פסק דין בתביעה ייצוגית נגד חברות סלולר

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו לפני כבוד השופטת הבכירה רחל ברקאי 9 ינואר 2022 ת"צ 17737-08-16 יעקובוביץ נ' סלקום ישראל בע"מ מספר בקשה:26 המבקשת: דנה יעקובוביץ ע"י ב"כ עוה"ד משה בו בסט המשיבה: סלקום ישראל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד רות לובן פסק דין

ביום 5.2.18, בעקבות בקשה שהגישה סלקום, הורה בית המשפט על עיכוב הליכים בתיק זה, וזאת לאור נהולה של תובענה אחרת נגד סלקום (ת"צ 15824-07-10 (מרכז) סיגורה-ברניר נ' סלקום ישראל בע"מ ואח' (להלן: "עניין סיגורה")), כפי שיפורט להלן: בעיניין סיגורה אוחדו 3 תביעות ובקשות לניהולן כייצוגיות שהוגשו כנגד חברות סלולאריות, במסגרתן נטען, כי המשיבות גובות מע"מ שלא כדין בגין שירותי תיקשורת שהן מספקות בחו"ל (שירותי call back, קבלת שיחות בחו"ל, משלוח מסרונים בחו"ל ושרותי אינטרנט בחו"ל), וכי כלל השירותים המסופקים ללקוחות המשיבות בעת שהם נודדים לחו"ל צריכים להיות מחוייבים במע"מ בשיעור 0.

בחינת הדברים מלמדת כי בקשת האישור שבפניי הוגשה בתום לב, בטרם ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעיניין סיגורה אשר שינה את פני הדברים והשיב את הבירור לבית המשפט המחוזי, וכאשר עילת התביעה המרכזית מבוססת על טענת הטעייה לפי חוק הגנת הצרכן וגביית מחיר שאינו תואם למחיר שהוצג, בעוד שעילת התביעה המרכזית בעיניין סיגורה התבססה על טענת הפרה של סעיף 30(א)(7) בחוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975 בשל גביית מע"מ שלא כדין מקום בו יש לקבוע מע"מ בשיעור אפס.

...

בנסיבות המקרה דנן, אני סבורה, כי יש לאשר תשלום גמול למבקשת ותשלום שכ"ט לבא כוחה, כאשר בשל נסיבות שאינן תלויות במבקשת ונוגעות לניהולו של הליך אחר - עניין סיגורה - התייתר הצורך להמשך הדיון בבקשת האישור שבפניי לאור הסדר הפשרה שאושר שם וכולל למעשה מתן סעד גם לקבוצה הרלוונטית לבקשת האישור דנן.

בנסיבות אלו, וכאשר אין חולק כי המבקשת ובא כוחה השקיעו זמן, טרחה ומשאבים בהכנת בקשת האישור וניהול ההליך עד כה, יש מקום להיעתר לבקשה לתשלום גמול ושכ"ט. לצד האמור לא ראיתי לנכון לאשר הסכומים המבוקשים בהינתן העובדה כי בתיק זה התקיימה ישיבה אחת בלבד, בשנת 2017, ולאחריה עוכבו ההליכים בתיק זה עד להכרעת בית המשפט העליון בעניין סיגורה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת ההסתלקות מתקבלת, מבלי להורות על מציאת תובע חלופי.

התביעה האישית של המבקשת - נדחית, כנגד תשלום הגמול ושכה"ט כמפורט לעיל.

טובת העניין מחייבת לא להשהות את מתן פסק הדין בעניינינו: הליך זה בשל לפסק דין ואילו הצדדים בהליכים האחרים לא התקדמו; השהוי עלול לגרום לבעיות בשיחזור המידע; לקוחות החברות הנוספות מחזיקים נתחים קטנטנים מסכומי התביעות; ולבסוף – כאשר יאושר הסדר הפשרה בהליך זה, הדבר יסייע גם לסגירת שני התיקים האחרים וב"כ המבקשים לוקחים על עצמם לסייע בקידום מהלך זה. עוד הוגשה היתייחסות משלימה של המבקשים, ועמדות הצדדים כולם נשמעו בדיון נוסף שנערך.

