הנתבעת 3 טוענת עוד שהתובעת מטעה בטענתה שהפקדון בסך 51,000 ₪ מומש בגין נזקים בדירה (נזקים שלא נתבעו בכתב התביעה, ולא הוכחו) שעה שהפקדון מומש לפני פינוי הדירה בגין חוב דמי שכירות; כי התביעה לתשלום דמי שכירות פיצוי מוסכם מהוה כפל פיצוי; וכי הפצוי המוסכם לא חל בגין איחור בפנוי בתקופת השכירות החוזית, ומדובר בפצוי מופרז.
התובעת הסכימה בתחילת ההיתדיינות לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל בגין דמי השכירות ובגין פסק הדין שניתן בהעדר הגנה עד להכרעה בתביעה דנן, והנתבעות אינן מציגות בדל של תימוכין לכך ששולם על ידן תשלום כלשהוא בתיקי ההוצאה לפועל או שננקטו הליכים נגדן בתיקי ההוצאה לפועל הנ"ל לאחר חידוש ההליכים בתביעה (הליכי הבצוע בגין פסק דין בתיק הפינוי אינם ממין העניין).
הגם שהנתבעת אישרה שהיא חייבת לתובעת משנת 2020 סך קרן של 90,198 ₪ בגין דמי שכירות, ניהול וחוב חשמל אותו היא נכונה לשלם ואף ניתן נגדה בשנת 2021 פסק דין לתשלום סכום זה בו הודתה - לא שולם מאום לתובעת.
...
לבקשת הנתבעים הוסכם כי במשך תקופה מוגדרת וקצובה את דמי השכירות המוסכמים בסך של 17,000 ₪ לחודש, ישלמו הנתבעים מדי חודש מראש במקום תשלום חצי שנה מראש.
מקובלת עלי גישת בית המשפט בעניין ת.א (פ"ת) 61012-12-16 י.מ. אמסלם בע"מ נ' אברהם חיימוב (פורסם בנבו, 18.8.2020) כי סעיף 5(ג) לחוק הערבות, על פי לשונו, אינו מבטל אוטומטית את הערבות אלא מקנה לערב ברירה אם לבטל את ערבותו או לקיימה.
סוף דבר
מכל המקובץ הנתבעות 1 ו-3, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 236,954 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (23.6.2020) ועד למועד התשלום בפועל.