פסיקת מדור כשהאם מתגוררת עם ילדיה בבית הסבים

תסקיר מיום 5.7.2020 עורכת התסקיר עו"ס לס"ד הגב' אורית פורמן (להלן: "עורכת התסקיר") מציינת כי מכירה את המשפחה מספר שנים, מציינת כי המשפחה חוותה משברים קשים סביב הגירושין ומחלת הנתבעת אשר בתקופת אשפוזה הקטינים עברו למשמורת האב בהסכמת ההורים, אך עם שיחרורה, הנתבעת פנתה לע"ס לס"ד בטענה כי האב לא מאפשר לה ליפגוש את ילדיה באופן עצמאי והיא נפגשת עימם רק בנוכחות האב או הוריו, בבית הסבים.

התובע עותר ל"משמורת" הקטינים אצלו, אך מתברר כי הוא עצמו אינו פנוי לגידול הקטינים ב"משרה מלאה" ומסתייע באמו ולמעשה הקטינים, מעבר לכך שהם חולקים את זמנם בין שני בתיהם של הוריהם, הם גם שוהים בבית הסבים בחלק לא מבוטל מהזמן שבו אמורים להיות בבית האב.

בהתייחס למהות המזונות ה הכרחיים כתב חברי כבוד השופט אסף זגורי את הדברים הבאים: " סכום מינימום זה עמד ועומד למבחן עשרות פעמים מדי יום בבתי המשפט השונים לעינייני מישפחה בישראל ומשמש כלי עזר ואבן בוחן לקביעת מזונותיהם של קטינים באשר הם. ודוק, בין אם מדובר בקטין יהודי, מוסלמי, נוצרי, דרוזי או חסר דת – השמוש בפסיקת המינימום הנו עוור צבעים ודתות. שכן צרכי הבסיס של ילד אינם משתנים רק בשל השתייכותו הדתית. סכום המינימום אינו אלא תחשיב ממוצע של צרכי קיום ברמת המינימום שבלעדיהם אין קיום אנושי לקטין. " (ראה תמ"ש (נצרת) 5151/06 ש.א. נ א.א, פורסם במאגרי הפסיקה האלקטרוניים) יכולתו הכלכלית של התובע לתצהיר המשלים שהוגש ביום 9.2.2020 של התובע צורפו 7 תלושי שכר ***** **** לתקופה החל מחודש יולי 2019 ועד לחודש ינואר 2020, מהם עולה כי הכנסתו הממוצעת עומדת על סך של 16,459 ₪ נטו לחודש.

האב המתגורר עם בת זוגו חולק עימה את תשלום דמי השכירות והוצאות אחזקת המדור והאם נושאת בתשלומי משכנתא ובכך מבטיחה את מדורם של הקטינים.

...

לאור כל האמור לעיל ובשים לב לכך שכל גורמי הטיפול והגורמים המקצועיים תומכים בהותרת המצב הנוכחי של אחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שהות שוויונית של הקטינים אצל כל אחד מהבתים של הוריהם, לרבות החלוקה הפנימית בין הבית של האב לבית הסבים (הוריי האב) המעורבים באופן חיובי בחיי הקטינים, אני מוצאת לקבוע כי המתווה הזמני שנקבע בהחלטתי מיום 12.1.2021 יוותר על כנו ויהפוך למתווה קבוע.

אשר על כן נפסק כדלקמן: בהמשך ישיר להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 אני קובעת כי האחריות ההורית של שני ההורים ביחס לקטינים א' ו-ב' ****** תהא שווה ומשותפת.

ש: אתה חושב שזה מדרגת מס שמשלמים ב** ? ת: אני לא פקיד מס, ******* ש: זה מה שאתה מעדכן אותם ? ת: ממש לא, אם אתה לא יודע הנחות מס מקבלים, כשהייתי גר ב** לפני 3 שנים ואפילו לפני 4 שנים בערך, מדרגת מס מתעדכנת וזיכוי ממס מתעדכן אחרי שאני מקבל אישור תושב **, ואחרי שאני מעודכן בתעודת הזהות שאני תושב **.

ביהמ"ש מודע לפסיקה בעיניין זה, ובפרט לפסיקה אשר כן נעתרה לסעד כזה וחייבה את הסבא או הסבתא לספק לנכדים דיור חלופי, לפחות לתקופת זמן קצובה, עד שהאם וילדיה יוכלו להאתרגן ולהסדיר דיור חלופי.

במקרה אחר, תמ"ש - 11- 20 פורסם בנבו, קבע כבוד השופט זגורי, כי מאחר והסבתא העניקה מדור חינם לנכדיה ובמסגרת התביעה ביקשה להפסיק להעניק את רשת השמוש לכלה ואת המדור חינם לילדים, ניתן להסיק, כי התובעת נכונה שכל הילדים ימשיכו לגור בדירה, אולם לשיטתו זה מהוה שימוש ציני בזכות שיש לה במקרקעין והסיוע שניתן באמצעותה להעברת הילדים למגורים עם הבן, בשל העדר מקום מגורים לאם המטופלת בילדיה.

