פסק דין בתובענה כספית בגין אספקת תערובת לתרנגולות

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים לפני כב' השופט אהרן פרקש, סגן נשיא כב' השופט משה יועד הכהן כב' השופטת עירית כהן ע"א 5461-01-15 פרגיות ירושלים (מקבוצת תדמיר ניהול והפעלה (2006)) בע"מ נ' תורג'מן ואח' המערערת פרגיות ירושלים (מקבוצת תדמיר ניהול והפעלה (2006)) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד י' בר הלל ואח' נ ג ד המשיבים 1.שלומה תורג'מן 2.אליהו תורג'מן 3.משה קרן 4.שלמה זגריאן ע"י ב"כ עו"ד ד' דהאן ואח' פסק דין

המערערת הגישה נגד המשיבים תביעות כספיות בגין התמורה שלא שילמו בעקבות אותן טענות.

בפסק הדין קיבל בית המשפט קמא את תביעות המשיבים וחייב את המערערת לשלם להם פיצויים המבוססים על פצויי קיום, בנכוי חובות של המשיבים למערערת.

השמאי לא הציג נתוני ספירה נפרדים שנערכו על ידי זרגריאן מדי יום וזרגריאן עצמו לא הצהיר על כך בתצהירו, ואף לא ידע על מה השמאי מדבר כשנחקר בעצמו על כך. בהקשר לזרגריאן נטען עוד, כי לא ניתן לתבוע גם את ה"עץ" וגם את "הפירות" ולכן לא היה מקום לפסוק לזכות זרגריאן החזר עלות של 322 פרגיות, וגם את אובדן ההכנסות מהביצים של אותן פרגיות, תוך היתעלמות מהביצים שהטילו 526 מטילות שסופקו תחתן.

לטענת המשיבים, הקביעה לפיה המערערת סיפקה ממכר פגום, אף שידעה על הפגם בממכר, מעוגנת בחומר הראיות; הטענה לפיה יש להבחין בין זני הפרגיות מופרכת ואיננה מתיישבת עם עדותו של פרופ' וייסמן; לא היה מקום לייחס למשיבים אשם תורם שכן לא הייתה למשיבים כל אפשרות להקטין את הנזקים; המשיבים לא הסתירו מסמכים ומידע וכל מידע שבקשו ב"כ המערערת, הם קיבלו; המערערת לא הגישה חוות דעת מטעמה לעניין הנזק והדבר מחזק את חוות הדעת שהוגשו מטעם המשיבים; עובר לישיבת ההוכחות נימסרו לב"כ המערערת העתקים מכל חשבוניות השיווק של המשיבים; המשיבים זכאים לפצוי בגין סובסידיה שכן לא הגיעו לשיווק ביצים מעבר למיכסת הסובסידיה השנתית; בתיק קרן אין היתייחסות לחיסכון בעלות תערובת משום שהמערערת הכניסה למשק 520 עופות נוספים אשר אכלו תערובת.

מחוות דעתו של פרופ' וייסמן עולה, כי בזמן גידול הפרגיות פרצה מחלת ברונכיט מדבקת וכי בספרות המקצועית קיימים תיאורים ברורים של "תרנגולות דמה", תרנגולות שנדבקו בגיל צעיר בנגיף ברונכיט מדבקת וכשהגיעו לבגרות מינית, אחוז ניכר מהן לא הטיל ביצים.

...

לטענתם, המערערת סיפקה להם פרגיות פגומות בהסתרה מכוונת, בעצימת עיניים מהתוצאות הקשות הצפויות, תוך הטעיה חמורה וביצוע הפרות חוזיות ועוולות נזיקיות וטענות המערערת הן טענות סרק ופלפולים מיותרים אשר דינם להידחות.

לא מצאנו כי יש מקום להתערב בפסיקת הפיצוי לזרגריאן, המבוסס על הראיות אשר עמדו בפני בית המשפט וחוות דעתו של השמאי, אשר לא נסתרה.

