פסק דין חלקי: פיצוי בגין אי-מתן הודעה ותלושי שכר

ערב ישיבת ההוכחות באו התובעת והעיריה לידי הסכמה ולפיה התביעה כנגד הערייה תידחה (ראו: פסק דין חלקי מיום 6.4.2022).

הצדדים חלוקים לגבי תקופת עבודתה המדויקת של התובעת ובכלל זה מתי החלה; הקף עבודתה של התובעת; האותנטיות של תלושי השכר שהציגה הנתבעת, ובהתאם גם השאלה האם נותרה הנתבעת חייבת לתובעת זכויות סוציאליות, ובהן גמול בעד עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים; פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה; נסיבות סיום יחסי העבודה, ובכלל זה הזכות לפצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופצוי בגין אי עריכת שימוע; פיצויים סטאטוטוריים בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה ואי מסירת תלושי שכר.

...

הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 ימים את הסכומים המפורטים מטה: [א] פיצויי פיטורים בסך 4,121 ₪.

לבקשת התובעת, התביעה כנגד הנתבעת 2, גברת סימה סמירה, נדחית.

עם זאת ומאחר שהתמונה שהצטיירה מלמדת כי הנתבעת עצמה לא הקפידה על כל חובותיה מכוח חקיקת המגן ובכך תרמה גם לקושי בניהול ההליך, ולנוכח היותה של התובעת מהגרת עבודה החלטנו להימנע מכך.

(פסק דין חלקי) לפנינו תביעת התובע לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתו בנתבעת וסיומה (פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, תשלום בגין עבודה בשעות נוספות, הפרישי הפקדות לקרן פנסיה, פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה ופצוי בגין פגמים בתלושי השכר).

...

אי לכך, הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין פגמים שנפלו בתלושי השכר בסכום של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.6.2018 ועד לתשלום בפועל.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסכום של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.6.2018 ועד לתשלום בפועל.

שנית, פסק דין משלים, מנומק, שיביא לידי ביטוי את זכויותיו הנטענות הבאות של התובע, כמפורט להלן: פיצוי בגין אי-מתן הודעה לעובד ופצוי בגין תלושי שכר פגומים.

אשר להכרעה המנומקת וביחס לפצוי בגין אי-מתן הודעה לעובד ופצוי בגין פגמים בתלושי השכר – לאחר שעיינו בכל החומר הקיים בתיק בית הדין, ובכלל זה בסיכומי הצדדים, אנו דוחים את תביעתו של התובע ביחס לעילה הראשונה, ומקבלים חלקית את טענותיו ביחס לעילה השניה, וכפי שיפורט להלן.

...

אשר להכרעה לפי סעיף 79א וביחס לזכויות דמי חגים, פדיון דמי חופשה, פדיון דמי הבראה והשלמת פיצויי פיטורים – לאחר שעיינו בכל החומר הקיים בתיק בית הדין, ובכלל זה בסיכומי הצדדים, ובהתאם לסמכותנו לפסוק על דרך הפשרה, אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע בגין הזכויות הנ"ל סך כולל של 13,300 ₪.

במקרה שבנדון, ולאחר שלקחנו בחשבון, מחד, כי מדובר בפגמים שאינם משמעותיים, כאמור לעיל; ומנגד – את תקופת העסקתו הארוכה של התובע בנתבעת, ואת היותה של הנתבעת גוף שהוקם על ידי ועד העובדים בחברת החשמל על מנת לקיים פעולות רווחה והענקת שירותים לעובדי חברת החשמל, וככזה ניתן לצפות ממנו להקפיד כדבעי על זכויות העובדים שלו, אנו קובעים כי הנתבעת תפצה את התובע בגין רכיב זה בסך של 5,000 ₪.

לסיכום – הנתבעת תשלם לתובע סך של 13,300 ₪ בגין הזכויות הבאות – דמי חגים, פדיון דמי חופשה, פדיון דמי הבראה והשלמת פיצויי פיטורים.

לאור פער משמעותי מאוד בין סכום התביעה (948,223 ₪) לבין הסכום שנפסק בסופו של דבר, ולאור הסכום שבו חויב התובע במסגרת החלטת בית הדין מיום 28.2.2023 (1,000 ₪), אנו קובעים כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים סע"ש 1926-06-20 26 נובמבר 2023 לפני: כב' השופט עמי רוטמן התובע נחום גולדרינג ע"י ב"כ: עו"ד יוסי טרגש הנתבעים 1. מוסדות יד עזרה 2. מנחם מלר שניהם ע"י ב"כ: עו"ד הילה הרביץ קוסיאק 3. שמואל יעקבזון - נמחק פסק דין (חלקי)

עוד טען התובע שיש לחייב את הנתבעים בפצוי בגין אי מתן הודעה בדבר תנאי העסקה לעובד, אולם הוא לא כימת את תביעתו ברכיב זה, ואף לא שילם אגרה בגינה, ולפיכך לא מצאתי מקום להתייחס לטענותיו לעניין זה. ההליך בבית הדין במסגרת הליך ההוכחות העידו התובע עצמו, מר שאול שניצר שעבד כנהג אצל הנתבעת בשנים 2015-2018 ושמונה חקלאים מטעמו (תצהירו של חקלאי נוסף, שלא התייצב לעדות, מר דני אבוטבול, הוצא מן התיק – שו' 7-8 בעמ' 40 לפרו' הדיון מיום 4.11.21).

