פסיקה לחיוב הגדלת מזונות בדרך המתמטית

יש לציין שהמסקנות שהגענו אליהן נבחנו ע"י אנשי מיקצוע מהדרגה הגבוהה ביותר, וביניהם פרופיסור בועז צבאן, פרופיסור מן המניין במחלקה למתמטיקה של אוניברסיטת בר אילן [דו"ח מדעי].

ע"ש. לפיכך, עלינו ללכת בדרך תורתנו הקדושה ולאחוז במנהג רבותינו הזקנים, ולהתאים את הפסיקה שהיתה בעבר הלא רחוק בצורה נכונה לימינו, אם בהצמדת הסכומים הנמוכים למדד יוקר המחירים מה שיביא אותנו לפסיקה של 450-700 ₪ כולל הכל ואף פחות מכך עקב זמני השהות שהשתנו לחלוטין, ואם ע"י בדיקה מקצועית מהם הצרכים והעלויות הראליות בעזרת גופי כלכלה מקצועיים, מה שיביא אותנו שוב לתוצאות דומות.

ושם כתב שהנו יושב על כסא הדין כבר עשרים וחמש שנה, ומעיד שמנהג בתי הדין לחייב רק מדין צדקה שלאחר שהגדילו ואפילו פחות מגיל 15 וכ"ש לאחר גיל 15, ועיי"ש שכתב שכפייה בצדקה היינו לביישו בדברים כדברי השו"ע אא"כ הנו אמיד ועכ"פ חיובו מדיני הצדקה בלבד, עיי"ש. אין ספק שרבים הדיינים המחייבים עד גיל 18, אך, אין לומר שדיין המחייב עד גיל 15 בלבד טועה, אדרבא פסיקה כזו מושתתת על אדנים איתנים ועל דברי גדולי הפוסקים, והמע"ה. והינה זה עתה יצא פס"ד נוסף מדייני ביה"ד הגדול בתיק 1267785/2 בו חייבו את האב חיוב חדש כמנהג בתי המשפט החילוניים לחייב מגיל 18 עד 21 שליש מדמי המזונות שקבעו [כך הוא בפסק הדין שנחתם בפועל, אמנם בעריכה לפירסום הושמט סעיף זה בפסק הדין, אך, כאמור בפועל חייבו עד גיל 21].

...

 אנו סבורים כי מדיניות הפסיקה אותה אנו מציעים, מדיניות המחייבת את העלויות הריאליות של הוצאות הילדים, בהתאם למקובל בחברה הישראלית ובהתאם לרמת החיים הנמדדת ומשוקפת במימצאי גופי הכלכלה שהבאנו, נאמנה למסורת הפסיקה המקובלת מדורי דורות, ואילו מדיניות הפסיקה שמציע ביה"ד הגדול, היא זו הנוטה מהפסיקה המקובלת ומתאימה לנוהג שהתקבל בבתי המשפט האזרחיים.

אנו סבורים להלכה שאין לחייב אב במזונות ילדיו מעבר למזונות המינימום הכרחיים לקיום הילד וכפי עני שבישראל, ואפילו הינו עשיר, ובפרט שהמע"ה. נעיר כי גם לסוברים שיש לחייב כבינוני, היינו כפי החציון[footnoteRef:7] ולא כפי הממוצע! [7: חציון = גובה השכר שמחצית מהשכירים בישראל משתכרים פחות ממנו ומחצית מהשכירים משתכרים יותר ממנו, לעומת השכר הממוצע שאיננו משקף את השכיר הבינוני.

ראשית נציין כי אכן כיום מחייבים עד גיל 18, אך, סבורני, שדיין הפוסק שהחיוב הינו רק עד גיל 15, הרי שסברא זו יסודה מוצק וכך נהגו רבים מהדיינים עד לאחרונה.

בפסיקה נקבע שבמסגרת שיקול הדעת של בית המשפט בהכרעה אם לידון מחדש בתביעה להפחתת מזונות עליו לבחון, בין היתר, האם הוגשה התביעה "בחוסר תום לב". שכן לחיוב במזונות היבט חוזי הכפוף לדרישת תום הלב הקבועה בהוראת סעיף 39 לחוק החוזים ]חלק כללי[ התשל"ג 1973- ]בע"מ 3148/07 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 13.6.07 )[.

