בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
לפני כב' השופט אהרן פרקש, סגן נשיא
כב' השופט משה יועד הכהן
כב' השופטת עירית כהן
ע"א 5461-01-15
פרגיות ירושלים (מקבוצת תדמיר ניהול והפעלה (2006)) בע"מ נ' תורג'מן ואח'
המערערת
פרגיות ירושלים (מקבוצת תדמיר ניהול והפעלה (2006)) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד י' בר הלל ואח'
נ ג ד
המשיבים
1.שלומה תורג'מן
2.אליהו תורג'מן
3.משה קרן
4.שלמה זגריאן
ע"י ב"כ עו"ד ד' דהאן ואח'
פסק דין
המערערת הגישה נגד המשיבים תביעות כספיות בגין התמורה שלא שילמו בעקבות אותן טענות.
בפסק הדין קיבל בית המשפט קמא את תביעות המשיבים וחייב את המערערת לשלם להם פיצויים המבוססים על פצויי קיום, בנכוי חובות של המשיבים למערערת.
השמאי לא הציג נתוני ספירה נפרדים שנערכו על ידי זרגריאן מדי יום וזרגריאן עצמו לא הצהיר על כך בתצהירו, ואף לא ידע על מה השמאי מדבר כשנחקר בעצמו על כך.
בהקשר לזרגריאן נטען עוד, כי לא ניתן לתבוע גם את ה"עץ" וגם את "הפירות" ולכן לא היה מקום לפסוק לזכות זרגריאן החזר עלות של 322 פרגיות, וגם את אובדן ההכנסות מהביצים של אותן פרגיות, תוך היתעלמות מהביצים שהטילו 526 מטילות שסופקו תחתן.
לטענת המשיבים, הקביעה לפיה המערערת סיפקה ממכר פגום, אף שידעה על הפגם בממכר, מעוגנת בחומר הראיות; הטענה לפיה יש להבחין בין זני הפרגיות מופרכת ואיננה מתיישבת עם עדותו של פרופ' וייסמן; לא היה מקום לייחס למשיבים אשם תורם שכן לא הייתה למשיבים כל אפשרות להקטין את הנזקים; המשיבים לא הסתירו מסמכים ומידע וכל מידע שבקשו ב"כ המערערת, הם קיבלו; המערערת לא הגישה חוות דעת מטעמה לעניין הנזק והדבר מחזק את חוות הדעת שהוגשו מטעם המשיבים; עובר לישיבת ההוכחות נימסרו לב"כ המערערת העתקים מכל חשבוניות השיווק של המשיבים; המשיבים זכאים לפצוי בגין סובסידיה שכן לא הגיעו לשיווק ביצים מעבר למיכסת הסובסידיה השנתית; בתיק קרן אין היתייחסות לחיסכון בעלות תערובת משום שהמערערת הכניסה למשק 520 עופות נוספים אשר אכלו תערובת.
מחוות דעתו של פרופ' וייסמן עולה, כי בזמן גידול הפרגיות פרצה מחלת ברונכיט מדבקת וכי בספרות המקצועית קיימים תיאורים ברורים של "תרנגולות דמה", תרנגולות שנדבקו בגיל צעיר בנגיף ברונכיט מדבקת וכשהגיעו לבגרות מינית, אחוז ניכר מהן לא הטיל ביצים.
...
לטענתם, המערערת סיפקה להם פרגיות פגומות בהסתרה מכוונת, בעצימת עיניים מהתוצאות הקשות הצפויות, תוך הטעיה חמורה וביצוע הפרות חוזיות ועוולות נזיקיות וטענות המערערת הן טענות סרק ופלפולים מיותרים אשר דינם להידחות.
לא מצאנו כי יש מקום להתערב בפסיקת הפיצוי לזרגריאן, המבוסס על הראיות אשר עמדו בפני בית המשפט וחוות דעתו של השמאי, אשר לא נסתרה.
אנו דוחים את הערעור על פסיקת ההוצאות, נושא שבו ערכאת הערעור אינה מתערבת (ראו: ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה, פ"ד נח(2) 301, 305-304 (2003); ע"א 9545/04 סיעת ביאליק נ' סיעת יש עתיד לביאליק, פ"ד ס(1) 391 (2005); ע"א 5009/13 דרור אוברמן נ' ד"ר דינה לובל (16.2.15); רע"א 5919/14 דוד בכר נ' המברשת רוחמה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (29.1.15) והאסמכתאות שם).
המערערת תשלם למשיבים 3 – 4 הוצאות בסך 7,500 ₪ לכל אחד.