אנו דוחים את הערעור על פסיקת ההוצאות, נושא שבו ערכאת הערעור אינה מתערבת (ראו: ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה, פ"ד נח(2) 301, 305-304 (2003); ע"א 9545/04 סיעת ביאליק נ' סיעת יש עתיד לביאליק, פ"ד ס(1) 391 (2005); ע"א 5009/13 ‏ דרור אוברמן נ' ד"ר דינה לובל (16.2.15); רע"א 5919/14 ‏ ‏ דוד בכר נ' המברשת רוחמה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (29.1.15) והאסמכתאות שם).

המערערת תשלם למשיבים 3 – 4 הוצאות בסך 7,500 ₪ לכל אחד.

עסקינן בתביעה כספית בעילה נזיקית וחוזית, בסכום של 6,041,040 ₪, כמפורט בכתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 27.8.15.

לעומת התובעות, הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי לא כשל טכני במערכת ההפעלה החדשה הוא שגם להתרחשות שני האירועים, אלא פעולות של מילובר כדלקמן: הארוע הראשון נגרם עקב החלטת מילובר לקצר את זמן הריקון של המסוע שהוביל את התערובת עם חומר הסלינומיצין זמן קצר לפני כן. עקב כך המסוע לא היתנקה כיאות מחומר זה וחדר לתערובת של תרנגולי ההודו ששונע מיד לאחר מכן על אותו מסוע (סעיף 11 לכתב ההגנה).

'לעולם לא יתן בית המשפט לתובע פסק דין על סמך עילה שונה מזו אשר נטענה בכתב התביעה, אלא אם גילה הנתבע, בפירוש או מכללו של דבר, את הסכמתו לכך' (וראו: יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית) (1995) בעמ' 153).

התובעות נתנו בכתב התביעה גרסה עובדתית לגרימת שני האירועים אשר היא – כשל במערכת ההפעלה החדשה "במערך אספקת החומרים לתערובת וחוסר תיאום ומעקב בין מערכת הבקרה והשליטה למערכת המינון העצמאית ובין מערכת הבקרה המרכזית" (ציטוט מסעיף 12 לכתב התביעה המתוקן).

...

סבורני כי אין ממש בטענות אלה של התובעות: כאמור עסקינן במערכת הפעלה חדשה שהוטמעה בה מערכת HMI (ראו סעיף 70(א) לעיל).

לאור כל האמור לעיל שוכנעתי לקבל את קביעת המומחה מטעם בית המשפט, כי בכל הקשור לאירוע השני אין מקום להטיל על הנתבעת כל אחריות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני קובע כי דין התביעה להידחות בין אם מכח הרחבת חזית אסורה (כמפורט בהרחבה לעיל), ובין אם לגופה, בהעדר אחריות נזיקית ו/או הפרת ההסכם במסגרת היחסים שבין מילובר לנתבעת בשני האירועים.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 35812-09-17 הרוש נ' פילץ ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט תובע יורם הרוש ע"י ב"כ עו"ד ראובן בילט נתבעים 1.אליאסף פילץ 2.טרי וחלק 2 בע"מ פסק דין

חב' טרי וחלק נותרה חייבת לאמבר סך של 10,000,000 ₪ בגין אספקה של עופות שסופקה לה, ואמבר עמדה להגיש לבית המשפט תביעה נגד חב' טרי וחלק.

התובע טוען כי באותה חתונה ישב ליד התובע, מר רון ארצי, מבעלי מכון התערובת תדמיר, שסיפק עופות לחב' טרי וחלק.

בשיחה זו אמר לתובע מנכ"ל אמבר כי חב' טרי וחלק לא פרעה את חובותיה לאמבר עבור סחורה שסופקה לה, וכן אמר לתובע: "אמרתי לו, אני הולך לתבוע אותך כמו שלא תבעו אותך בחיים... התקשרתי אליו ואמרתי לו תקשיב מחר ב- 12:00 אני מגיש ב- 12:00 ודקה אני אני מגיש תביעה אם כל הכסף לא אצלי בחשבון בנק. הוא ניכנס להיסטריה, התחיל להפעיל את העורך דין הדפוק שלו, שהתחיל להיתחכם". כן המשיך מנכ"ל אמבר ואמר כי אף אחד מהמגדלים לא מוכן לחתום על חב' טרי וחלק, כי השמועה אודות חב' טרי וחלק "רצה בכל השוק", וכי אנשים יחשבו פעמיים אם לספק סחורה לחב' טרי וחלק.