בהתאם לכך ולאור ההחלטה בנוגע לשכרו הקובע של התובע כאמור בסעיף 55 לעיל, לפיה לצורך חישוב זכויותיו של התובע יש להביא בחשבון את כלל הסכומים ששולמו לו ולבני משפחתו, אשר סמוך למועד סיום העסקתו עמדו על סך נטו של 6,217 ₪ לחודש (כמשכורת קובעת ללא תוספות), החלטה בדבר החישוב המדויק של השלמת פצויי הפיטורים המגיעים לתובע, לאור הפיצויים שהופקדו בקרן הפנסיה שניפתחה על שמו ובקרנות הפנסיה שניפתחו על שם אישתו וילדיו בתקופה שבה הוצאו להם תלושי שכר מאת הנתבעת, תנתן עם קבלת חוות דעת אקטואר/רו"ח או בהתאם לסכום שעליו יסכימו הצדדים, בהתאם לבקשתם, כפי שתפורט בסיום פסק הדין.

...

בהתאם לאמור, התביעה ברכיב זה נדחית.

לאור החלטתי בכל הנוגע לשכרו הקובע של התובע, כאמור בסעיף 55 לעיל, הרי שצודק התובע בתביעתו לפיה, אילו הנתבעת היתה מנפיקה לו תלוש אחד על שמו, הכולל את שכרו האמיתי, הרי שגם הקצבה המשולמת לו מקרן הפנסיה בגין אובדן כושר העבודה היתה גבוהה מזו המשולמת לו כיום.

סוף דבר תביעת התובע מתקבלת כאמור בסעיפים 57, 68, 70, 78, 84, 86 לעיל.

בכתב התביעה עתר התובע לחייב את שלוש הנתבעות בסכומים שונים בגין הפרישי שכר, ביטוח פנסיוני, דמי חגים, פדיון חופשה, דמי הבראה ופיצויים בגין אי מסירת הודעה על תנאי עבודה ואי מתן תלושי שכר ערוכים כדין.

עוד יצוין, כי ביום 14.3.22 הגישו התובע ופרוג'קט הסכם פשרה לאישורו של בית הדין, שלפיו פרוג'קט שילמה לתובע, עבור התקופה השנייה, פצויי פיטורים מוגדלים בסך 11,481 ש"ח, הוצאות משפט בסך 4,519 ש"ח ושכר טירחת עו"ד בסך 6,000 ש"ח בתוספת מע"מ. ביום 14.3.22 ניתן להסכם הפשרה תוקף של פסק דין חלקי (להלן: פסק הדין החלקי).

ביום 9.5.22 היתקיים דיון מוקדם שני, שבסיומו קבע בית הדין שהתובע לא הגיש תחשיב, לא היתייחס לתחשיב שפיר ואשטרום, ובמקום זאת "הוגשה ביום 8.5.22 הודעה על העמדת סכומים מעודכנים של התביעה, ללא פירוט, לרבות מבלי להבהיר כיצד הסכומים מתיישבים עם הוצאתה של הנתבעת 2 מהתמונה על דרך של הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין חלקי". ביום 9.6.22 הגיש התובע תחשיב התביעה להפרשי שכר, המתייחס לתקופה הראשונה.

...

נוכח המסקנה אליה הגענו, שאין לחייב את שפיר ואשטרום בתשלום הזכויות שתבע, למעט הפרשי הפקדות לפיקדון מסתננים, אין לנו צורך להידרש לטענת התובע בנוגע לתחולתו של הצו הענפי.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אנו מחייבים את אשטרום (הנתבעת 3) לשלם לתובע, בתוך 30 ימים מעת שיומצא לה פסק הדין, סכום של 5,241.6 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.5.2017.

נוכח תוצאת פסק הדין, משנדחתה התביעה כנגד שפיר (הנתבעת 1), ומשחויבה אשטרום (הנתבעת 3) בסכום השווה לכ- 3% מסכום התביעה הכולל (157,823 ש"ח), אנו מחייבים את התובע לשלם לשפיר ולאשטרום שכר טרחת עו"ד בסך 6,000 ש"ח, וזאת בתוך 30 ימים מיום שיומצא לתובע פסק הדין.