קובעת הועדה, בעמוד 29: "לדעתנו הסכמה כזו אינה משווה יותר בטחון לנכונות התוצאות ומשמעותה יכולה להיות שההכרעה בדבר אשמתו או חפותו של אדם נמסרת לידי הבודק ולא לידי בית המשפט ודבר זה נראה לנו כפסול".
עם זאת סברה הועדה, כי ניתן להשתמש בתוצאות בדיקת הפוליגרף כראיה בהליכי ביניים פליליים, כגון הדיון בשחרורו של עציר בערבות או בבקשה לעצרו עד תום ההליכים, וכן לפני טריבונלים, אשר הפרוצידורה הנוהגת בהם אינה כפופה לדיני הראיות המקובלים.
קביעה בדבר קבילות הראיה במשפטים אזרחיים
בהיתחשב בכל האמור לעיל, לרבות המלצותיה של ועדת כהן וההתפתחויות שחלו לאחר הגשתה, הייתי מציע לקבוע כדלהלן: בעוד שתוצאות הפוליגרף טרם הוכחו כאמינות די הצורך כדי לשמש כראיות במשפטים פליליים (להבדיל מהליכי ביניים שבהם נדונה שאלת המשך מעצרו של חשוד או נאשם, או בקשתו להשתחרר בערובה), אין מניעה להתיר קבילותן של אותן תוצאות בהליכים אזרחיים.
...
השופט מ' אלון:
דעתי כדעת חברי הנכבד, השופט גולדברג, שיש לדחות את הערעור.
היפוכו של דבר משבאו בעלי הדין על הסכם ביניהם לפתרון הסכסוך, אשר הבינו את משמעותו, וההסכם אושר וניתן לו תוקף של פסק דין, הבקשה לביטולו של הסכם זה, על סמך טענה של רצון לבירור האמת על פי מסמך שבידיהם שדרך אגב היה ידוע להם לפני עריכת ההסכם בקשה זו היא הפוגעת בתקנת הציבור של כיבוד הסכמים ושל סיום וסוף להליכים.
ד. דיון מעניין בקשר לשלב של ההליך השיפוטי שבו ניתן לעשות פשרה, ושיש בו משום הד לנושא הדיון שבענייננו מצאנו בתלמוד ובפוסקים.