אודה ולא אבוש, כי תוצאת פסה"ד הנה קשה ומשמעותה סילוק הנתבעת יחד עם הילדים מהבית, אולם ועם כל ההבנה והחמלה, פתוחה הדרך בפני הנתבעת לנקוט בהליך מתאים לבית הדין השרעי, שפסק מזונות עבור הילדים, לחייב את הבן בתשלום מדור עבור ילדיו ובית הדין השרעי יידרש לה בהתאם.

...

סיכום כללי: מכל האמור לעיל עולה באופן ברור כי התובע בתור בעלים של המקרקעין והדירה, הוא זה שבנה את הדירה, שהייתה מוכנה למגורים בטרם נישואי הנתבעת והבן.

על מנת לאפשר לכלה ולילדיה להתארגן ולמצוא דיור חלופי, אני קובע כי הנתבעת תסלק את הדירה תוך 45 יום מהיום.

אני דוחה את הסעד של הפיצוי וחיוב התובע במדור חלופי.

מובהר כי כבר במועד מתן פסקי הדין בחודש מאי 2016 , היו לנגד עיני בית המשפט (המותב שדן אז בתיק) מערכת היחסים המורכבת שבין ההורים לבין עצמם וכן מערכת היחסים המורכבת שבין ההורים לכל אחד מהקטינים, זאת שעה שכבר בחודש פברואר 2016 הורה בית המשפט על הפסקת חיוב האב במזונות הבן א' מכוח ההחלטה למזונות זמניים, אלא 19 שלאחר מתן החלטות אלו, שב הבן א' לגור אצל אמו וניתן פסק הדין בתיק תמ"ש 47790-10- 14 , במסגרתו נקבעה חלוקת זמנים שויונית אצל שני ההורים.

עם זאת, נפסק, כי כאשר נקבע סכום המזונות בהסכם גירושין אשר אושר וניתן לו תוקף של פסק דין, על בית המשפט להקפיד הקפדה יתרה עם המבקש את שינוי דמי המזונות, וליחס ערך מוסף לעובדה שהמדובר הוא בהסכם שנכרת בין 27 הצדדים, אשר במהותו הנו הסכם פשרה (ע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין, ]פורסם בנבו[, ס' לפסק הדין; ע"מ (ת"א) 1200/05 ה.ע. נ' ה.א. ]פורסם בנבו[, סעיף ו לפסק הדין).

( לפרוטוקול מיום 18.3.2021 יצוין ביחס לרכיב "סיוע כספי לנתבעת מאביה של הנתבעת" , הרי שהדבר מובא בחשבון ומפורט לא בשל כך שיש בהכרח חובה לסב להישתתף במימון הוצאות נכדיו, אלא שלאחר שהתברר כי למעשה הנתבעת נוקטת בתחבולות כדי להסתיר את שכרה, הרי שלא בלתי סביר להניח כי חלק ממנגנוני ההסתרה הם באמצעות שימוש בחשבון הבנק של בן מישפחה ולאחר מכן העברת הסכומים תחת כותרת "סיוע משפחתי". הכנסות נוספות המשולמות לנתבעת בדרכים עקיפות שנועדו להיתחמק מרשויות המס, משולמות לה באמצעות מנקה שעובדת אצלה, והיא משלמת לה באמצעות טיפולים בעיסקה שהנתבעת קוראת לה "טרייד אין על טיפולים" (ראה עמ' 20 ש' 30 לפרוטוקול .

19 ₪ ביחס להוצאות המדור, הרי ששני ההורים משלמים סכומים דומים בגובה של 2,500 לחודש בגין דירת מגוריהם, בין אן מדובר בהוצאות שכ"ד ובין אם מדובר בהוצאות מדור רעיוני (משכנתא).

אין לי ספק שהאם מתוך תפיסה חינוכית ולא חלילה מתוך חוסר אכפתיות מיתנהלת בדרך מסוימת מול ילדיה, יחד עם זאת, לדבר יש השלכות בעיניין מקום מגוריהם ומשכך יש לדבר אף השלכות בעיניין המזונות וחבל שהאם לא השכילה לראות זאת בשלבים מוקדמים יותר, דבר שהיה חוסך את המשך ההליכים ומביא לסיומם כבר לפני תקופה ארוכה.

...

בכל הנוגע לרכיב הוצאות הקטינים ונוכח הימצאותו של א' בישיבה שהתשלום החודשי בה בסך למעלה מ 500 ₪ משולם במלואו ע"י האב, ביגוד מיוחד של תלמידי ישיבה נרכש באופן בלעדי ע"י האב ושעה שעד לכניסת א' לישיבה התגורר באופן בלעדי אצל אביו ולאחר מעברו לישיבה, מצאנו עצמנו בתקופת הקורונה, תקופה שבמסגרתה קטינים שהו פרקי זמן נרחבים בבית ההורים, אם בשל סגירת מסגרות חינוכיות אם בשל תקופות בידודים, (אין מחלוקת שא' שהה תקופות לא מבוטלות בבידוד אצל אביו), איני מוצאת להתייחס לתקופת שהותו של א' בישיבה כתקופה שבמהלכה היו לאב הוצאות מופחתות שכן בפועל הקטין שהה בעיקר בבית האב בתקופה זו. נוכח גילאי הקטינים, נוכח מצבם הכלכלי של שני הצדדים, שעה שגם אם האב משתכר יותר מהאם, הרי שהאב נושא בפועל במלוא הוצאותיו של א' שנמצא באופן בלעדי אצלו וכן נושא בחלק מהוצאותיו של ב' שנמצא גם אצל אביו וגם אצל אמו, זאת שעה שהאם כלל אינה משתתפת בהוצאותיו של א' ויש די בידיה כדי להשתתף בהוצאותיו של ב' בפרקי הזמן בהם הוא אצלה.

