פסילת מומחה רפואי מטעם בית המשפט שטיפל בתובע

התובע טוען ומזכיר, כי במהלך שנת 2020 פקדה את העולם מגפת הקורונה, שהשביתה את מערכת הבריאות, ולכן החומר הרפואי של התובע משנת 2020 הנו דל, ולא מהסיבה כי הזניח את בריאותו, אלא כי רק מקרי רפואה דחופים קיבלו מענה טפולי בתקופה זו. עוד הפנה התובע לחוו"ד אחרת שקבל התובע במסגרת תביעה למימוש זכויות מכוח פוליסת תאונות אישיות אצל חברת "כלל", שם קבע מומחה כי לתובע 10% נכות צמיתה ולאחר שבחן הקשר הסיבתי לתאונה ואת מצבו של התובע.

עוד הוסיפה וטענה, כי מקום בו התובע חולק על קביעות המומחה, דרך המלך הנה לזמן את המומחה לחקירה על חוות דעתו, ולאחר מכן במידת הצורך וככל שקיימת הצדקה, לבקש את פסילה המומחה ו/או למנות מומחה רפואי נוסף מטעם בימ"ש. כן טענה הנתבעת, כי התעוד הרפואי אינו תומך בבקשת התובע.

יודגש, כי התובע לא הצביע על טענות שעניינן חוסר תום לב מצד המומחה, העידר אובייקטיביות או חלילה משוא פנים, אשר יש בהן כדי להביא לפסילת חווה"ד המומחה, ואף לא הצביע על פגמים חמורים אחרים, שיש בהם כדי להביא לפסילת חווה"ד. אזכיר כי גם במקרה בו מתגלים פגמים, כאלה או אחרים, בחווה"ד, אזי המסקנה אינה תמיד פסילת חווה"ד, אלא גם אז שומה על בית המשפט לשקול "אם מדובר בפגם היורד לשרשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין" (רע"א 7098/10 טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית (לא פורסם, 31.01.11); וכן ראו גם רע"א 1138/12 אי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (פורסם בנבו, 9.04.12).

...

לגרסת התובע, הלכה למעשה החומר הרפואי מלמד כי מיד לאחר התאונה ובסמוך לה היה במעקב רפואי קפדני ומתמשך, והתלונן במהלך כל התקופה על כאבי גב. לעניין זה, התובע מפנה לביקורו אצל רופא המשפחה שהתקיים שלושה (3) ימים בלבד לאחר התאונה (25.06.19), בו תועדה חבלה בגב תחתון; לתלונות שתועדו מיום 5.08.19 בפני ד"ר ביידוסי קותייבה בעניין כאבים בעמ"ש מותני, והפניית הרופא לטיפולי פיזיותרפיה ולצילום עמ"ש מותני; לסיכומי טיפולי הפיזיותרפיה אליה הופנה, והמציינים הגבלה בתנועות הגב; לסיכום ביקור אצל האורתופד, ד"ר יונס מוחמד, מיום 27.08.19, שם צויין, בין היתר, כי התובע סובל מכאבים בעמ"ש מותני יותר מימין; לטיפולי פיזיותרפיה שביצע התובע בין 31.08.19 – 17.09.19 ובתיעוד שלהם נרשם כי הינו סובל מכאבי גב; וכן לסיכום ביקור אצל ד"ר קוצ'ר יורי מיום 12.05.20 (במהלך מגיפת הקורונה) בו צויין, כי התובע סובל מזה מספר חודשים מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל, והפנה את התובע לצילום סי.טי, וביקור המשך אצל ד"ר קוצ'ר לאחר ביצוע הצילום.

לכן, אין בידי לקבל טענת הנתבעת ל"הרחבת חזית" מטעם התובע, בעניין זה, כמו-גם לצורך בתיקון כתב התביעה על-ידו, כתנאי לדיון בבקשה.

בהתאם לכך, נתתי החלטתי בסוף הדיון מיום 17.05.22 (עמ' 2, שורה 10).

סופו של דבר - הבקשה על כלל מרכיביה נדחית.

שתי ערכאות העירעור לא מצאו לנכון להתערב בהחלטה זו. וכך כתבה כב' השופטת ברק ארז בהחלטתה: "האמת ניתנת להיאמר: מלכתחילה טוב היה עושה המומחה לו היה מגלה אף את מעורבותו המוגבלת בבדיקתה של המבקשת בשנת 2014. אולם לא זו השאלה שהתעוררה בהליך דנן. השאלה היא האם מדובר במצב שבו אי הגילוי מהוה עילה לפסילתו של המומחה בשלב זה. הלכה היא כי פסילה של מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט תיעשה במקרים חריגים ביותר שבהם נמצא פגם היורד לשורש העניין והעלול לגרום לעיוות דין כי בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון" (שם, פסקה 13).

אם במסגרת מינוי של מומחה מטעם בית המשפט אין זה מובן מאליו שרופא שטיפל בתובעת בקשר לתאונה נשוא התביעה וסמוך למתן חוות דעת, אינו בהכרח פסול מלתת חוות דעת בעיניינה (אלא יש לבחון זאת לאחר חקירת המומחה), על אחת כמה וכמה במקרה שבו הטיפול ניתן ללא קשר לתאונה, שנים רבות לפני מועד מתן חוות הדעת, כאשר התביעה מושתתת על ההסכם שרק במקרים נדירים ניתן לחרוג מהוראותיו.

...

בנסיבות אלו, אף אם הייתי מניחה שרופאי המל"ל התרשלו בכך בכך שלא הרחיבו את הדרישה לקבלת חומר רפואי גם מבית חולים סורוקה, ואני קובעת שכך הדבר.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם למל"ל סכום של 3,416,679 ₪ בתוספת ריבית וריבית הסכמית כמפורט בפסקה 40 לעיל.

האם קיימת עילה לפסילת מומחה רפואי שמונה בתיק ניזקי גוף מטעם בית המשפט, בשל העובדה שערך את חוות דעתו מבלי לכלול היתייחסות מפורשת בכתב לכל חוות הדעת מטעם הצדדים – אף שלדבריו עיין בהן בזמן אמת כשערך את חוות דעתו? האם קיימת עילה לפסילת מומחה זה, מן הטעם שקבע לתובעת נכות שונה וגבוהה אף מזו שקבע המומחה מטעמה? רקע עובדתי – חוות הדעת הרפואיות התובעת הגישה תביעה נגד עריית חולון (הנתבעת 1) וכן נגד המרכז הרפואי האוניברסיטאי וולפסון (הנתבעת 2, להלן: בי"ח וולפסון) בטענה כי בשל התרשלותם נגרם לה נזק גוף.

המומחה סיכם כי "התובעת קיבלה לאורך כל הדרך בבית החולים וולפסון טפול מעולה שכלל ניתוח ראשוני מאוד מורכב ומוצלח, לווי רפואי במרפאה האורתופדית, שקיפות ודיון על הסיבוכים האפשריים. לא נגרמה בשום שלב של הטיפול התרשלות או פגיעה באוטונומיה של התובעת. מדובר בסיבוך שכיח שטופל כפי שנידרש עם תוצאה קלינית ורנטגנית סופית שעולה על כל הציפיות". בשל הפער בין חוות הדעת, מינה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו, ד"ר גיל אלמוג.

...

נוכח כל האמור, הבקשה לפסילת מומחה בית המשפט בגין שיעור הנכות שנקבעה בחוות דעתו, נדחית.

אין בידי להיעתר לטענת הצדדים.

סוף דבר על רקע כל המקובץ דין הבקשה לפסילת מומחה בית המשפט להידחות.

עוד ציין כי בהחלטת המינוי נרשם ברורות כי הנתבעים הם "משרד הבריאות/המשרד הראשי ובית חולים וולפסון". לטענת המומחה, לא הגיוני שכל מומחה שקשור בקשרי עבודה עם גורם ממשלתי כלשהוא לרבות משרד ממשלתי, חברה ממשלתית או רשות ממשלתית או ממלכתית ייחשב כמצוי בנגוד עניינים אוטומאטי לטפל בענין של גורם ממשלתי אחר, למשל אם מהנדס שמעניק שירותים לרשות חרום לאומית של משרד הביטחון יתמנה כמומחה מטעם בית המשפט כאשר אחד מהצדדים הוא כפר הנוער שפיה שהוא חברה ממשלתית.

אף נטען כי בוטלו מינויים של מומחים מטעם בית המשפט במקרים פחות חמורים, כגון ב-רע"א 1834/18 כללית נ' פלונית (3.5.2018) (בה נפסל מומחה מטעם בית המשפט כי לא עיין לפני מתן חוות דעתו בחומר ובחוות דעת מטעם אחד מהצדדים, למרות שנתן חוות דעת מתוקנת לאחר עיון בהם); אף הפניתה התובעת למצב שבו נפסל מומחה של צד בשל מצב של ניגוד עניינים, כאשר בעניינינו, לטענתה, מדובר במצב של קל וחומר.

...

אולם על-פני הדברים, ובין אם עמדת המומחה בהן תתקבל בין אם לאו, כל אחת מהמחלוקות הללו עניינית (כאשר המומחה חפץ לקיים פגישה עם נציגים מקצועיים וללא עורכי הדין מטעם שני הצדדים, מעוניין לקיים פגישה בבית החולים כי שם בוצעו העבודות, וסבור כי אין לאפשר לצדדים להעביר לו מסמכים למעט כתבי טענות על נספחיהם).

לאור כל האמור, מצאתי כי לא מתקיים חשש לניגוד עניינים המצדיק את פסילת המומחה מטעם בית המשפט.

בקשת התובעת לפסול את המומחה מטעם בית המשפט נדחית.

התובעת תשלם לנתבעים יחד ולחוד שכר טרחת עורך דין בסך של 1000 ₪.

ברם, עיון בהחלטות מעלה כי מדובר במקרים מובהקים שמצדיקים פסילה: פסילת חוות דעת של מומחה בית משפט שאחיו טיפל בתובע ושחוות דעתו צורפה למסמכים הרפואיים שהומצאו למומחה; של מומחה שטיפל בעבר באחד מבעלי הדין בעיניין שבתחום מומחיותו; ושל מומחה מטעם תובעת שהועסק בתפקיד בכיר על ידי הנתבעת בפרויקט נשוא התביעה שם. מכאן שאין יסוד לטענה כי המדובר במקרים "פחות חמורים". המבקשים הלינו על כך שבית המשפט הורה להמציא למומחה את בקשת הפסילה על נימוקיה, טרם זמונו לחקירה.

...

במקרה דנן, לאור הקביעות העובדתיות של בית המשפט קמא, ולאחר שעיינתי בחקירתו של פרופ' שיינר, ספק אם גם על פי הוראות תקנה 89 הנ"ל, היה עליו להצהיר על קרבה לפרופ' יוגב.

לנוכח כל האמור, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטתו המנומקת של בית משפט קמא.

הבקשה נדחית אפוא.