פסק דין בגין תאונה בגן ילדים עם גבס

בית דין איזורי לעבודה בבאר-שבע - בשבתו באילת ב"ל 63506-01-18 31 מרץ 2019 לפני: כב' השופט יוחנן כהן התובע: סמי נופי (ת.ז.-056256803) ע"י ב"כ: עו"ד פאדי מטאנס הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד ילנה צ'וקלר פסק דין

מר סמי נופי (להלן: "התובע"), הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע( לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מיום 13.7.2016.

לאחר שמיעת העדויות ועיון בראיות – הנני קובע, כי התובע הרים את הנטל להוכיח כי התאונה שארעה ביום 13.7.2016 הנה "תאונת עבודה". בטופס התביעה לדמי פגיעה (נ/1), עם תאורו לראשונה את נסיבות התאונה, כתב התובע כדלקמן: "רכבתי על אופניים" (סעיף 5 לטופס התביעה), "הייתי בדרך לסיור בגן הילדים שהחברה בונה ברח' 'שרה אמנו'" (סעיף 8 לטופס התביעה).

המקרה שלי קרה בתאריך 13.7.16 בשעה 6:50 יצאתי מהבית ברחוב שושן בשעה 6:00 בבוקר רכבתי על אופני הכביש שלי הייתי לבוש קסדה, מכנס וחולצה לרכיבה על אופניים, יצאתי ממשעול שושן רוכב על האופניים דרך חטיבת הנגב, לפי המפה לרחוב עין יהב וברחוב ששת הימים פניתי שמאלה ושם אני בונה בית ספר ים סוף, נכנסתי לאתר לא דברתי עם אף אחד הסתכלתי והמשכתי הכל בסדר, משם עברתי לרחוב דרך הרים אני בונה גן ילדים וגם שם עברתי ראיתי הכל בסדר הסתכלתי לא דברתי עם אף אחד באתר ועל ידו יש מעון יום גם עברתי שם ומשם המשכתי גמרתי סיבוב של שעה ומשם דרך הרים לכיכר עם דרך הגיא על זה ירידה, אני ירדתי בדרך הגיא בירידה ורכב שהגיע ברחוב ששת הימים בכיכר ניכנס בי באופניים והעיף אותי, לא הגיעה משטרת או אמבולנס חזרתי הביתה חשבתי שהכל בסדר, יש שמאל היתה מנופחת עליתי לבית חולים עשו לי צלום וגילו שבר בפרץ כף יד שמאל ושפשופים בכל הגוף, עליתי צפונה בבית חולים מרפאת לין בחיפה שם שמו לי גבס ביד שמאל, הגבס היה לי 3 חודשים אני כותב ביד ימין והיד הדומינאנטית שלי זה יד ימין.

...

גם לגבי תקופת אי הכושר מצאנו את עדות התובע כמהימנה.

לאור כל המקובץ, לאחר שבית הדין מצא את גרסתו של התובע מהימנה ונתמכת במסמכים רפואיים ובעדויות חיצוניות, קובע בית הדין כי התובע הרים את הנטל והוכיח כי תאונת הדרכים שהתרחשה ביום 13.7.16 הינה "תאונת עבודה". משהוכרה התאונה כתאונת עבודה, ישלם הנתבע לתובע את דמי הפגיעה בגין שלושת החודשים בהם היה התובע באי כושר.

משהתביעה התקבלה, ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך 5,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 50921-02-13 כהן-בן דב ואח' נ' טיצר ואח' תיק חצוני: ‏21 מרץ 2016 לפני כבוד השופט יהושע רטנר התובעים 1. אופירה כהן-בן דב ת.ז. 51238822 ע"י ב"כ עו"ד יצחק חסקל 2. המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד ישראל ברזילי ואח' הנתבעות 1. מרים אריאנה טיצר ת.ז. 028823367 2. כלל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד גסאן אגבאריה פסק דין

בנוסף, בפני בית המשפט תביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), לשיבוב בגין תגמולי ביטוח ששילמה לתובעת בגין התאונה, בהיותה תאונת עבודה.

הנתבעת ידעה ששביל זה משמש את באי הגן וידעה, או היתה יכולה לדעת, שמדובר בשביל מסוכן להולכי הרגל, וכי עלולות לקרות תאונות מהסוג שקרה לתובעת.

העובדה שהנתבעת לא דאגה לתיקון שביל ההליכה הנו מחדל מצידה, המהוה סטיה מסטאנדארט זהירות סביר המוטל עליה כבעלת גן הילדים.

הפסדי ההישתכרות לעבר יחושבו לפי 100% במהלך 7 החודשים בהם הייתה רגלה של התובעת נתונה בגבס, ולאחר מכן לפי גובה הנכות התפקודית.

...

כמו כן הנתבעות ישלמו לתובעת שיפוי בגין אגרת בית המשפט (משוערך להיום), וכן שיפוי בגין חוו"ד מטעמה בתחום הבטיחות על פי קבלה שתומצא ושכר עדותו בבית המשפט (משוערך להיום).

הנתבעות ישלמו לתובעת 2 סך של 36,688 ₪.

כמו כן הנתבעות ישלמו לתובעת 2 שכ"ט עו"ד בגובה 20% מסכום זה בצירוף מע"מ כדין.