סבורני כי כאשר בעל דין בוחר להסתיר הכנסות, בין כדרך חיים ובין אם קונקרטית במסגרת ניהול ההליך, עליו לדעת כי יכול והנתונים שהוא אינו מגלה, יישארו כנעלם שנזקף לחובתו.

לסיכום א. בנסיבות העניין, אני מוצאת להיעתר ולקבל את תביעה.

בחודש 08/2019 או בסמוך למועד זה עברה האֵם עם הילדים להתגורר בבית הוריה ב-----, זאת ללא הסכמת האב ומבלי שהוגשה בקשה בנושא לבית המשפט.

תמצית טענות התובעת התובעת מבקשת לחייב את הנתבע במזונות קטינים החל מיום הגשת הבקשה ליישוב סיכסוך על סך של 6,800 ש"ח (סכום צרכי הקטינים, ללא מדור והוצאות חינוך) , מדור בסך של 2,000 ש"ח ולאחר מעבר דירה מבית הוריה בסך של 3,000 ש"ח, מחצית הוצאות חינוך ומחצית הוצאות רפואיות חריגות, ולמעט תשלומים ששולמו על ידו לפני פסיקת המזונות הזמניים.

נכסי אמו או סבו של הנתבע אינם נכסיו שלו ואימו סייעה לצדדים באמצעות הלוואה של סכום דמי השכירות החודשיים בסך של 4,000 ש"ח. התובעת יכולה לעבוד משרה מלאה ולהגדיל את הקף הכנסותיה; אין לה הוצאות מדור בבית הוריה; והיא פעלה מוקדם לעזיבה בכדי להבריח כספים.

...

לאחר עיון בכל המסמכים, לא מצאתי כי הסכומים להם טוענת התובעת מבוססים כנדרש: הסכומים שנתבעו כלליים; לא צורפו קבלות המתייחסות להיקף ההוצאות הנטענות; סבורני כי הסכומים שנתבעו גבוהים מן המקובל, כך לדוגמא עותרת התובעת לסכום מצטבר שנתי של 12,000 ש"ח עבור ביגוד לשני הילדים, זאת כאשר גם האב רוכש ביגוד ונעליים עבור הילדים (עמ' 16, ש' 26).

מעבר לכך, כמפורט בהכנסות הצדדים, סבורני כי הכנסתה של התובעת גבוהה יותר מהנטען על ידה.

לאור האמור, התביעה למזונות אישה נדחית.

נוכח תוצאות פסק הדין, קבלת התביעה בענין מזונות הקטינים באופן חלקי ודחייתה לענין מזונות אישה ולאחר ששקלתי את התנהלות הצדדים, אני מורה כי הנתבע יישא וישלם לאישה הוצאות ושכ"ט עו"ד על סך של 3,500 ש"ח. אני מתירה את פרסום פסק הדין בהשמטת פרטים מזהים.

התובעת טוענת כי במועד שניתן פסה"ד למזונות, הנתבע טען כי מנהל עסק צעיר, מישתכר 5,000 ₪ לחודש ומשלם דמי מזונות לקטין שנולד לו ממערכת יחסים אחרת ואילו כיום הנתבע עושה חיל בעסקיו, מנהל עסק בשם "****" ב***** בב"ש, מתגורר עם אישתו וילדיו בבית דירות יוקרתי ורכש לעצמו רכב חדש.

הפסיקה קבעה כי כאשר מדובר בשינוי סכום מזונות שנקבע בהסכם גירושין כולל, על בית המשפט לעשות זאת במשורה, שכן הצדדים הסתמכו על ההסכם, הכולל מארג של איזונים עדינים, מאשר מזונות שנקבעו בפסק דין (ע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין, פורסם בנבו).

וכך, הוכח כי לקטינה אין הוצאות מדור בפועל, כאשר במועד מתן פסק הדין למזונות, הקטינה ואמה התגוררו בדירה שכורה ואילו לאחר שניתן פסק הדין ומזה כעשור, הקטינה מתגוררת אצל הסבים (הוריי התובעת) בדירה נקיה מחוב או שיעבוד.

...

לסיכום, לאור כל האמור בפסק דין זה, לא מצאתי כל עילה להתערבות בגובה המזונות על יסוד הפרמטרים שהועלו על ידי התובעת בהשוואה למצב עובר למתן פסק הדין.

סוף דבר, התביעה נדחית.

התובעת תשלם לידי הנתבע הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ , כשהסכום נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.