פסלות שופט ועורך דין

בית משפט לעינייני מישפחה בראשון לציון ת"ע 56573-06-19 ש' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח' תיק חצוני: קיים תיק עזר לשופט בפני כבוד השופטת מירה רום פלאי תובעות 1. ט' ש' 2. א' ש' ע"י ב"כ עו"ד אורן אבלה נתבע מ' מ' ע"י ב"כ עו"ד אורלי לוי-ברון פסק דין

יש לומר כי בית המשפט התרשם כי התובעות יכלו להתייעץ ולהעזר בעורכי דין מטעמן, טרם חתימתן על תצהירי ההסתלקות, כפי שעשו חודשים לאחר מכן.

...

עיינתי בפסיקה שאליה הפנו התובעות בסיכומיהן, אך לא מצאתי כי בכוחה לשנות ממסקנה זו. מדובר במקרים שאינם רלוונטיים לנסיבות בענייננו.

לסיכום- שוכנעתי כי התובעות חתמו על תצהירי ההסתלקות מיום 01.05.18 מכלל עיזבון אימן לטובת הנתבע, במודע, ומתוך רצון חופשי וכי לא קמה לתובעות כל עילה לבטל את ההסתלקות או לחזור בהן מההסתלקות.

לנוכח כל האמור לעיל, דין התובענה להידחות.

( (ב 1) או ( 2), הנוגעת )( היתקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (א לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור בסעיף 53 ב לחוק לישכת עורכי הדין, רשאי בית המשפט להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאנטרס הצבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת שופט; התיר בית המשפט את הייצוג כאמור, לא ישב בדין השופט שלגביו היתקיימה עילת הפסלות.

...

תמצית טענות המשיב יש לדחות את בקשת המבקשת.

דין הבקשה להידחות.

לנוכח כל האמור – דין הבקשה לניתוב התיק למותב אחר נדחית.

ביום 4.5.2020 הגיש בא-כוח המבקשת לנשיא בתי משפט השלום במחוז חיפה, השופט א' סלאמה, "בקשה להחלפת מותב". משנדחתה בקשתו, הוגשה ביום 5.5.2020 הבקשה הנוכחית - "בקשה לפסילת שופט". עורך-דין דרש נימק בקשתו בשניים אלה: (1) "חשש למשוא פנים שלילי כנגד המתלונן או שולחתו, הואיל והתלונה נגדו נמצאה מוצדק(ת) והוא קיבל הערה מנציב תלונות הציבור כנגד השופטים"; (2) "אובדן אמון בכב' השופט עקב אמירות לא נכונות בתגובתו לנציב התלונות". אשר לנימוק הראשון, טען עורך-דין דרש כי "לו רק בנסיבות אלה" מוטב שלא אשב בדין מחשש ל"משוא פנים שלילי".

עורך-דין דרש כתב כי מהציטוטים שבהחלטת הנציב עולה כי "השופט כתב 'שעורך דין שמייצג את אחד הצדדים דורש שהוא ייכנס מיידית לאולם כדי לשמוע אותו". הוא טען כי "הדברים אינם נכונים ולא ניתן ליפות אמירה חמורה זו בכל דרך שהיא". (אעיר כי בסעיף 4 להחלטת הנציב, שכותרתה "תגובת השופט", נכתב (ההדגשה שלי - א"ג) : "... בתאריך זה, בשעה 08:20 לערך, ניכנס ללשכתו העוזר המשפטי שלו, והודיע לו 'שעורך דין שמייצג את אחד הצדדים דורש שהוא ייכנס מיידית לאולם כדי לשמוע אותו").

בע"א 7393/17 עו"ד יוגב חלפון נ' שמן משאבי גז ונפט בע"מ (פורסם בנבו, 15.11.2017) נכתב: "... אך כפי שנפסק לא אחת אין בהגשת תלונה נגד שופט לאחד מן הגופים המבררים תלונות נגד שופטים כדי להקים עילת פסלות ועל המבקש לפסול את בית המשפט לבסס חשש ממשי למשוא פנים שמעבר להגשת התלונה. הגשת תלונות כשלעצמה אינה מבססת חשש כלשהוא למשוא פנים (ע"א 6275/03‏ שגיא נ' סלע [פורסם בנבו] (28.7.2003); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 227-224 (2006)). אילמלא כן היה בעל דין יכול לפסול שופט כל אימת שירצה באמצעות הגשת תלונה". כאמור, המבחן לקיומה של עילה לפסילת השופט היושב בדין הוא קיומן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 2004/18 פלונית נ' פלונית (פורסם בנבו, 18.7.2018); ע"א 5800/19 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 21.11.2019)).

