כדלקמן: "כמו כן, אין מנוס מלצנן במעט את הלשון התקיפה והמשתלחת העולה מתגובת המבקשת. בכל

סוף דבר על בסיס הנקוב בספק הדין, נקבע כדלקמן: תביעת התובעת לביטול ההסכם – נדחית.

היועמ"ש רווחה מיתנגד לפירסום מהטעמים הבאים: החובה לשקול את עמדתו של האדם שמונה לו אפוט' ממילא קבועה בחוק, כך שאין צורך בפירסום פסק הדין על מנת להדגיש את חשיבות הייצוג של האדם אשר מונה לו אפוט' במסגרת ההליך דנן.

כידוע, פירסום של החלטות שיפוטיות ופסקי דין מגשים את עיקרון פומביות הדיון, שהוא עיקרון יסוד בעל זכות חוקתית.

יחד עם זאת, כבר נפסק כי יש להבחין בין הדיונים המתנהלים בבית המשפט לעינייני מישפחה, אשר הצנעה יפה להם, לבין פרי הדיונים ותוצאתם הסופית, היינו פסק דין, אשר ככל שאין נימוק ראוי לחסותו, יפורסם באופן ראוי כאשר פרטי הצדדים אינם חשופים.

המלצות ברוח זו ניתנו על ידי בית המשפט העליון בעיניין בג"צ 8001/19 צבי טריגר נ' מנהל בתי המשפט: "רשמנו איפוא לפנינו כי במבט צופה פני עתיד תודיע הנהלת בתי המשפט על קידום צעדים פנימיים שיציפו את הצורך והחשיבות של פירסום פסקי דין של בתי המשפט לעינייני מישפחה תוך הסרת פרטים מזהים; ואף אנו סבורים כי ישנה חשיבות לשינוי תפיסתי שיאפשר פירסום פסיקת בתי משפט אלה במתכונת שתימנע פגיעה בפרטיות ובאינטרסים אחרים של בעלי הדין". נוכח האמור ולאחר עיון בפסק הדין שניתן בעיניינו של האשל"א, אני סבורה כי פירסום פסק הדין תוך השמטת הפרטים שיש בהם כדי להביא לחשיפת זהותו של האשל"א, יבטיח איזון ראוי בין עיקרון פומביות הדיון לבין הבטחת זכותו של האשל"א לפרטיות.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים ופסק הדין עצמו, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

המלצות ברוח זו ניתנו על ידי בית המשפט העליון בעניין בג"צ 8001/19 צבי טריגר נ' מנהל בתי המשפט: "רשמנו אפוא לפנינו כי במבט צופה פני עתיד תודיע הנהלת בתי המשפט על קידום צעדים פנימיים שיציפו את הצורך והחשיבות של פרסום פסקי דין של בתי המשפט לענייני משפחה תוך הסרת פרטים מזהים; ואף אנו סבורים כי ישנה חשיבות לשינוי תפיסתי שיאפשר פרסום פסיקת בתי משפט אלה במתכונת שתמנע פגיעה בפרטיות ובאינטרסים אחרים של בעלי הדין". נוכח האמור ולאחר עיון בפסק הדין שניתן בעניינו של האשל"א, אני סבורה כי פרסום פסק הדין תוך השמטת הפרטים שיש בהם כדי להביא לחשיפת זהותו של האשל"א, יבטיח איזון ראוי בין עקרון פומביות הדיון לבין הבטחת זכותו של האשל"א לפרטיות.

סיכומו של דבר, אני מתירה את פרסום פסק הדין בהשמטת פרטים מזהים.