פסק דין בהעדר התייצבות לדיון ערעור

המערער הגיש ביום 2.1.22 באמצעות ב"כ, בקשה לביטול פסק הדין, בה טען כי הוא סובל מתופעות פוסט טראומטיות בעקבות שירות צבאי, וכי בשל כך לא התייצב לדיון.

במצב הנפשי המתואר בחוות הדעת הפסיכיאטרית, לא היה על פני הדברים, כדי למנוע התייצבות, והטענה לא נתמכה בכל תעוד רלוואנטי לאותו מועד אליו זומן; זאת ועוד; המערער הגיש בקשה לביטול פסק הדין כימעט 10 חדשים לאחר שניתן פסק הדין, אף זאת ללא מתן הסבר לשהוי הבלתי סביר בהגשת הבקשה, בעת שעל פי הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב- 1982, היה עליו להגישה בקשתו תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין; על כך יש להוסיף כי המערער אף לא טרח להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, נוכח חלוף תקופת העירעור מאז שניתן פסק הדין בהעדרו.

...

בנסיבות אלה – נדחה הערעור.

מיתחם העונש שנקבע על ידי בית משפט השלום היה עונש מאסר למשך מספר חודשים ועד לעונש של 15 חודשי מאסר בפועל, ועל המבקש הושתו 9 חודשי מאסר בפועל; עירעורו לבית המשפט המחוזי נדחה, וגם בקשת רשות העירעור נגד החלטה זו. במסגרת רע"פ 7413/14 ‏דוד נ' מדינת ישראל (17.11.2014) דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור מאת המבקש, אשר תקף פסק הדין המחוזי שדחה את עירעורו נגד גזר הדין בעיניינו.

עירעורו של המבקש נגד גזר הדין נדחה (עפ"ג (מרכז) 60712-11-16 עלאוה נ' מדינת ישראל (11.3.2018)), נוכח העידר התייצבותו לדיון בעירעור מספר פעמים.

...

] לאור כל האמור לעיל, אני משית, איפוא, על הנאשם את העונשים הבאים: 20 חודשי מאסר בפועל.

במסגרת ע"פ 8244/17 מדינת ישראל נ' פלוני (21.6.2018), קבע בית המשפט העליון: "לנאשם שהורשע אין זכות קנויה להתחשבות מצד בית המשפט באופן שיורה על ניכוי חלק מימי מעצרו החופפים לימי מאסרו, וברירת המחדל כאשר ימי המעצר הם בחופף למאסר אחר, היא כי ימי מעצר אלה לא ינוכו מן העונש. בנסיבות העניין, לא מצאנו כי ראוי המשיב להתחשבות בדמות ניכוי ימי מעצרו החופפים לתקופת מאסרו, אשר נגזר עליו בהליך פלילי אחר". במקרה דנא, לא ראיתי כל טעם לסטות מהכלל האמור; ניכוי ימי מעצרו של הנאשם בעת שהיה אסיר חוטא לעיקרון ההלימה ביחס לעבירות שאותן ביצע שלא בתיק דנא[footnoteRef:7], עליהן הוא נותן את הדין.

אני מורה על הפעלת ההתחייבות שהושתה על הנאשם בתיק התנאי דלעיל על סך 1,500 ₪, אשר ישולם תוך 90 יום מהיום; לא ישולם סכום זה במועד האמור – ייאסר הנאשם למשך שבועיים נוספים.

לבקשת המערער, הדיון בעירעור נדחה פעמיים כאשר בפתח הדיון שנקבע הגיש המערער הודעה במסגרתה ביקש, כי יינתן פסק דין בהיעדר התייצבותו לדיון, זאת על יסוד מלוא החומר בתיק.

...

בכתב התשובה טען ב"כ המשיב, כי דין הערעור להידחות על הסף מחמת התיישנות, שכן הודעה בדבר החלטת הוועדה נשלחה למערער ביום 5.5.21 ואילו הערעור לבית הדין הוגש רק ביום 24.3.22 ואף לא נטען ומכל מקום לא הוכח, כי נמנע מהמערער להגיש ערעור במועד עקב קושי אובייקטיבי כלשהו.

ב"כ המשיב שב בדיון על טענותיו שצוינו לעיל וביקש להדגיש, כי האיחור בהגשת הערעור לבית הדין הוא משמעותי וזה הוגש כמעט שנה לאחר מועד שיגור ההודעה על החלטת הוועדה למערער; עוד נטען, כי הגם שבהתאם לממצאי בדיקתה הקלינית של הוועדה לא עולה, כי נותרה נכות כלשהי למערער בגב, הוועדה בחרה להותיר את קביעת הדרג הראשון על כנה (נכות מותאמת) ובהעדר טעות משפטית דין הערעור להידחות גם לגופו.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי בדבר, עיינתי בחומר שבתיק, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות על הסף מחמת התיישנות.

סוף דבר על יסוד כל האמור – הערעור נדחה על הסף מחמת התיישנות וכן, לחילופין, נדחה לגופו.

עוד טען המשיב כי על אף שהמבקש זומן כדין בחר שלא להתייצב לדיון ועל כן ניתן פסק הדין בהיעדר התייצבותו בדיון שנערך ביום 05.09.2022.

