עוד בעיניין פלונית (פסקה 12) נקבע כי על מומחה בית המשפט מוטלות חובות משני סוגים: הסוג הראשון, "הן חובות אמון, בגדרן נידרש המומחה לנהוג בתום לב, באובייקטיבית, ללא משוא פנים, בלא ניגוד עניינים, ותוך הקפדה על מראית עין של היתנהלות תקינה", ואילו הסוג השני, "הן חובות מקצועיות, בגדרן נידרש המומחה לשקף בחוות דעתו את מצבו הרפואי האמתי של הניזוק, על יסוד כל החומר הרפואי הרלוואנטי והערכתו המקצועית".
"במקרים בהם המומחה מפר את החובות המוטלות עליו, בין אם חובות האמון ובין אם חובותיו המקצועיות, ובית המשפט מתקשה לאמץ על כן את חוות דעתו של המומחה מבלי שהדבר יוביל לפגיעה בהליך השפוטי או במי מבעלי הדין, עומדות לפני בית המשפט מספר דרכי פעולה. דרך הפעולה הראשונה, המתונה ביותר, היא הכרעה בשאלות הרפואיות על בסיס חוות דעתו של המומחה והראיות הנוספות, וזאת אף מבלי לאמץ את מסקנותיו של המומחה ותוך אפשרות לסטות מחוות דעתו. הדרך השנייה העומדת לפני בית המשפט היא מינוי מומחה רפואי נוסף לצורך הכרעה בשאלות שברפואה. הדרך השלישית, והקיצונית ביותר, היא פסילת חוות הדעת שהגיש המומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו" [עניין פלונית, פסקה 13.
אוסיף עוד כי לא יעלה על הדעת, כי תובע המגיע לבדיקה רפואית בפני מומחה מטעם בית המשפט, ימנע בדיקה רפואית מלאה ומקיפה, כך לשיטת המומחה, ולאחר מכן, כשתקבע קביעה שאינה לרוחו, יעתור למינוי מומחה נוסף מן הטעם שהמומחה לא ביצע בדיקות עזר כלשהן.
...
בין אם התובע התחזה בבדיקתו בפני המומחה ובין אם לאו, סבורני כי יש בהתנהלות זו משום שימוש לרעה בהליכי משפט, ובכלי החשוב של מינוי מומחה המשמש כאמור לעיל כזרועו הארוכה של בית המשפט, והדבר צריך לפעול לחובתו של התובע אשר אינו יכול לצאת נשכר מהתנהגות שכזו.
לעניין זה יפים דברי כבוד השופט ספדי בת"א (ביש"א) 45669-03-20 פלוני נ' הראל [פורסם במאגר "נבו" ביום 04.04.22] :
"הענקת אפשרות לתובע שכזה לשפר את מצבו על ידי פסילת חוות דעת המומחה, או אפילו על ידי מינוי מומחה נוסף, חרף התנהלותו האמורה, כמוה כמתן פרס למי שמנהל ענייניו בחוסר תום לב, ובטווח הרחוק עלולה להוביל לעידוד התנהלות מעין זו בקרב תובעים-נפגעים פוטנציאליים: היה ויצליחו להטעות את המומחים הרפואיים – מה טוב, בכך הם יאדירו את נזקיהם ויזכו בפיצוי מוגדל שאינו משקף נכונה את נזקיהם האמיתיים, והיה ולא יצלח בידם הדבר – כי אז ימונה להם מומחה חדש לבקשתם, בין במקום ובין בנוסף, בבחינת מתן הזדמנות נוספת לתיקון לאחר שהניסיון להערים על המומחה כשל. זאת אין לאפשר. באשר לאיסור השימוש לרעה בהליכי משפט, הרי שגם לפי כלל זה אין לאפשר לתובע להיבנות מניסיונו לשקר למומחה ולהטעותו על ידי הצגת מצג שווא בנוגע למצבו הגופני שאינו מוסבר בצורה כלשהיא על ידי בדיקות הדימות.".
סיכום
לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה ולחלופין למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום האורתופדי, זאת לאור קביעותיי שלעיל לעניין המימצאים הרפואיים אליהם הגיע המומחה, ואף לאור המצב שהדגים התובע בפני המומחה.
אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה, ומחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום כולל של- 2,000 ₪, אשר ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן – הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