לפיכך, טענות הצדדים באשר לסכום המזונות שנפסק והשינויים שחלו בצרכי הקטין או ביכולותיהם של הצדדים (אשר לשיטת הנתבעת צריכים להביא דוקא להגדלת סכום המזונות) ממילא יבחנו אף הן לגופן כמו גם השינויים שחלו בהילכות הנוגעות למזונות קטינים.

בהתאם להילכת פלונית וכנזכר לעיל יש לבחון את נשיאת הצדדים במזונות קטין שגילו מעל 6 שנים בדרך של שויון מהותי.

₪ הצדדים היתה מובילה לתוצאה לפיה עליו לשאת ב- 25% מכלל צרכי הקטין, קרי ברם, בסופו של יום קביעת סכום המזונות אינה פועל יוצא של חישוב מתמטי בהתאם לנוסחות, ותכלית הנוסחות לשמש כלי עזר, אך אין הן בבחינת חזות פני הכל ]על הקושי המעשי והעיוני בתחשיב מתמטי מדויק ראו פסק דינה של השופטת שבח בעיניין ש' 17 ;( והאסמכתאות המובאות שם; עמ"ש 20634-04-18 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 7.2.2019 עמ"ש 11623-07-17 ד.ש. נ' .ש. (פורסם בנבו, 24.6.18 ); עמ"ש 30516-10-18 י.ר. נ' ש.ר 19 .

...

על כן אני קובעת .

קרי, 17.6.20 סיכומו של דבר הוא שאני נעתרת לתביעה ומורה כדלקמן: 31 ₪ התובע ישלם לידי הנתבעת בעד מזונות הקטין, מדורו והוצאות חינוכו סך של לחודש מידי ראשון לחודש.

התוצאה היא אמנם שהתובע זכה בתביעתו.

סכום זה, שכולל לפי פירוט הנתבע גם הוצאות אחזקת מדור, עולה בקנה אחד עם החזקה האמורה באשר לעלות צרכיהם ההכרחיים של שלושה קטינים תוך הבאה בחשבון של כלל ההוצאה השולית הפוחתת וכן את המגמה הנוהגת בפסיקה של צימצום מעגל הצרכים ההכרחיים למינימום, על מנת שעקרון השויון בין בני הזוג ימצא ביטוי גם בחיוב בדמי מזונות לקטני קטנים.

הדיעה 8 ( שיקול דעת ואומדן הצרכים הסביר והראוי ]ע"א 52/87 הראל נ' הראל, פ"ד מג( הרווחת בפסיקה כיום היא שיש להעלות את סכום החזקה למזונות ההכרחיים (גם במובחן מחזקה בדבר כלל הצרכים כנזכר לעיל) במיוחד כאשר מדובר בהוצאותיהם בשני הבתים גם יחד, לאור השינויים שחלו משך השנים מאז קביעת החזקה בשיערוך אותן הוצאות הכרחיות והן לאור הצרכים שהתווספו משך השנים בכל הקשור לאמצעי התיקשורת והמחשוב שניתן לראות בהם הוצאה תלוית שהות בכל אחד מהבתים, ולהגדיל את סכום החזקה לסך שנע בין 1,600-1,700 ₪ ]עניין ש' בפיסקה 7 לחוות דעת השופטת שבח[.

פסיקת מזונות למספר ילדים אינה נעשית בדרך של מכפלת סכומי החזקה, וזאת לאור כלל ההוצאה השולית הפוחתת כנזכר לעיל.

בסופו של יום קביעת סכום המזונות אינה פועל יוצא של חישוב מתמטי בהתאם לנוסחות, ותכלית הנוסחות לשמש כלי עזר, אך אין הן בבחינת חזות פני הכל ]על הקושי המעשי והעיוני בתחשיב מתמטי מדויק ר' פסק דינה של השופטת י' שבח בעיניין ש' והאסמכתאות 15 המובאות שם; עמ"ש 20634-04-18 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 7.2.2019 ); עמ"ש 11623- 07-17 ד.ש. נ' .ש. (פורסם בנבו, 24.6.18 ); עמ"ש 30516-10-18 י.ר. נ' ש.ר (פורסם בנבו, 2.6.19 )[.