אם כן, בין השיקולים שעל בית המשפט לאזן בבואו להכריע בבקשה להארכת מועד ניתן למנות את עקרון סופיות הדיון ויעילותו, היתנהגותם של הצדדים ותום-ליבם, נסיבותיו של האיחור, מידתו והשלכתו על אינטרס ההסתמכות של הצד האחר, מהות הסוגיה וחשיבותה הציבורית, וסיכויו של ההליך (חמי בן נון וטל חבקין העירעור האזרחי 182-181 וההפניות שם (מהדורה שלישית, 2013)).

בנסיבות אלו, וכדי לא לחסום את דרכו של המבקש מלהשמיע הגנתו, אני מורה כי פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה ובהיעדר התייצבות, ביום 05.09.2022, יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות למשיב בסך של 1,500 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

...

ולבסוף, טען המשיב כי יש לדחות את הבקשה, להותיר את פסק הדין על כנו ולחייב את המבקש בהוצאות הגשת התגובה.

דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקש את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.

בנסיבות אלו, וכדי לא לחסום את דרכו של המבקש מלהשמיע הגנתו, אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות, ביום 05.09.2022, יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות למשיב בסך של 1,500 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 2581/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ר' רונן המערער: יוסף חסין עאמר נ ג ד המשיבים: 1. מוחמד טריף מוחמד טריף 2. סלמאן טריף מוחמד 3. ג'מיל צאלח טריף 4. נדא חוסין סולימאן טריף 5. הנא אמין טריף 6. מונירה אמין טריף 7. נביה טריף 8. שהרמאן טריף 9. פאדל טריף 10. סלים אחמד מוחמד טריף 11. נג'יב אחמד מוחמד טריף 12. ג'מאל אחמד מוחמד טריף 13. פרחאין אחמד מוחמד טריף 14. מוחמד סעיד מהנא טריף 15. האני סעיד מהנא טריף 16. צדיקה פארס סולימאן פאח'רה 17. קאסם חוסין קאסם פאח'רי 18. כאמל חוסין קאסם פאח'רי 19. כמיליה חוסין קאסם פאח'רי 20. כאמלה חוסין קאסם פאח'רי 21. ריחאנה חוסין קאסם פאח'רי 22. שהרבאן חוסין קאסם פאח'רי 23. עלי צאלח אחמד עאמר 24. חמד צאלח אחמד עאמר 25. סלאמה חסן צאלח מאדי 26. סולימאן חסן צאלח מאדי 27. צאלח עבאס מוחמד ח'נג'ר 28. סעיד מוחמד עבאס עבאס 29. סעד מוחמד עבאס 30. סלמאן מוחמד עבאס ח'נג'ר 31. יוסף פארס אחמד עאמר 32. אחמד פארס אחמד עאמר 33. כמאל מוהנא טריף 34. שהרבאן מוהנא טריף 35. אמלי מוהנא טריף 36. בהייה מוהנא טריף 37. ודאד מוהנא טריף 38. ג'מאל אד דין מוהנא טריף 39. נאדיה מוהנא טריף 40. נוואל מוהנא טריף 41. קאסם מחמד חסן 42. כמאל מוחמד חסן 43. ג'מאל מוחמד חסן 44. האני מוחמד חסן 45. מהנא מוחמד חסן 46. רחאב מחמד טריף 47. נאיף קאסם נבואני 48. צאלח קאסם נבואי 49. ג'מיל נבואני 50. יוסף נבואני 51. סלמאן נבואני 52. עלי נבואני 53. הנא נבואני 54. בהייה נבואני 55. נדא נבואני 56. פאדל נבואני 57. ואיל טריף 58. כמאל סעיד חסן 59. ג'מאל סעיד חסן 60. יוסף סעיד חסן 61. סאמי סעיד חסן 62. נבואני סולימאן 63. נבואני סלמאן 64. חסן פאדל 65. חסן ואל 66. עאמר סאלח 67. עאמר נזיה 68. עאמר נביה 69. נבואני ופיקה 70. רשות הפיתוח מנהל מקרקעי ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 14.2.2022 בת"א 34529-04-20 אשר ניתן על ידי כבוד השופט י' כהן תאריך הישיבה: ד' באדר ב התשפ"ד (14.3.2024) בשם המערער: עו"ד זכי כמאל בשם המשיבים 33, 34, 36, 38, 40, 46, 59: עו"ד מוניר נבואני בשם המשיבה 70: עו"ד דפנה לנגפלד ][]פסק-דין

][] בא כוח המערערים לא התייצב לדיון, לטענתו, מאחר שמועד הדיון לא היה ידוע לו. מכל מקום, לאחר שהבהרנו כי לאחר שקראנו את החומר שהונח בפנינו, דין העירעור להדחות, הודיע בא כוח המערערים (באמצעות בא כוח המשיבים, עו"ד נבואני שנכח באולם) כי הוא מקבל המלצת בית המשפט ומושך את העירעור.

...

][] בא כוח המערערים לא התייצב לדיון, לטענתו, מאחר שמועד הדיון לא היה ידוע לו. מכל מקום, לאחר שהבהרנו כי לאחר שקראנו את החומר שהונח בפנינו, דין הערעור להידחות, הודיע בא כוח המערערים (באמצעות בא כוח המשיבים, עו"ד נבואני שנכח באולם) כי הוא מקבל המלצת בית המשפט ומושך את הערעור.

משכך, הערעור נדחה ללא צו להוצאות.