המבקשים טענו כי פסק דין גווילי חולש על כל השירותים שמציעות חברות הסלולאר ללקוח בחו"ל. טענת המשיבות נדחתה בפס"ד סיגורה המחוזי, שם קבעתי כי עיקר הדיון בעיניין גווילי לא היה באופן ביצוע השיחה אלא במטרות החוק ובהגיונו, בעיקר הקלה על התחרות עם ספקי חוץ והקלת היצוא.

יתרה מזו, למרות שהמדינה תישא בתשלום, לפי קביעת בית המשפט העליון מדובר בפסק דין נגד החברות.

המזכירות תואיל לשלוח עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט, לשם רשומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

...

החלטתי לאשר את המלצת הצדדים, שעולה בקנה אחד עם האמור בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט (23.5.2012) ועם סעיפים 22 ו-23 בחוק תובענות ייצוגיות.

אני מאשרת גם פעימות אלו.

סיכום לנוכח האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

פסק הדין דחה שורה של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהדיון בהן אוחד (ת"צ 42754-05-11; ת"צ 15868-08-12; ת"צ 43187-10-12; ת"צ 53288-11-13; ת"צ 7263-12-13; ת"צ 6121-09-14; ת"צ 5172-05-15; ת"צ 5208-05-15; ת"צ 62371-06-15; ת"צ 48167-07-15) (להלן: פסק הדין ו-בקשות האישור, בהתאמה).

על כן, איננו נדרשים עוד לטענות שנטענו כנגד חברות האנטרנט וחברות השידורים, ופסק דין זה יעסוק בטענות כנגד חברות הסלולאר בלבד.

...

לבסוף, לא נעלם מעיניי כי הטענות בבקשות האישור נסמכו גם על סעיף 60.2 לרישיון, הקובע כי "מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 75.3, בעל הרישיון יספק שירות רט"ן וסל שירותים, כהגדרתו בסעיף 73א, לכל מבקש בתנאים שווים ובלתי מפלים ובתעריף בלתי מפלה", ושסעיף זה על פניו תומך בעמדת המערערים וחותר תחת המסקנה שאליה הגעתי.

כאמור, המסקנה שאלה הגעתי היא כי החובה המוטלת על החברות היא להציע תעריפים ותנאים זהים לכל הלקוחות הפוטנציאליים שפונים אליהן.

סוף דבר דין הערעורים להידחות ואציע לחבריי שכך ייעשה.

רקע וטענות הצדדים ביום 18.1.2023 הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבה – חברת תיקשורת המספקת שירותי סלולאר והעוסקת במכירת מוצרים נלווים.

ב"כ הצדדים ימציאו את פסק הדין למנהל בתי המשפט לצורך רשומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

...

כפועל יוצא מכך אני מורה על מחיקת בקשת האישור.

התביעה האישית של המבקשת – נדחית.

אני מאשר תשלום גמול בסך של 2,000 למבקשת; כמו כן אני מאשר שכר לבא הכוח המייצג בסך של 23,000 ₪ בתוספת מע"מ. המשיבה תשלם למבקשת את סכום האגרה ששולמה על ידה.

רקע ביום 4.7.2019 הגישו המבקשים בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד שלוש חברות סלולאר, המספקות שירותי רט"ן (רדיו טלפון נייד) מכוח רישיון שנתן להן משרד התיקשורת: חברת פרטנר תיקשורת בע"מ (להלן: "פרטנר"), סלקום ישראל בע"מ (להלן: "סלקום") ו- הוט מובייל בע"מ (להלן: "הוט מובייל") (להלן גם "המשיבות").

הצדדים ישלחו העתק מפסק הדין, בצרוף הסדר הפשרה ובצרוף ההודעה למנהל בתי המשפט לשם רשומם בפנקס תובענות ייצוגיות, בהתאם להוראת סעיף 19(ה) לחוק תובענות ייצוגיות.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין, ובכפוף ליישום המנגנון החלופי שהוצע על ידי סלקום בהודעתה מיום 5.12.2023.

המשיבות ישלמו את הגמול ושכר הטרחה, למבקשים ולבאי כוחם, בהתאם למפורט בסעיף 87 לעיל.

אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות.