בנושא הבקשה להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית בכל הקשור ל"קנס משרד התחבורה" (כמשמעותו בסעיף 13.3 לתצהירו של מר רז וסעיף 26.2 בבקשה לאישור תובענה ייצוגית), התעורר ספק האם יש לראות ברכיב זה קנס האסור לנכוי לפי חוק הגנת השכר או שיש ברכיב זה משום החזר חיוב שניתן לנכותו לפי התנאים הקבועים בחוק הגנת השכר.
זאת ועוד, במידה והמשיבה נושאת בתשלום הקנסות המוטלים על נהגים שעברו עבירות תנועה, הרי שהיא מסתכנת בעבירה על הוראות סעיף 252א לחוק העונשין, תשל"ז-1997 הקובע כי "לא ישלם תאגיד, במישרין או בעקיפין, קנס שהוטל על זולתו , ולא ישלם מעביד קנס שהוטל על עובדו".
לטענת המשיבה, בהעדר נכויי שכר, נהגי המשיבה לא יחששו מבצוע עבירות תוך סיכון ממשי של חיי אדם.
על מנת להגשים את תכלית החוק, אסר המחוקק על המעסיק לערוך נכויים בשכר העבודה, להוציא במקרים מוגדרים הקבועים ברשימה מצומצמת וסגורה בסעיף 25 לחוק הגנת השכר, ובלשון הסעיף:
25(א) לא ינוכו משכר עבודה אלא סכומים אלה:
(1) סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק;
(2) תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו;
(3) דמי חבר באירגון עובדים שהעובד חבר בו, שיש לנכותם מן השכר על פי הסכם קבוצי או חוזה עבודה או שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו, והתשלומים הרגילים לועד העובדים במפעל;
(3א) תוספת לדמי החבר שמותר לנכותם על-פי פסקה (3), המיועדת למימון פעילות מפלגתית, זולת אם הודיע העובד למעסיקו בכתב על היתנגדותו לתשלום התוספת;
(3ב) דמי טפול מקצועי-אירגוני לטובת האירגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קבוציים, תשי"ז-1957, שיש לנכותם על פי הסכם קבוצי או חוזה עבודה משכרו של עובד שאיננו חבר בשום ארגון עובדים, או שהעובד הסכים בכתב לנכוי כאמור; שר העבודה, לאחר היתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, ובאשור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות את מאקסימום דמי הטיפול המקצועי-אירגוני שמותר לנכותם לפי פסקה זו;
(4) סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קבוצי או על פי חיקוק;
(5) תשלומים שוטפים לקופות גמל ובילבד שתשלומים כאמור לקופת גמל שהעובד בלבד חייב לשלם לה לא ינוכו משכרו של העובד אם הוא הודיע למעסיקו בכתב על היתנגדותו לתשלומם;
(6) חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה;
(7) מקדמות על חשבון שכר עבודה, אם אין המקדמות עולות על שכר עבודה בעד שלושה חדשים; עולות המקדמות על שכר עבודה לשלושה חדשים – חלות על היתרה הוראות פסקה (6).
אחרית דבר:
לאור כל האמור לעיל ניהול התובענה כייצוגית מאושר; בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק, הריני פוסק כדלקמן:
הגדרת חברי הקבוצה: כל הנהגים שהועסקו בשירות חברת סופרבוס ושות' בשבע השנים שקדמו ליום הגשת התביעה (קרי 7 שנים שקדמו לחודש מרץ 2012), ואשר נוכו משכרם כספים בשל "קנס בשל חוסר בקופה" (רכיב 26.1 לתובענה הייצוגית) או "קנסות משרד תחבורה" (רכיב 26.2 לתובענה הייצוגית).
...
נושא זה נדון והוכרע במסגרת פסק דינו של בית הדין הארצי בעניין ע"ע (ארצי) 20957-05-11 שרעבי משה נ' רשת בטחון בע"מ (פורסם בנבו, 21.11.2017) (להלן – עניין שרעבי), במסגרתו נדחה הערעור על החלטת בית הדין האזורי לדחות בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעילות הצומחות מתחולת צו ההרחבה בענף הבנייה וכן בעילה של ניכוי שלא כדין מהשכר.
ובלשון פסק הדין:
"ובהשלכה למשפט העבודה - כאשר בעובדים עסקינן, הבחינה היא כפולה - האחת - האם ניהול התובענה ימקסם את סיכויי העובד (שאינו התובע הייצוגי) לקבלת הפיצוי בגין רכיבי התובענה הייצוגית. השנייה - האם יהא באישור התובענה כייצוגית כדי לפגוע באפשרות העובדים למקסם את זכויותיהם בעניינים שאינם נכללים בתובענה זו? לעמדתנו, במקרה דנן, בחינה זו מביאה לתוצאה המצמצמת את המקרים שבהם יינתן אישור לתובענה הייצוגית. יוזכר, כי עניינה של תובענה ייצוגית הוא בקיומה של שאלה מהותית משותפת של עובדה ומשפט, כאשר בהגדרת הקבוצה רב השווה על השונה. היינו, היתרון בקיומה של תובענה ייצוגית הוא בהוכחת הבסיס המשותף לכל החברים בקבוצה במקום שבו קמה הזכאות לתשלום הנתבע. ככל שהבסיס המשותף רעוע יותר או ככל שנדרשות בדיקות וראיות נוספות מעבר לקיומה של השאלה המשותפת, נשמטת ההצדקה לניהול התובענה כתובענה ייצוגית. {...} מקום שנדרש המשך בירור פרטני והתדיינויות נפרדות ונוספות של כל אחד מחברי הקבוצה בגין הסכום שלו הוא זכאי, יש בו כדי לעקר את הגיונה של התובענה הייצוגית {...} ויובהר, בנסיבות שבהן לאחר שמתקבלת התובענה הייצוגית, נדרשת קיומה של בדיקה פרטנית באשר לנסיבותיו הספציפיות של כל עובד ועובד וזכאותו לתשלום, לרבות בדיקת הוותק שצבר, היקף משרתו, ימי עבודתו ושעות העבודה שלו, ספק אם יש יתרון בקיומה של התובענה הייצוגית. וביתר דיוק, מקום שיש צורך בהליך משפטי נוסף או בפרוצדורה נוספת מעבר להוכחת הזכאות העקרונית של הרכיב הנתבע, הולכת ופוחתת ההצדקה לקיומה של התובענה הייצוגית".
במובחן מהאמור לעיל, סבורני, כי נסיבות העניין שלפניי שונות מנסיבות עניין שרעבי – בעיקר הצורך בבחינה פרטנית של נסיבות העובדים.
אחרית דבר:
לאור כל האמור לעיל ניהול התובענה כייצוגית מאושר; בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק, הריני פוסק כדלקמן:
הגדרת חברי הקבוצה: כל הנהגים שהועסקו בשירות חברת סופרבוס ושות' בשבע השנים שקדמו ליום הגשת התביעה (קרי 7 שנים שקדמו לחודש מרץ 2012), ואשר נוכו משכרם כספים בשל "קנס בשל חוסר בקופה" (רכיב 26.1 לתובענה הייצוגית) או "קנסות משרד תחבורה" (רכיב 26.2 לתובענה הייצוגית).
