פסק דין הצהרתי בדבר העדר תוקף משכון

על העדר תוקף של מישכון שנירשם ברשם המשכונות לגבי נכס שהזכויות בו הן זכויות רשומות במקרקעין עמד בית-המשפט לאחרונה: "[...] הדרך למשכן מקרקעין, שזכות החייב בהם רשומה כבעניינינו, הנה ברשום משכנתה בלישכת רישום המקרקעין בלבד. מישכון שנירשם ברשם המשכונות על מקרקעין מוסדרים הנו חסר תוקף כלפי נושים אחרים ומכל מקום, אינו מעניק לבעליו שיעבוד על המקרקעין. לפיכך, אין במישכון שנירשם ע"י המערער ברשם המשכונות כדי להקנות לו מעמד של בעל שיעבוד או נושה מובטח" [עש"א (מח' מר') 39739-05-17 טמיר נ' עו"ד אופיר פדר (מנהל מיוחד), פסקה 42 (2018)].

גם בשל כך, המישכון חסר תוקף כלפי כולי עלמא ויש להורות על מחיקתו; גם בשל כך, אין על הקונה לפעול על-פיו ולשלם לעמר דבר-מה בעטיו, לשם מחיקתו.

קיומו של פסק-דין בין מעלם לעמר, שניתן בהסכמה וללא בירור עובדתי, מוגבל לציר היחסים ביניהן ואין כל מישכון תקף לתמיכתו.

...

הצטברות כזו של סימני שאלה מוליכה למסקנה כי בחתימתן על הסכם ההלוואה במשרדו של עו"ד אסמאעיל ערכו מעלם ועמר הצגה שנועדה לעיניו של עו"ד אסמאעיל, על-מנת שתוכלנה לטעון בבוא היום לקיומה של הלוואה ממשית ביניהן.

אני קובעת אפוא כי המשכון שנרשם על דירת המשיבה 1 הידועה כחלקה 86/12 בגוש 13145 אינו תקף כלפי כולי עלמא ויש למוחקו מספרי רשם המשכונות.

עוד אני קובעת כי בשל היעדר תוקף המשכון, אין על משיב 3 חובה להעביר תשלום כלשהו למשיבה 2 על-פי הסכם המכר שנחתם לרכישת הדירה בינו לבין משיבה 1.

בתביעה נשוא הבקשות מבקש מר דני רועי אדוג (להלן - "דני אדוג") כי יינתן בידו פסק דין הצהרתי שלפיו, לא קיים כלל חוב של חב' א.מ.מ. הובלות אשדוד בע"מ (להלן – "החברה"), לנתבעות 2 - 3, ועל כן אין לממש את שטר המישכון, אשר עליו חתמה הגב' ארלט אלקבס ז"ל (להלן – "המנוחה"), להבטחת חובותיה של החברה א.מ.מ. הובלות אשדוד בע"מ (להלן – "המישכון").

הנתבעים טוענים עוד, שהטענה כי המחאת הזכות לא תקפה שגויה, ועלתה כבר במסגרת ההליך המשפטי שהכריע בסוגיית תקפות המישכון (ה"פ 23819-05-14 שנזכר בסעיף 7 לעיל).

ככל שאכן קיים הסכם המתנה הנטען, הרי שהדבר עשוי להקנות עילת תביעה, ועל כן לא ניתן לדחות את התביעה על הסף.

עוד טוענים הנתבעים, כי יש לבחון בבקשה לצרוף בעל דין את עילת התביעה, שהרי אין טעם לצרף תובע שדין תביעתו להדחות על הסף מחמת העדר עילה.

...

דין הבקשה להידחות.

היות שכך, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם לנתבעות 2 – 3 שכ"א עו"ד בסכום של 2,000 ₪ בגין בקשה זו. הוראות להמשך ההליך אני קובע לקדם משפט ליום 2.12.2021 לקדם המשפט יתייצבו בעלי הדין בעצמם.

ביום 21.7.19 הגיש המבקש את תביעתו נושא הבקשה לצוו הזמני בה הוא עותר לפסק דין הצהרתי שיקבע כי אין תוקף לשעבודים וכי אין למבקש חוב למשיבה.

למרות שהמשיבה ידעה על דבר קיומו של המישכון לטובת תנובה עם ההגבלה האמורה, החתימה המשיבה את המבקש על שני שטרי המישכון.

המישכון על העידר אינו שיעבוד צף. עדר הפרות ביום יצירת המישכון מנה מספר פרות מוגדר, מספר חולבות מוגדר, כשלכל פרה חולבת מספר אוזן.

...

אני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, נוכח החוב למשיבה כמו גם הליכי הכינוס שבוצעו כמפורט להלן, וכן נוכח ההלכה כי יש שיקולים מיוחדים במתן צו מניעה למימוש משכון: " לעובדה שבמקרה דידן עוסקים אנו במימוש משכון נודעת חשיבות רבה, שכן ייחודו של מנגנון המשכון הוא במתן אפשרות לנושה לקבל את הכספים המגיעים לו בדרך מהירה וללא דחיות מיותרות (ד' בר אופיר הוצאה לפועל – הליכים והלכות (מהדורה שישית, 2005) 442). יתר על כן, עיכוב במימוש הנכס עלול לגרום למבקש נזק באופן שייגרעו סיכוייו להיפרע הימנו, גם אם בסופו של יום תידחה תביעת המשיב ויורשה המימוש (רע"א 4075/99 קצירי ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם) (השופט – כתארו אז – מצא); ראו גם בר אופיר, בעמ' 450). במצב דברים זה ייפגע הן האינטרס לגביית חוב מהירה והן אינטרס המבקש להגנה על קניינו" (רע"א 4327/06 בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ' שרביט (21.9.06).

שיהוי – אני סבורה כי בנסיבות העניין שלפניי המבקש אכן נקט שיהוי בהגשת הבקשה הכל כמפורט בסעיף 37 ואילך לתצהיר המשיבה.

סוף דבר הבקשה נדחית.

החלטתי בעיניין מזונותיהם הזמניים של הקטינים (מיום 22/12/2019 ), תעמוד בתוקפה עד ליום מתן פסק דיני זה. עת יפרידו הצדדים את מגוריהם, אם וכאשר תשכור האם מדור או תדרש לתשלום משכנתא, יישא האב בגובה 30% מעלות הוצאה זו כנד הצגת אסמכתא המעידה על תשלום זה ובסכום שלא יעלה על 4,000 ש"ח, ועוד סך נוסף של 500 ₪ בעבור הוצאות אחזקת מדור.

לסיכום, עותרת האם כי יש ליתן פסק דין הצהרתי לפיו היא בעלת מחצית הזכויות בדירת הצדדים ומחצית מכל הנכסים הכספים ו/או הזכויות המוחזקים הרשומים על שם האב, ולחילופין מתן סעד אשר יבטא הזכויות המשותפות שהושקעו בבית במהלך שנות הנישואין, לרבות החזרי משכנתא והשתתפות בשפוץ.

₪ "משכן בנק פועלים למשכנתאות" בסכום 455,000 משטר משכנתא מיום 21/1/1997 , אשר צורף עולה כי, המשכנתא ניתנה ל - .

הזכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5 תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים לפי פרק זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן: 1) חלפה שנה מיום שניפתח אחד מההליכים האלה: (א) הליך להתרת נישואין; (ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט 1969- , תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לבצוע הסדר איזון משאבים לפי ; פרק זה או בקשה לפי סעיף 2) קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת 8 ) במשך תקופה מיצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה; בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר את התקופה האמורה בפיסקה זו אם ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומו של קרע בין בני הזוג".