גדר המחלוקת: מהי נכותה התפקודית של התובעת? האם נפגע כושרה של התובעת להישתכר? מהם נזקיה של התובעת? משלא הוכחשה חבותם של הנתבעים לפצות את התובעת בגין תאונת הדרכים מושא כתב התביעה, אלה הן השאלות העיקריות הדורשות הכרעה במסגרת פסק דין זה. אתייחס אליהן כסדרן.

10.5.98 החליקה בביתה ב-20.3.98 היתה בגבס עד ה-6.5.98 ללא דריכה על הרגל.

הלכה למעשה טוענת התובעת כי היא אינה מסוגלת לעבוד בגני ילדים, אולם לא שמעתי מפיה כי ניסתה את כוחה בעבודות אחרות, בפניה ללישכת תעסוקה, לחברות השמה וכיוב' בנסיון אמיתי למצוא עבודה מכניסה המתאימה למגבלותיה, הקשורות והלא קשורות בתאונה.

...

משכך לא זכאית התובעת לפיצוי בראש נזק זה. כאמור לעיל, לא שוכנעתי כי התובעת היתה חוזרת למעגל העבודה אלמלא התאונה ולאחר פטירתה של האם.

הוסף לכך את קביעתי כי גם בנכותה יכלה לחזור לעבודתה כמתואר על ידיה במשרה חלקית, ומכאן הגעתי לכלל מסקנה שאין לפסוק לזכותה פיצוי בראש נזק זה ו/או נזק לעתיד.

בראי כל האמור לעיל ומשלא ניתן להתכחש לעובדה כי ברבות השנים תזדקק התובעת לעזרה אשר בחלקה, למצער, תהא קשורה בתוצאות התאונה, אני פוסק לה סך כולל של 18,000 ₪ בראש נזק זה. הוצאות נסיעה ורפואיות לעבר ולעתיד: מחוות הדעת לא עולה כל הוצאות שאינה מכוסה על ידי סל הבריאות, ככל שתזדקק התובעת, אם בכלל, לטיפול.

תחת הרדמה מקומית, בוצע שיחזור והורכב גבס.

מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה, ד"ר שלמה בלום, קבע כי לתובעת נותרה נכות אורתופדית צמיתה ביד בשיעור של 10%, וזאת בעקבות התאונה.

בע"א 272/98 עריית נתניה נ' גולני (26/01/98) הוגשה תביעת נזיקין על ידי עוזרת גננת כנגד הערייה שהיתה אחראית על גן הילדים בו היא עבדה, וזאת בשל כך שבעת התאונה היא עמדה על כסא לצורך קישוט הגן ורגל הכסא נכנסה לתוך שבר או בור שהיה ברצפת הגן, הכסא התעקם ונשבר, והתובעת נפלה על הריצפה.

עוד יוזכר, כי בשונה מהמקרים שנידונו בפסקי הדין הנ"ל, הגן בו ארעה התאונה במקרה שלפניי שוכן במבנה שבבעלות התובעת ו/או משפחתה, כך שגם עליה מוטלת אחריות לדאוג לתקינות ובטיחות המבנה.

...

כפועל יוצא, נדחית גם ההודעה לצד ג'.

התובעת תשלם לנתבעות 1 ו – 2, ביחד, ותוך 60 ימים מהיום, הוצאות משפט בסך של 7,500 ₪ וכן תשלם לצד ג', תוך 60 ימים מהיום, הוצאות משפט בסך של 7,500 ₪.

בנוסף תשלם התובעת לנתבעות 1 ו – 2 את אגרות בית המשפט הן בגין התביעה והן בגין ההודעה לצד ג'.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 4134-01-20 פלונית נ' מועצה מקומית פרדס חנה - כרכור תיק חצוני: בפני כבוד השופטת נסרין עדוי-ח'דר התובעת פלונית ע"י ב"כ עוה"ד יזהר גופמן הנתבעת מועצה מקומית פרדס חנה - כרכור ע"י ב"כ עוה"ד נטע ארז ואח' פסק דין

רקע ועיקר טנות הצדדים התובעת ילידת 1953, טוענת כי "ביום 17.9.2018, בשעה 20:30, עת צעדה במדרכה ברחוב הבנים בקירבת גן הילדים ו"שופרסל שלי", נתקלה רגלה בבריכת ביוב בולטת עקב שקיעת האבנים מסביבה במדרכה.

לאחר הסרת הגבס גם טופלה בפיזיותרפיה וריפוי בעסוק.

לטענתה, בעקבות התאונה נגרמו וייגרמו לה הפסדי הכנסה, היא נזקקה לעזרת בעלה וילדיה, משאין לה את היכולת הכספית להעסיק עזרה בשכר, ותמשיך להיזדקק לעזרת צד ג' בהקף נרחב למשך כל ימי חייה וכן תיזדקק לשימוש מוגבר בתחבורה.

...

משלא עשתה כן, ולא ביקשה לזמן עד מחברת החשמל או מי מהשכנים, שבעלה טען כי מסרו לו כי הייתה תקלה בחשמל, מתחייבת המסקנה כי לוּ הייתה מובאת עדות כאמור, היא הייתה פועלת לרעת התובעת.

לאור המקובץ לעיל, שוכנעתי כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את נסיבות התאונה הנטענות על ידה לפי מאזן ההסתברויות.

לסיכום אני מורה על דחיית התביעה.