פסק דין בהיעדר הגנה בתביעת נזיקין נגד מעסיק

לכן קבע דיון ליום 29.04.08 בתקווה שיוצג לפניו מעסיק אשר יוכל לפקח על נתבע 1.

דיון והכרעה נתבע 3 לטענת התביעה משניתן פסק דין בהיעדר הגנה על סך של 1,800,000 ₪ כנגד נתבעים 1,2 ונתבע 3 לא ביקש להביא ראיות לסתור את הכרעת הדין בהליך הפלילי הרי שהוא נחשב כמבצע במשותף ועליו לשאת בחבות ביחד ולחוד עם נתבעים 1,2.

גם אם נצא מנקודת הנחה שהעציר בשליטת הנתבעת למרות שלא כך הוא, קשה יהיה לומר שהתובע לא ידע ולא יכול היה לדעת כיצד נגרם הנזק, שכן היה מודע לתקיפת הנתבע וחבריו, וודאי שלא מיתקיים התנאי השלישי ומשכך לא חל הכלל "הדבר מדבר בעדו". עוולה היברידית – מנהלתית ונזיקית בסעיפים 23, 37 לסיכומי התביעה, הועלתה הטענה שהתנהלות המישטרה בענין העידר נהלים לפיקוח על מעצרי בית וכן טפול המישטרה באכיפת חוקי האלכוהול על קטינים באיזור התעשיה בראשון לציון מהוה התרשלות.

...

לסיכום אני סבור שעם כל הצער שיש בי על אובדנם של הורי המנוח אני סבור שהתביעה לא הרימה את נטל ההוכחה בדבר רשלנות המשטרה ולפיכך אני דוחה את התביעה כנגד נתבעת 4.

סוף דבר נתבע 3 ישלם לתובעים סך של 180,000 ₪ וכן הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4%.

התביעה כנגד נתבעת 4 נדחית.

ביום 17.1.10 ניתן פסק דין נגד הנתבע בהיעדר כתב הגנה.

תמצית טענות המשיבה: א) מחדלו העקרי של המערער הוא בכך שלא כלל את הוצאות האישפוז נשוא החוב בתיק קמא בתביעת הנזיקין באשקלון, למרות שסכומים אלו היו ידועים לו וכך גם נכתב בפסק הדין מאשקלון.

למרות זאת, בשום שלב לא מצא לנכון הנתבע לתקן את תביעתו באשקלון שהוגשה נגד מי שסבר שהיו מעסיקיו ולהוסיף את ההוצאות הרפואיות כאחד מרכיבי התביעה הנזיקית.

כתב התביעה על צרופותיו אכן מבסס עילת תביעה מובהקת וניתן היה לפי התקנות ליתן פסק דין בהיעדר הגנה.

...

אינני מקבל את טענת הנתבע כי יש להותיר את התביעה במסלול של סדר דין רגיל משום שמדובר בתביעה מורכבת לאור הודעת צד ג' שמבקש הנתבע לברר במסגרת תביעה זו. לאחר שעיינתי במכלול הטענות הגעתי למסקנה כי אין מקום להתיר במסלול של סדר דין רגיל, לא היה מקום הגשת הודעת צד ג' במסגרת התביעה דנא, שכן זו תסרבל ותעכב את בירור התביעה.

ביום 14.5.18 נעתר בית המשפט לבקשה וביטל את פסק הדין.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) לא בכדי פירטתי את הרקע שהוביל למתן פסק הדין.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, יש לדחות הערעור.

התובע הגיש את תביעתו בשתי עילות חלופיות, האחת בעילה נזיקית על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], כנגד הנתבעת 1 וכנגד הנתבעת 3, אשר ביטחה את הנתבעת 1 בביטוח חבות מעבידים, והשנייה בעילה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), כנגד הנתבע 2, נהג השופל, וכנגד הנתבעת 4, מבטחת השופל והמשאית בביטוח חובה.

לבקשת התובע ומשלא הגישה הנתבעת 1 כתב הגנה במועד, ניתן כנגדה ביום 22/07/2018 פסק דין בהיעדר הגנה.

...

אשר על כן, אני מקבל את התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-4 ומחייב אותם, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של – 12,192 ₪.

התביעה כנגד הנתבעות 1 ו-3 – נדחית.

בנסיבות, משהתוצאה היא כי התאונה הינה תאונת דרכים ולא קיימת עילת תביעה כנגד הנתבעות 1 ו-3 , נוכח מחדל התובע שלא פרט את מלוא נסיבות התאונה בכתב תביעתו המקורי וכן נוכח עמדת הנתבעת 4 לאורך ההליך, אני מחייב הן את התובע והן את הנתבעת 4 לשאת בהוצאות הנתבעות 1 ו-3 בסך כולל של – 4,000 ₪, שישולם על ידי התובע והנתבעת 4 בחלקים שווים.