לטענת הנתבעים, לחב' טרי וחלק היו הסכמים עם מגדלים אחרים מלבד אמבר, ובעקבות הפסקת ההסכם שלה עם אמבר, היא פנתה למגדלים נוספים, והגיעה איתם להסכמות בדבר רכישת תרנגולי הודו, כך שהיא שמרה על יכולתה לספק לזוגלובק את המוצרים בכמויות להן התחייבה בהסכם, ואף ייצרה בכמות העולה על זו שהיא התחייבה לספק לזוגלובק.

...

בנסיבות אלו, גם אם היו במכתבים שנשלחו מטעם הנתבעים אי דיוקים מסוימים, אני סבורה כי גרעין הדברים אכן נאמר על ידי התובע לאחרים בענף, וכי הפרסומים שנעשו על ידי הנתבעים חוסים תחת הגנת אמת הפרסום שבסעיף 14 לחוק.

אמנם בכך כשלעצמו אין כדי להביא לדחיית תביעה בגין הוצאת לשון הרע, אולם דווקא משהגעתי למסקנה כי יש לדחות את התביעה, יש חשיבות לשאלה האם בכל זאת נגרם לתובע נזק.

פסיקתא לאור כל האמור לעיל, נדחית התביעה.

פסק הדין הראשון: ביום 10/8/11 נתתי פס"ד בתובענה שבין הצדדים, תובענה כספית ע"ס 1,157,501 ₪, שהתובעת הגישה נגד הנתבעים בגין אספקת תערובת לתרנגולות- מטילות, וכן בגין הפרת הסכם בין הצדדים מיום 17/7/2005.

...

מכל האמור אני סבורה כי יש להחזיר את התיק לביהמ"ש קמא על מנת שידון בכל טענות הצדדים שלא נידונו על ידו כאמור לעיל ובמידת הצורך יוציא תחת ידו פסק דין חדש בהתאם להכרעותיו במחלוקות שטרם נדונו.

כן עולה כי גליקסמן הגישה תביעה נגד יוני, בגין אותו הסכם רכישה, ע"ס כמיליון ושלוש מאות ש"ח כאשר בסופו של דבר היתה פשרה בין הצדדים בסכום זניח, הרבה פחות מהסכום הנתבע.

בית משפט השלום נתניה תא 7755/04 עמיר דגן חברה לשיווק (1996) בע"מ צרור מנשה פסק דין

השטרות ניתנו להבטחת התמורה בגין אספקת תערובת מזון לעופות, שסיפקה התובעת ללולי תרנגולות בבעלות הנתבעים או מי מטעמם.

יפים לעניין זה דברי המלומד זוסמן: "אמת-המבחן תהא, בדך כלל, אם החזיר האוחז את השטר הראשון עת נטל את המסמך או לא. אם החזיר את השטר, אות הוא, לכאורה, שלא התכוון עוד לתבוע על פיו והשטר נפרע." [י. זוסמן, דיני שטרות (מהדורה שישית) 317].

מערכת היחסים המסחרית המשולשת: ספק תערובת מזון-מגדל עופות-משחטה, תומכת בגרסת התובעת, על פיה המחאת הזכות נועדה להוות בטוחה שנועדה להבטיח לתובעת, כמי שספקה את תערובת המזון למגדלים, כי כספי התמורה בגין התערובת, אכן ישולמו לה [סעיף 7-9 לת/1, תצהיר זאב אלון].

...

המסקנה העולה מעדויות אלה, מצד הנתבעים, הינה שהמחאת הזכות לא הביאה לפירעון החוב, וממילא שיקים שעשתה משחטת גולדן חוללו בהיעדר פירעון.

סוף דבר – התביעות בתיקים הנשמעים במאוחד מתקבלות במלואן.

הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בשכ"ט ב"כ התובעת בסך של 12,000 ₪ בצרוף מע"מ כדין לתשלום עד ליום 10.12.06.