לשם השלמת התמונה יצוין כי במסגרת הליך שניהלה התובעת בבית הדין האזורי לעבודה הודיע המוסד לביטוח לאומי כי החליט לאשר את האבחנה של פיברומיאלגיה כפגיעה הקשורה לתאונת הדרכים מיום 19/05/09, שהוכרה כתאונת עבודה וזאת בהתאם לחוות הדעת של ד"ר סוהיל עאמר מטעם בית הדין.
לטענת הנתבעת על פי ההלכה הפסוקה, מועד תחילת שמיעת הראיות בתביעה לצורך סעיף 6ב לחוק הפלת"ד, הוא מועד הגשת חוות הדעת הרפואית הראשונה, וכאשר המומחה הגיש חוות דעת מטעמו ונחקר עליה, הרי מדובר בראיה מחייבת ואין נפקות לקביעת בית הדין לעבודה או לקביעת המוסד לביטוח לאומי ביחס לשאלת הנכות.
כבר נקבע בהלכה הפסוקה כי פסילתו של מומחה מטעם בית המשפט תיעשה במקרים נדירים ובנסיבות חריגות, בהם נפל בחוות הדעת פגם היורד לשורש חוות הדעת, כגון נתגלו פגמים חמורים בשקול הדעת העשויים להעיד על חוסר תום לב, משוא פנים או דיעה קדומה, או שהמנעות מפסילה תיגרום עוות דין או שמא תעיב על פסק הדין (רע"א 7323/11 ועקנין נ' המאגר הישראלי בטוחי רכב (הפול) בע"מ (28/12/11); רע"א 8152/18 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (10/02/19); רע"א 1138/12 אי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (09/04/12)).
...
כבר נקבע בהלכה הפסוקה כי במקרים בהם נבצר מבית המשפט להגיע לחקר האמת בהסתמך על חוות דעתו של המומחה שמונה, או במקרים בהם בית המשפט נתקל בקושי מקצועי בחוות הדעת או במומחה, המותיר ספק בלב בית המשפט ביחס ליכולתו להכריע על סמך חוות דעתו של המומחה שמונה, רשאי הוא להורות על מינוי מומחה נוסף (רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, 676 (2002); רע"א 3639/22 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (01/08/22); רע"א 1224/22 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, פסקה 14 (08/03/22), ובלשונו של בית המשפט העליון בע"א 1534/12 זידאן נ' הראל חברה לבטוח בע"מ, פסקה 6 (14/02/13):
"במהלך השנים, ומכוח הסמכות הטבועה, התפתחה פרקטיקה של מינוי מומחה בנוסף למומחה שהתמנה על ידי בית המשפט. מקום בו נתברר לבית המשפט כי אין בחוות דעתו של המומחה הראשון בסיס ראוי להערכת המצב הרפואי של הנפגע (...). מינוי המומחה הנוסף לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא מקום בו בית המשפט חש כי נבצר ממנו להגיע לחקר האמת לגבי מצבו של הנפגע, בהסתמך אך ורק על סמך חוות דעתו של המומחה הראשון... מינוי מומחה נוסף יכול וייעשה בכל שלב, אף בשלב הסיכומים, וכשלעצמי, איני רואה מניעה כי ייעשה אף בשלב הערעור, אך ברי כי כך ייעשה רק במקרים חריגים במיוחד".
בנסיבות העניין, מאחר כמפורט לעיל קיים קושי להכריע במחלוקת שבין הצדדים, בהסתמך אך ורק על חוות דעתה של המומחית, כאשר התעוררו קשיים ממקרא פרוטוקול חקירתה של המומחית וכאשר חקירת המומחית הושלמה בפני מותב אחר, מבלי שהיה בידי להתרשם מעדותה של המומחית, והבקשה לפסילת חוות דעתה של המומחית הגם שהוגשה עוד ביום 03/10/18 לא נדונה ולא הוכרעה על ידי המותב הקודם טרם מחק את תביעתה של התובעת ביום 19/10/20, סבורני כי אין מנוס מלהורות על מינוי מומחה נוסף בתחום הראומטולוגיה.
בנסיבות אלה, לאור פרק הזמן המשמעותי שחלף מאז שנערכה בדיקת התובעת והושלמה חקירת המומחית, ולאור הקשיים שעלו בחוות הדעת, מבלי להטיל דופי במקצועיות המומחית, נראה כי נסיבות אלה מותירות ספק באשר ליכולתי להכריע אך ורק על סמך חוות הדעת של המומחית בשאלות שבמחלוקת, ולטעמי קיימת לאור כל האמור לעיל הצדקה למנוי מומחה נוסף.
סוף דבר:
הבקשה לניהול התביעה לפי סעיף 6ב לחוק הפלת"ד נדחית.