הדברים נכונים במיוחד משמדובר בדירת מגורים, שהנה נכס משפחתי מובהק, משמעותי ביותר אצל בני זוג, המשמש את בני הזוג וילדיהם המשותפים בחיי יום יום, כך שסביר להניח בהיעדר כוונת אחרת, כי במהלך חיי הנישואין נוצרים יחסים דינמיים בין בני הזוג ושניהם התכוונו כי הבעלות בדירה כזו תהיה לשניהם.

...

) האיזון יהא בהתאם לסעיף הנסיבות כפי שתוארו אינן מובילות למסקנה זו. טענה זו נטענה לראשונה בסיכומים אותם הגישה האם.

סוף דבר המשמורת בקטינים תהא כפי קביעתי: הקטינה בידי האב.

בנוסף אני ממנה את השמאי מר משה סער על מנת שיעריך את שווי הזכויות בדירת המגורים נכון .

הנתבע 19 הנו תאגיד בנקאי אשר העניק הלוואות לחלק מבעלי החלקות (הנתבעים 8, 9 ו- 10), ולהבטחת התחייבויותיהם מישכנו אותם בעלים לטובת הבנק את זכויותיהם במקרקעין.

עוד נטען בהקשר זה, כי הסכם שתוף אם אינו רשום יכול להיות תקף כלפי צד שלישי רק אם ידעו עליו, כאשר בעניינינו הנתבע וכלל השותפים בין אלה שהיו רשומים בעת החתימה על תשריט החלוקה ובין אלה שנרשמו בשלב מאוחר יותר לא יכלו לדעת על קיומו של ההסכם הנטען, ומכאן דין התביעה להדחות; (ג) תביעה מוקדמת: עובר להגשת תביעה זו, היה על התובעים לרשום את זכויותיהם הנטענות בחלקה ואת חמשת העיסקאות בהתאם לסדר עריכתן או לעתור לסעד של בעלות במסגרת תביעה שתוגש לבית המשפט המחוזי.

נטען כי בהעדר הוכחת בעלות רשומה על שם התובעים, הם אינם רשאים לעתור לסעדים ההצהרתיים המבוקשים בתביעה, וכי בית משפט זה חסר סמכות עניינית לידון בה. עוד נטען כי דין התביעה להמחק מחמת העדר עילה והעדר יריבות בין התובעים לבין הנתבעים (למעט הנתבע 1), שכן התובעים מבססים את תביעתם ואת זכויותיהם הנטענות בחלקה על תשריט חלוקה שנחתם בינם לבין הנתבע 1 בלבד.

באשר לסעד השני - הסעד השני לו עותרים התובעים במסגרת כתב התביעה המתוקן הוא: "לתת פסק דין הצהרתי בדבר מיקום חלקותיהם של התובעים לפי תוכנית החלוקה המסומנת כנספח א', חלקות המסומנות כנספח א', חלקות המסומנות כתת חלקות 42/4/1-4". הסעד השני נוגע, למעשה, לחזקה ולשימוש במקרקעין והוא מבוסס על המישור ההסכמי שבין התובעים לבין הנתבע 1 ונתבעת 14, כך שמדובר בסעד שהוא בסמכות בית משפט זה. הלכה היא כי "סמכות בית-המשפט לידון בענין נקבעת על-פי הסעד שאותו מבקש התובע", תהא עילת התביעה כאשר תהא (ראו: ע"א 27/77 טובי נ' רפאלי, פ"ד לא(3) 561, 568 (1977)).

...

ניתן בזאת פסק דין חלקי ולפיו אני מורה על מחיקת הסעד ההצהרתי לעניין תחולתו של סעיף 29 לחוק המקרקעין.

אני מורה לצדדים לפעול לפי סעיף 70 לעיל, ולמסור את עמדתם עד ליום 24/12/2023.

בנסיבות אלו, אני מורה על עיכוב ביצוע החלטתי מיום 01/11/2022 ולפיה ניתן צו כנגד רשויות המס להמצאת מסמכים.