הצדדים הגישו ערעורים הדדיים על פסק הדין ואולם כיוון שבין לבין ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעיניין בע"מ 919/15, פסק דין ששינה את אופן פסיקת המזונות הנהוג לקטינים מגיל 6 ואילך, הורתה ערכאת העירעור על החזרת הדיון במזונות הקטינים לבית משפט קמא לצורך יישום הילכת בע"מ 919/15 לגבי הצדדים (עמ"ש 25945-10-16).
אנו סבורים כי ראוי לאמץ שיעור זה בשל מכלול הנסיבות הבאות:
ראשית, ביחס לתקופה של 4 שנים מיולי 2013 ועד לחודש יולי 2017 לא חויב המשיב כלל בתשלומי מדור עבור ילדיו, הסיבה לכך הייתה שבעת פסיקת המזונות טרם ניתן פסק הדין בעיניין דמי השמוש והמערערת לא הוציאה כל הוצאה בגין מדור הקטינים.
...
אנו סבורים כי ראוי לאמץ שיעור זה בשל מכלול הנסיבות הבאות:
ראשית, ביחס לתקופה של 4 שנים מיולי 2013 ועד לחודש יולי 2017 לא חויב המשיב כלל בתשלומי מדור עבור ילדיו, הסיבה לכך הייתה שבעת פסיקת המזונות טרם ניתן פסק הדין בעניין דמי השימוש והמערערת לא הוציאה כל הוצאה בגין מדור הקטינים.
בנסיבות אלו לא מצאנו ממש בטענותיה האחרות של המערערת להפחתת דמי השימוש ובכלל זה טענתה כאילו בית המשפט בפסיקת מזונות בפסק הדין השני התחשב בדמי השימוש המגיעים למשיב – עניין שאין לו כל אזכור בפסק הדין.
מכל מקום, מצאנו כי בראייה כוללת, המביאה בחשבון את כלל הפסיקות השונות, ההפחתה אותה קבענו לעיל סבירה וראויה ומשקללת באופן מדוייק יותר את כלל הנסיבות.
בענייננו, אחר שבחנו את טענות הצדדים ומצאנו כי אכן שיעור החוב לו נדרשת המערערת הוא גבוה באופן יחסי, אנו סבורים שיש מקום שנורה על פריסת יתרת החוב לתשלומים.
במובן זה מצאנו לפרוס את יתרת חובה של המערערת לתשלומים כפי שיפורט להלן בפרק הסיכום של פסק הדין.
סוף דבר
ערעור המערערת מתקבל באופן חלקי, כך ששיעור הקיזוז מדמי השימוש שנקבעו על ידי בית משפט קמא יהיה 30%, כאשר סכומי החיוב החודשיים בניכוי הקיזוז יוצמדו למדד המחירים לצרכן כפי קביעת בית משפט קמא.