...

אמנם יחס ההכנסות בין הצדדים אינו זהה ואולם התובעת מקבלת לידיה את קצבת הילדים מאת המוסד לביטוח לאומי ועל כן אני קובעת שהצדדים ישאו בהוצאות אלה באופן שווה.

גם שלא בדרך של חישוב מתמטי מדויק אלא בדרך של בחינה "ממעוף הציפור" ]כהצעתה של כבוד השופטת שבח, שם[ התוצאה לפי ישלם הנתבע סך של 1,100 ₪ לכל קטין מעת שימלאו לו 6 שנים מאפשרת קיום כלכלי של שני התאים המשפחתיים ומשקי הבית של ההורים שנפרדו.

אשר על כן אני מורה כדלקמן: הנתבע ישלם לידי התובע בעד מזונותיהם ומדורם של הקטינים את הסכומים המפורטים להלן: בעד הקטינה נ' סך של 1,600 ₪ לחודש; בעד הקטינה ש' סך של .

הנתבע יישא במחצית תשלום עבור שיעורים פרטיים במקצועות: לשון, מתמטיקה ואנגלית, בהתאם להמלצת הגורם החינוכי.

סקירה מקיפה זו הן של החקיקה והן של הפסיקה, לא תהיה שלמה אם לא אסיימה לעניין זה בעקרי ההלכות (החלק האופרטיבי), כפי שהובאו בהילכת 919, באשר לאותם דברים אמורים המתאימים לעניין שבפני: " בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.

חלק זה מכומת בדרך כלל בכשליש עד מחצית מן הסכום המשולם על ידי האם (ע"א 3301/92 טלמור נ' טלמור, פסקות 4-3 (8.7.1993) [פורסם בנבו] ; ע"א 52/87 הראל נ' הראל, פ"ד מג(4) 201, 205 (1989); ע"א 764/87 אוהר נ' אוהר (31.12.1987) [פורסם בנבו] ; הלפרין-קדרי, הורוביץ וזילברברג, בעמ' 1239), ועל האב להעביר לידיה דמי מזונות גם בגין רכיב זה".

יכולתו הכלכלית של האב לשאת ב "עול המזונות" נמדדת, לא רק על-פי הכנסתו מיגיע כפיו ו/או על-פי הכנסתו המוגבלת והמצומצמת בנסיבות מסויימות, אלא על-פי יכולתו למצות את כישוריו ולהגדיל את הכנסתו גם ממקורות אחרים ורכושו בכלל זאת.

...

שני ילדי הצדדים נולדו וגדלו בדירה זו. די בנסיבות אלה כדי להגיע למסקנה כי היה שיתוף בין הצדדים וציפיה לשיתוף בנכסים.

העולה מדברים אלו בנסיבות שהוצגו בפני, של נישואין ממושכים בהם מקיימים שני בני הזוג את המשק המשפחתי במאמץ משותף, בין על-ידי עבודה ובין בדרכים אחרות, מתגוררים בדירה משך כל השנים ובה נולדים וגדלים שני ילדיהם, שיפוץ הדירה באופן לא פעוט, וזוהי דירתם היחידה, סבורני כי "היטשטשו הגבולות והתערבבו המשאבים", ודירת המגורים שייכת לרכוש המשותף של הצדדים, ומכאן כי האם זכאית להירשם כבעלים של מחצית הזכויות בדירה ברחוב ___, וכמובן שדירה זו היא נכס בר איזון בין הצדדים.

לאב, קיים אוסף מרשים אשר ימשיך להניב פירות, בבוא היום עתיד הוא לרשת נכסים נוספים המצויים בידי הוריו ועל כן ועל-מנת לאזן המצב שנוצר, אני קובע כי כלל אוספיו של האב, זכויותיו בביטוח לאומי ב___ וכן כספים המצויים בחשבונו האישי, יוותרו בידיו ולא יאוזנו.

סוף דבר האב יישא במזונות ילדי הצדדים לאם, כולל מדור, כפי האמור והמפורט בסעיף 107.

באשר לחשבונות הבנק המצויים בבעלותם הפרטית של מי מהצדדים, אני קובע כי אלו לא יאוזנו בין הצדדים ויתרתם תישאר בידי כל אחד ולא תחולק.

הטעמים לכך הוסברו על ידי כב' הנשיא שמגר בע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין (פורסם בנבו, מיום 13.6.1994): "בתחום המזונות רשאי בית המשפט אמנם לבחון בנסיבות ראויות את קיומו של שינוי נסיבות; אולם, כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא אך ורק במקרים בולטים. הסכם גירושין הוא בדרך כלל בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת; יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני זוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליישוב, אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק בגדר שלב ביניים עד לפניה חוזרת לבית המשפט". כאשר מדובר במזונות שנקבעו בהסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין, החילה הפסיקה מעמד מיוחד וקבעה, כי שינוי המזונות יעשה רק במקרים חריגים וראויים, זאת מאחר והסכם הגירושין ממצה את כל מכלול ההסדרים, ויתורים ואיזונים אשר אינם פרוסים בפני בית המשפט, בהתבסס על שקולי יציבות וודאות ומבטא את ההסכמה לגבי צרכי הקטינים (ראו: תלה"מ (תל אביב- יפו) 28665-02-19 ש.ר. נ' א.פ. (פורסם בנבו, מיום 6.9.2020)).

חישוב מתמטי פשוט מביא למסקנה כי חלה הפחתה של למעלה מ 26% בזמני השהות של האיש עם הקטינים, ועל כן יש לראות בכך שינוי נסיבות.

תום לב בהליכים משפטיים תום לב בהליך משפטי – על תובע בתביעה למזונות או בתביעה להפחתת או הגדלת מזונות, לפעול בתום לב "ולשחק בקלפים פתוחים". בבע"מ 3148/07 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (13.6.07) היתייחס כב' השופט רובינשטיין לשיקול הדעת המסור לבית המשפט בבואו לידון מחדש בשאלת המזונות ובפיסקה ו נקבע כי "במסגרת שיקול דעתו על בית המשפט להביט על התמונה בכללותה, ולהכריע לפיה האם בהיתחשב במכלול הנסיבות של יחסי הצדדים יש מקום לאפשר דיון מחודש במזונות. בהקשר זה נקבע, כי על בית המשפט לבחון האם הוגשה התביעה בחוסר תום לב. כבר נפסק כי לחיוב המזונות היבט חוזי..., הכפוף לדרישת תום הלב הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.. ולדרישות נוספות, כגון תקנת הציבור הקבועה בסעיף 61 לחוק החוזים (חלק כללי)".   8.

...

שינוי זמני שהות לכשעצמם, לא בהכרח מהווים שינוי נסיבות מהותי, כזה המצדיק שינוי סכום המזונות, ובמקרה דנן ונוכח המפורט לעיל, לרבות בהתחשבות הותרת מלוא קצבת הנכות של הבת הבכורה בידי האשה, סבור בית המשפט, כי אין מקום לשינוי סכום המזונות הבסיסי, אולם יש מקום להיעתר לבקשת האשה לחיוב האיש בדמי טיפול עבור שני הילדים הקטינים.

ההתנהלות הנ"ל של האיש מובילה למסקנה מתבקשת כי האיש אינו נוהג בתום לב ובדרך מקובלת, לא בביצוע פסק הדין למזונות, לא בעצם הגשת התביעה הנוכחית ולא בניהול התביעה עצמה.

בית המשפט לא מוכן, בשום דרך ושום אופן, ליתן לכך יד. סוף דבר מכל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת האיש ומקבלת את תביעת האשה לדמי טיפול באופן שבנוסף למזונות הקטינים, כפי שקבועים בפסק הדין, יישא האיש בדמי טיפול עבור הקטינים מ' ו- אי', בסך של 500 ₪ לכל אחד, עד הגיעו של כל אחד מהם לגיל 9 שנים.