...

סבורני, כי לא היה נגרע מאומה מהשופט, לו היה מקדיש דקות ספורות לשמיעת הודעתו של המתלונן - בין אם בשעה שהעוזר המשפטי הודיע לו כי אחד מעורכי הדין בתיק ממתין באולם ובין אם היה עושה כן כעשר דקות לפני שעת הדיון שנקבעה, עת שנכנס לאולם בשעה 08:50.

סוף דבר ולאחר עיון בחומר שלפניי, אסתפק בהערה לשופט על התנהלותו כמפורט בסעיף 5 לעיל, ובכך מוצה בירורה של התלונה".

יפים, לענייננו, דבריו של השופט עמית בבג"ץ 10145/17 עו"ד אבי שינדלר נ' שרת המשפטים (פורסם בנבו, 23.1.2018): "שופט הוא בן אדם ולא מלאך. אך על כס השיפוט, השופט לומד כיצד 'לנטרל' רעשים חיצוניים כמו מידת החיבה או חוסר החיבה שהוא רוחש לעורך דין פלוני או אלמוני". אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה.

לעניין זה ראו גם את האמור בספרו של ד"ר י' מרזל "דיני פסלות שופט" (2006), 258: "...עורך דין לא ייטול על עצמו מלכתחילה ייצוג בנסיבות שיש בהן כדי להביא לפסילה אוטומאטית של השופט בשל עצם הייצוג. ודוק: אין הכרח, כי בשל קבלת הייצוג ייפסל השופט בפועל. די בכך שיש לעורך הדין 'יסוד להניח' כי השופט ייפסל בשל כך. אכן, אין ספק כי הוראה זו פוגעת במידת מה בחופש העיסוק של עורך הדין. היא עלולה לעורר גם קשיים מעשיים לא פשוטים. עם זאת, נראה, כי שעה שנקבעו בחוק עילות לפסילת חובה של השופט, היה הכרח ביצירת מנגנון שימנע מניפולציות בייצוג שכל מטרתן פסילת השופט הדן בהליך מסוים". למען הסר ספק אצין, כי אין אני סבורה כי רצונם של הסוכנות ואגרונוב להיות מייוצגים על ידי עו"ד וקנין מקורה במניפולציה או רצון לבחור מותר אחר.

...

לעניין זה ראו גם את האמור בספרו של ד"ר י' מרזל "דיני פסלות שופט" (2006), 258: "...עורך דין לא ייטול על עצמו מלכתחילה ייצוג בנסיבות שיש בהן כדי להביא לפסילה אוטומטית של השופט בשל עצם הייצוג. ודוק: אין הכרח, כי בשל קבלת הייצוג ייפסל השופט בפועל. די בכך שיש לעורך הדין 'יסוד להניח' כי השופט ייפסל בשל כך. אכן, אין ספק כי הוראה זו פוגעת במידת מה בחופש העיסוק של עורך הדין. היא עלולה לעורר גם קשיים מעשיים לא פשוטים. עם זאת, נראה, כי שעה שנקבעו בחוק עילות לפסילת חובה של השופט, היה הכרח ביצירת מנגנון שימנע מניפולציות בייצוג שכל מטרתן פסילת השופט הדן בהליך מסוים". למען הסר ספק אצין, כי אין אני סבורה כי רצונם של הסוכנות ואגרונוב להיות מייוצגים על ידי עו"ד וקנין מקורה במניפולציה או רצון לבחור מותר אחר.

סבורני, כי מטעמים של הרמוניה חקיקתית ניתן וראוי ליישם אמת מידה דומה אף על העניין כאן, ולקבוע, כי המגבלה הקבועה בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין תארך אף היא חמש שנים מאז החלה המניעות, ולענייננו, חמש שנים מאז מונה השותף לשעבר לשיפוט, או מאז תחילתה של כל מניעות אחרת.

לאור כל האמור הבקשה נדחית.

וכך בע"א 5167/15 בר נ' בליתי (25.8.15): "בהיעדרו של חשש ממשי למשוא פנים, פסילת שופט מלשבת בדין היא צעד מרחיק לכת הפוגע בתקינות ההליכים השפוטיים ועלול להאריך את הטיפול בהם שלא לצורך". בהתאם לפסיקה, על מבקש הפסילה לשכנע כי קיים חשש ממשי למשוא פנים, כך שהשופט אינו פתוח לשכנוע ומדובר ב"משחק מכור" (ראו י' מרזל, דיני פסלות שופט, הוצאה לאור של לישכת עורכי הדין, 2006, עמ' 175).

...

נוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי מקום להורות על פסילתי מלדון בתיק.