ביום 12.6.2007 ניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד בני הזוג על הסך של 161,171 ש"ח, ובהחלטה מיום 28.1.2008 נדחתה בקשתם לביטולו.

בית המשפט קבע כי חרף ניסיונה של המבקשת "לעטות על טענותיה כסות של תקיפת 'המנגנון'", למעשה טענותיה מכוונות לשורה של החלטות שיפוטיות שניתנו בעיניינה, שהצטברותן היא שהביאה לכך שרק בחלוף כעשר שנים מיום הגשת התביעה נגד בני הזוג, ניתן פסק דין חלוט לפיו אין יריבות בינם לבין המבקשת.

לנוכח האמור, ובהסתמך על פסק הדין ברע"א 3359/18 מדינת ישראל נ' אדם (2.9.2018) (להלן: עניין אדם), שם נפסק כי החסינות השיפוטית המעוגנת בסעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: החסינות השיפוטית) היא חסינות מהותית, בית משפט השלום דחה על הסף את תביעת המבקשת.

עמדתי על כך בעיניין אדם: "החסינות של נושא משרה שיפוטית כנגד תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו, לפי [סעיף 8](http://www.nevo.co.il/law/73015/8) ל[פקודת הנזיקין](http://www.nevo.co.il/law/73015) [נוסח חדש], היא איפוא חסינות מהותית-מוחלטת-מלאה. אין לעקוף חסינות זו לא מלמטה, לא מלמעלה ולא מהצדדים. אין לעקוף את החסינות במחי מקלדת בכתב טענות, באופן שכל רשלנות הופכת לרשלנות רבתי, רשלנות חמורה, רשלנות מובהקת, רשלנות בוטה- מאוד, וכיו"ב ביטויים [...] אין לעקוף את החסינות בדרך של הטלת אחריות שילוחית מכוח יחסי עובד-מעביד לפי [סעיף 13](http://www.nevo.co.il/law/73015/13) ל[פקודת הנזיקין](http://www.nevo.co.il/law/73015). אין לעקוף את החסינות בדרך של הטלת אחריות שילוחית מכוח היותו של השופט עובד ציבור. אין לעקוף את החסינות מכוח אחריות ישירה בשל היות השופט אורגן של המדינה" (שם, בפיסקה 3 לפסק דיני).

...

דין הבקשה להידחות מכוח תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

אשר על כן, הבקשה נדחית אף ללא צורך בתגובה.

בגין התאונה הגיש התובע תביעת ניזקי גוף הן על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 כנגד נהג המחפר וכנגד קרנית, שכן המחפר לא היה מבוטח בביטוח חובה וכנגד מנורה חברה לביטוח (מבטחת המשאית), והן תביעה נזיקית על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] כנגד מעסיקתו, הנתבעת 1 וכנגד המבקשת בגין היותה "בעלים ו/או מחזיקה ו/או מפעילה של השטח בו ארעה התאונה". לטענת המבקשת, בעלת המקרקעין היא רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") ו/או המועצה האזורית גולן ו/או מושב אליעד ואילו המבקשת זכתה במיכרז של רמ"י לפינוי ערמות בזלת מעודפי הכשרה חקלאית בסמוך למושב אליעד.

כמו כן טוענת המבקשת כי ביום 07/02/24 נתקבלה במשרדי המבקשת אזהרה בתיק הוצל"פ 527065-09-23, וממנה למדה המבקשת לראשונה על פסק הדין שניתן נגדה ביום 23/03/23 ושמעולם לא נימסר לה. כשנה ממועד מתן פסק הדין ביום 28/02/2024 הגישה המבקשת בקשה ובה עתרה : לבטל את פסק הדין שניתן נגדה בהעדר הגנה.

...

לפיכך, אני קובעת כי מחדל המבקשת מלהגיש את כתב ההגנה נבע מצירוף נסיבות וטעות ולא מזלזול בהליך.

סוף דבר נוכח קביעתי כי המבקשת עומדת בשני התנאים הנדרשים בחוק אני מקבלת את בקשתה לביטול פסק הדין, וכפועל יוצא מכך, לביטול הליכי הגבייה של הליך ההוצאה לפועל וכן אני מקבלת את בקשתה למתן ארכה של שלושים ימים להגשת כתב הגנה מטעמה.

לפיכך אני קובעת כי על המבקשת לשלם לתובע סך של 3,000 ₪ בגין ההוצאות שנגרמו לו עקב המחדל ועקב הצורך להגיש תגובה לבקשתה.